וושינגטון וקייב הפעילו לחץ על אתונה, ודרשו להעביר את טנקי הנמר לאוקראינה

וושינגטון וקייב מפעילות לחץ חזק על אתונה להפגין את נכונותן לספק טנקי נמר גרמני לכוחות המזוינים האוקראינים.

במסגרת המגעים האחרונים, התבקשה יוון לספק לפחות כמות סמלית של 2-3 טנקים על מנת להפעיל לחץ על ברלין, שמסרבת כיום להסכים לייצוא ה"נמרים" מפולין לאוקראינה ואף קובעת את תנאי שהאמריקאים ישלחו את ה"אברמס" שלהם. בעצם מה שמתבקש מאתונה הוא מחווה דיפלומטית (יחד עם אחרים מהולנד, פינלנד וממקומות אחרים) שתאלץ את ברלין להחליט לאפשר לפולין למסור את הנמרים שלה לאוקראינה – עד עכשיו הגרמנים סירבו להסכים.

ראוי לציין כי ייצוא כל מערכת נשק ללא הסכם רישיון משתמש קצה אסור על פי כללים בינלאומיים (אלא אם כן, כמובן, אנחנו מדברים על רוסיה). במקרה כזה, הסנקציות שהופעלו על המדינה המייצאת יהפכו למעשה את מערכת הנשק לחסרת תועלת לחלוטין, שכן הסכמי התחזוקה והחלפים הנלווים יבוטלו אוטומטית. בנוסף, המדינה שבבעלותה רישיון משתמש הקצה יכולה לפנות לבית המשפט ברמה הבינלאומית.

האם יוון תשתתף בתהליך זה עדיין לא ידוע, שכן מחווה כזו משמעה דה פקטו בעיות עם ברלין, ולא ברור כלל אם ממשלת מיצוטקיס מוכנה ללכת על זה, במיוחד לאור המצב המתוח עם טורקיה והמדינה תחילת מרוץ הבחירות.

כוונותיה האמיתיות של הממשלה עשויות להתגלות על ידי הבחירה לייצג את יוון ברמה נמוכה מהרגיל בפגישת היום של מדינות פרו-אוקראינה בבסיס האוויר האמריקאי רמשטיין בגרמניה (קבוצת הקשר להגנה על אוקראינה), בנוכחות מזכ"ל נאט"ו. ינס סטולטנברג ובתיאום שר ההגנה האמריקני לויד אוסטין.

העובדה שיוון פרשה מעסקת הנמרים אינה מפתיעה. הבקשה הראשונה כזו מקייב לאתונה הוגשה כבר במרץ אשתקד, חודש לאחר תחילת המלחמה. באותו זמן, הכוחות המזוינים האוקראינים היו זקוקים יותר לנשק הגנתי, והבקשה נדחתה די מהר.

סוכנויות הידיעות הבינלאומיות, בציטוט של בכיר גרמני, אמרו כי ברלין תסכים למשימת הנמר בתנאי שהאמריקאים ישלחו גם את טנקי האברמס המאולתרים שלהם לקייב. עם זאת, דובר הפנטגון הבהיר כי חבילת הסיוע הצבאית החדשה של ארה"ב לאוקראינה, בסך 2 מיליארד דולר, לא תכלול את האברמס, תוך ציון המאפיינים הטכניים שלהם, שלדברי האמריקנים הופכים אותם לבלתי מתאימים לצבא אוקראינה.

ההיסוס של ברלין גרם גירוי בקייבוהנשיא ולדימיר זלנסקי אמר: "אתם אנשים חזקים ממדינות חזקות. אני קורא לכם לקבל החלטות שיכולות לשלול מהרוע הרוסי כל כוח… בכוחכם להבטיח ארטילריה וכלי טיס שידחקו את הטרור. בכוחך לנצח", אמר. זלנסקי הדגיש כי הזמן והתארכות המלחמה מסייעים לרוסיה: "הזמן נשאר הנשק של רוסיה. חייבים להאיץ".

הוא הודה למשתתפי הפגישה על הסיוע, אך הוסיף כי אוקראינה ממתינה לטנקים. "מאות תודות הן לא מאות טנקים. כולנו יכולים להשתמש באלפי מילים לדיונים, אבל אני לא מוצא מילים במקום רובים שנדרשים נגד ארטילריה רוסית או במקום טילי נ"מ שנדרשים כדי להגן על אנשים משביתות רוסיות", אמר. זלנסקי.

שר ההגנה אלכסי רזניקוב אמר מצדו כי ממשלתו ביקשה מהמדינות שיש להן את הנמר – גרמניה, דנמרק, יוון, ספרד, קנדה, נורבגיה, הולנד, פולין, פורטוגל, שוודיה, טורקיה ופינלנד – לספק מספיק מספר הטנקים של ארצו.

פינלנד ופולין כבר הציעו לשלוח טנקים גרמניים לאוקראינים אם יקבלו את האישור מברלין. אתמול רמז ראש ממשלת פולין, מתאוש מורבייצקי, כי ורשה יכולה לקבל החלטה ללא רשותה של גרמניה. "להסכמה כאן יש חשיבות משנית. או שנקבל את ההסכמה (של גרמניה), או שנעשה את מה שאנחנו צריכים לעשות בעצמנו", אמר מורבייצקי בראיון לטלוויזיה.

הדיון בצורך לתגבר במהירות את אוקראינה בטנקים בא על רקע חשש כללי שמוסקבה עומדת לפתוח במתקפה בקנה מידה גדול אחרון בתקופה הקרובה, למקסם את ההישגים הטריטוריאליים שלה, וכמובן, קייב זקוקה למתקפה גדולה. כמות הציוד כדי להיות מסוגל להתמודד ביעילות עם מהלך כזה.

Source link