בראיון בלעדי ל-LETA, יליד ניז'ני נובגורוד, כלכלן, מחבר 15 מונוגרפיות ולדיסלב אינוזמטסב (1968), שחי ועובד בוושינגטון, נתן את חזונו על האירועים באוקראינה. הוא עוקב כל הזמן אחר המצב בארץ הולדתו ועושה תחזיות. לדברי המומחה, מרירות המלחמה של הפדרציה הרוסית נגד אוקראינה רק תגבר. עוד – ללא חתכים *.
– ולדיסלב ליאונידוביץ', לפני השנה החדשה הבעת נוסחה שלפיה גם המלחמה תיפסק, וגם קייב ומוסקבה יצילו את פניהם. האם אירועי השבועות האחרונים זעזעו את האופטימיות שלכם?
– כנראה, יש איזו אי הבנה של נקודת המבט שלי. דיברתי על העובדה שהמלחמה פוגעת קשות ביציבות המשטר הרוסי, והקרמלין צריך לחשוב על קבלת הבלתי נמנעת של התבוסה. יחד עם זאת, התנגדתי לנקודת המבט, שנפוצה כיום ביותר, לפיה המשטר הרוסי הנוכחי לא ישרוד תבוסה כזו. יתרה מכך, לא הבעתי שום "אופטימיות", מכיוון שחשבתי (ועדיין שוקל) שזה מאוד לא סביר ש-ו' פוטין יבחר באפשרות של נסיגה "מבוקרת" של רוסיה מהמלחמה, ולא ייאחז באחרונה על הסיכויים הקיימים כביכול לניצחון על אוקראינה. אז קשה לי לענות על השאלה שלך, חוץ מהחלק האחרון: כן, אני בטוח שההסלמה של המלחמה היא בלתי נמנעת – עם שטף הנשק המערבי, קייב תנסה להתקדם, ומוסקבה תעשה כל מה שאפשר אם לא לעבור עמוק יותר לתוך אוקראינה, אז לפחות להחזיק את השטחים הכבושים. לכן, מרירות העימות רק תגבר.
– כאדם שחי בארצות הברית ומכיר את המוזרויות של המנטליות הפוליטית שם, איך היית מדרג את המאמר של קונדוליסה רייס ורוברט גייטס "הזמן לא בצד של אוקראינה", שפורסם בוושינגטון פוסט? האם ניתן להעריך זאת כדעתם האישית של פוליטיקאים בדימוס, או שמא היא משקפת את עמדתו של חלק מהממסד?
– כמובן, זו עמדתו של חלק מהמעמד הפוליטי של ארצות הברית – אין לי ספק בכך. בקרב פוליטיקאים אמריקאים – ימין ושמאל כאחד – יש רבים המאמינים שנכון לפתור את הסכסוך בהקדם האפשרי. חוסר היציבות באירופה, חוסר היציבות הסביר של המשטר במעצמה גרעינית, האיום של התפשטות הסכסוך ומושך אליו מדינות חדשות – כל זה הופך רצון כזה לחזק מאוד.
הרעיון שאוקראינה לא יכולה לצאת מנצחת, או שאי אפשר להביס את רוסיה בשדה הקרב, הוא רק חלק אחד מהטיעון לשכנע פוליטיקאים שהמערב צריך לדלדל לשיחות שלום. עם זאת, חשוב לזכור כאן כי אין להעביר עמדה זו בכללותה כדעה בדבר רצויות לסיים את המלחמה בכל דרך שהיא, אשר עשויה לכלול סירוב לתמוך בקייב. האחרון, כפי שאני רואה אותו, לא נדון כלל כיום, והעמדה של ארה"ב הולכת ומתפתחת מפחות לנחרצת יותר, ולא להיפך.
למען האמת, אני חושב שוושינגטון נהנית כעת מהמשך המלחמה ומהתשישות (והגדלת הבידוד) של רוסיה בידי האוקראינים, אם כי הודות לסיוע צבאי מהמערב. האסטרטגיה של תמיכה באחד הצדדים הלוחמים, עם אי השתתפות משלו בפעולות האיבה, הייתה אופיינית לאמריקה לאורך כל המאה העשרים, אין בה שום דבר חדש. יחד עם זאת, אני חוזר ואומר, אין לחפש ב"אותות" כמו זה שציינת כדי למצוא ראיות לכך שארה"ב עלולה להבין פתאום את "הדאגות" של ו' פוטין.
– איך אתה מעריך את עמדתה של מערב אירופה: לפעמים הם מבטיחים נשק, לפעמים לא? האם אוקראינה יכולה לסמוך על האיחוד האירופי?
– האיחוד האירופי הוא הקורבן העיקרי של המלחמה הזו מחוץ לאוקראינה עצמה. הוא עשה הרבה למען אוקראינה ואוקראינים: הוא הציב מיליוני פליטים, סיפק סיוע כלכלי רציני והלוואות, תוך פגיעה באינטרסים שלו, הטיל סנקציות כלכליות רגישות נגד רוסיה.
באשר לאספקת נשק, למדינות אירופה לא היו ואין להן הסכמים עם אוקראינה שיחייבו מתן סיוע צבאי לה, ולכן כל מה שהן עושות הוא מעין מעשה של רצון טוב ובהתאם לא נעשה. באופן אוטומטי. כמובן, יש חששות לגבי עד כמה אספקה כזו תכעיס את מוסקבה. יש גם שאלות לגבי יכולת ההגנה שלהם.
לבסוף, זה גם מאוד חשוב אירופה הוא מבנה על-לאומי רב עוצמה, שכל המדינות צריכות לחשב את הכללים שלו (או שיכולים לשמש תירוצים לחוסר מעש). לכן, היה קשה לצפות לפעולה נחרצת מצד האירופים מלכתחילה. למעשה, הייתי עונה שאסור לאוקראינה לסמוך על האיחוד האירופי, אלא לסמוך עליו – פשוט כי, לא משנה כמה ציני זה נשמע, האיחוד האירופי לא הבטיח דבר לקייב, ולאוקראינה אין זכות לדרוש ממנה. אני מבין שזה יכול לנחם מעט אנשים, אבל ככה זה. אירופה עוזרת לאוקראינה, והסיוע יגדל, אבל הלחץ בתחום הזה יכול להועיל.
– והאיחוד האירופי עצמו מסוגל לעצור את האופוזיציה בשורותיו – במקרה הזה אני מתכוון להצהרות ולמעשיו של ויקטור אורבן? האם זה יגיע ליציאת הונגריה מהאיחוד האירופי או להדרתה?
– לא, זה לא יהיה. אורבן משחק משחק חכם של מקסום הרווחים שלו ולתדלק את הסנטימנט הפופוליסטי שהוא מנצל. לא הוא ולא הנהגת האיחוד האירופי מבקשים את יציאתה של הונגריה מהאיחוד האירופי.
כיצד היית מדרג את האפקטיביות של הסנקציות הכלכליות של האיחוד האירופי נגד הפדרציה הרוסית בסולם של 10 נקודות?
– ב-5-6 נקודות.
– מה מציע הניסיון שלך ככלכלן: לכמה זמן תוכל מוסקבה לשמור על שער הרובל ולספק מוצרים על מדפי החנויות?
– ארוך עד אינסוף. באשר לקורס, מוסקבה הראתה בקיץ שעבר עד כמה הוא ניתן לניהול. זה היה מספיק כדי להציג כלל על מכירת 100% של רווחי מט"ח על ידי יצואנים, והבהלה שככה. לא משתלם לשלטונות רוסיה עכשיו להרוס את היציבות בשוק המט"ח, אז אני מאמין שהדולר והאירו יצמחו קצת יותר מהר מהאינפלציה, אבל לא נראה שום כישלון.
באשר לסחורה על המדפים, מבחינת מזון, רוסיה היא עצמאית. בנוסף, אני מציין שאין סנקציות מהמערב בתחום הזה – גם חקלאים רוסים משתמשים בזרעים אירופיים, ביצי מדגרה, חיסונים לבעלי חיים, כשות או חומרי טעם וריח, כמו בעבר. ואם רוסיה רוצה לייבא מוצרים מארה"ב או מהאיחוד האירופי, היא תצטרך רק לשנות את הכללים שלה שהוכנסו ב-2014, ולא לבקש את הסרת הסנקציות המערביות, ומוצרי צריכה מיובאים בעיקר ממדינות מתפתחות.
בנוסף, מאז האביב קיימת מערכת של "יבוא מקביל", שבה כל אדם או חברה יכולים לייבא סחורות מערביות לרוסיה ללא כל רשמי, ולכן אותו iPhone14 נמכר בכל סלון תקשורת במוסקבה, למרות העובדה שאפל לא עושה עסקים באופן רשמי ברוסיה. רוסיה. אז בואו נפריד בין מציאות לפנטזיות אלימות בסגנון חזרת המחסור מסוף התקופה הסובייטית.
– ובכן, אם תסתכלו על הצד השני של החזית, האם לא יתברר שהכלכלה האוקראינית, המערכת הפיננסית שלה ימצה את האפשרויות של האיחוד האירופי? הרי באירופה יש הרבה מדינות בעייתיות – אותה יוון, למשל.
– כאן יש צורך להפריד באופן ברור בין ההיבטים הפוליטיים והכלכליים. במובן כלכלי/פיננסי גרידא, אין סכנה כזו. אירופה כבר הוציאה לפחות 20 מיליארד יורו כדי לתמוך באוקראינה, באמצעות מתן סוגים שונים של סיוע פיננסי וצבאי, ותכננה להקצות עוד 18 מיליארד ל-2023, אך במקביל, נזק ישיר למדינות אירופה מהעלאת המחירים עבור משאבי אנרגיה הסתכמו בשנה שעברה בכ-500 מיליארד דולר.
לכן, אני חושב שכעת, כאשר מקבלים החלטות בנוגע לתמיכה באוקראינה, בריסל משווה את הסכומים שהוקצו לא עם הלוואות שניתנו ליוון, ולא עם כספים שמטרתם להילחם בקוביד, אלא עם הנזק שנגרם מהתוקפנות הרוסית לכלכלות אירופה, ולכן המניעים מספיקים כדי לתמוך באוקראינה, וסולם העלויות למטרות אלה היה ונשאר מתון למדי בסטנדרטים אירופיים.
– האם אתה שוקל אפשרות של התפרעות בפאתי רוסיה עקב חוסר יציבות בתחום הכלכלי-חברתי, מחוסר שביעות רצון מההתגייסות?
– לא. בסך הכל, המצב ברוסיה נשאר הרבה יותר יציב ממה שהאופוזיציונים הרוסים הנמלטים מוציאים לציבור האירופי. אנחנו יכולים לומר בביטחון שהמלחמה עם אוקראינה התחילה כמו המלחמה של פוטין, אבל למעשה התברר שזו הייתה מלחמה של רוסיה. רציחות והתעללויות באותו בוקה אינן כל כך מילוי פקודתו של פוטין, אלא מעשיהם של רוסים רגילים, משוחררים מכל אחריות. לפני כל מלחמה ברוסיה, כ-5,000 נשים בשנה נהרגו על ידי בעליהן וגרים משותפים, כך שאין להתפעל מהתכונות הנפלאות של האנשים, שכביכול פשוט שולל מהתעמולה של פוטין.
ככל שהמלחמה תימשך, תמיכתה עשויה אף לגדול, שכן יש גורם של נקמה, טינה על תבוסות וכו'. חייל שגויס באזורי איבנובו או קוסטרומה וקרוביו יקבלו את כל הפיצויים הפדרליים והאזוריים המגיעים על מותו. הסכום שלהם יהיה בין 19 ל-23 משכורות שנתיות ממוצעות שמקבלים אנשים באזורים אלה, כך שאני לא חושב שהמלחמה תפגוש יותר ויותר התנגדות. הפרות סדר בפאתי יכולות לקרות, אבל רק אם תהיה היחלשות רצינית של השלטון המרכזי, ואני עדיין לא רואה שום עדות לכך שזה עלול לקרות בקרוב.
– מה אתה חושב על נקודות המבט הקרובות ביותר של המדינות הבלטיות?
"נראה לי שרוסיה לעולם לא תעז לתקוף אף אחת ממדינות נאט"ו, ולכן אני לא מצפה לשינויים בגורלה של לטביה או מדינות שכנות הקשורות לפלישה הרוסית לאוקראינה. אני רואה בזרם גדול של מהגרים רוסים בעיה כלשהי, שככל שהברגים יתהדקו ברוסיה, יהיו להם פחות ופחות הזדמנויות לפרנס את עצמם על חשבון הכספים המגיעים ממולדתם, והם לא יהיו מוכנים להשתלב בחברות שקיבלו אותם. עם זאת, זה כנראה האתגר הרציני היחיד שעל סדר היום.
וכנראה, לטביה ומדינות בלטיות אחרות יצטרכו להיפטר מהנוכחות של עסקים רוסיים שורשיים בהן, אשר עשויות להיות השלכות מסוימות על הכלכלה. עם זאת, כמובן, השוואת כל אחד מהדברים לעיל עם הקשיים שפקדו את העם האוקראיני היא איכשהו לא הגון לחלוטין …
*הביטוי "ללא חתכים" פירושו שהטקסט מתפרסם מבלי לגזור חלק או חלק מחלקיו.
More Stories
טימותי סניידר: "אנחנו צריכים לחשוב שרוסיה לא יכולה להפסיד, אבל…"
תחזית מאכזבת למלחמה באירופה
צוות מודיעין סכסוך: בית בבלגרוד נהרס ככל הנראה מתחמושת רוסית