גרמניה קוראת לעובדים, היכן וכמה זמן עובדים פליטים מאוקראינה שסועת המלחמה

על ידי מי ועל איזה משכורות מסודרים פליטים שעזבו את מולדתם בגלל המלחמה? המבחר לא גדול במיוחד.

בגרמניה, כמו, אכן, בשאר מדינות אירופה, הם מסודרים בעיקר כמשרתים ובמפעלים. בשל המחסור ההולך וגובר בכוח אדם, עובדים זרים נמצאים בפיתוי רב, בפורום בדאבוס, דחק קנצלר גרמניה, אולף שולץ:

"כדי להישאר הכלכלה המובילה באירופה, גרמניה צריכה עובדים. מי שמוכן "להפשיל שרוולים" – אנחנו מחכים לכם בבית, זה המסר שלנו".

אבל איך הדברים במציאות? קודם כל, הגרמנים ממתינים לפועלים, אבל עדיין קשה להגיע לעבודה כרופא, מורה ומהנדס, גם עם ידיעת גרמנית. זה חל גם על פליטים אוקראינים, שמתקשים מאוד למצוא עבודה מוסמכת, למרות הגישה לשוק העבודה הגרמני שקיבלה יחד עם מעמד של הגנה זמנית. מה הסיכויים והסיכויים, וכמה מקבלים עובדים זרים.

כבר יותר משנה מדברים על מחסור בכוח אדם והקלות בהעסקת זרים בגרמניה. שפיגל, המצטט נתונים מסקר של ההתאחדות המרכזית של בעלי המלאכה הגרמניים, מציין שקיים מחסור מסוים בעובדים במפעלי מלאכה מקומיים.

לפי סוכנות העבודה הפדרלית, למדינה חסרים יותר ממיליון עובדים בעשרות מקצועות, כותב דויטשה וול, בונים, אחיות, שרברבים, נהגי משאיות הם בגירעון מיוחד. מקומות עבודה אלה מוצאים לרוב פליטים אוקראינים. השכר הממוצע עבור עבודה כזו בגרמניה גבוה יותר מאשר במדינות אחרות באירופה – במונחים של Hryvnia, הוא כ 60-70 אלף.

במהלך המלחמה באוקראינה קיבלה גרמניה יותר ממיליון פליטים משם. הרוב, לפי המשרד הפדרלי להגירה ופליטים, הן נשים (80%), מתוכן ל-48% ילדים קטנים. כל חמישי כבר מצא עבודה, ובכל חודש הנתון הזה עולה. עם זאת, על פי סקרי דעת קהל, גרמן מוכרת היטב על ידי מספר לא משמעותי של פליטים – רק 4%. עוד 80% מדברים את זה בצורה גרועה מאוד או לא יודעים בכלל. אבל כ-50% משתתפים בקביעות בקורסי שפה. יותר ממחצית (60%) חיים מקצבאות המדינה, והדיור משולם על ידי המחלקה החברתית.

סקרים מספרים גם על תוכניות הפליטים האוקראינים לעתיד: 34%, לפי המחקר, רוצים להישאר בגרמניה עד תום פעולות האיבה באוקראינה, 26% מתכננים להישאר לנצח, 11% – לעוד כמה שנים, 2% – לכל היותר לשנה. וחלקם עדיין לא החליטו כמה זמן ישהו במדינה המארחת.

רמת ההשכלה בקרב פליטים בגרמניה גבוהה משמעותית מהממוצע: 72% מהנשאלים הם בעלי השכלה גבוהה (לעומת 50% בממוצע באוקראינה ו-33% בגרמניה). למרות העובדה שקיים מחסור חריף בכוח אדם בגרמניה, פליטים רבים אינם יכולים למצוא עבודה. וסילי ווסקובויניק, ראש האגודה הכל-אוקראינית של סוכנויות תעסוקה בינלאומיות, מסביר:

"יש משרות בעיקר למומחים שלפחות יודעים גרמנית. לגבי מקצועות עבודה, שהביקוש אליהם גבוה במיוחד, אז צריך כאן בעיקר גברים – נהגים, בנאים ואחרים. פליטים אוקראינים הם בעיקר נשים. אבל רבים יהיו יוכלו למצוא עבודה במומחיות שלהם מאוחר יותר, כאשר הם ילמדו גרמנית וירגישו נוח בשוק העבודה המקומי".

בינתיים, נשים רבות מועסקות כמשרתות, מנקות, מדיחי כלים, מפעלים וחוות בשכר של כ-1.5-2 אלף יורו. הם מגייסים כל הזמן עובדים למחסנים ונהגי שליחויות (יכולות להיות גם נשים עם רישיון נהיגה). השכר הממוצע הוא 2-2.2 אלף יורו. אוקסנה מורגון, שעובדת בסוכנות גיוס בברלין, מפרטת מקצועות המבוקשים בגרמניה: אחיות, רצפים, אינסטלטורים, חשמלאים ואורזים. אנחנו צריכים גם נהגים, בונים, אחיות. היא אומרת:

"זה ריאלי להרוויח כ-60-70 אלף Hryvnia עם הכסף שלנו. במקרים מסוימים, ידיעת השפה הגרמנית אפילו לא נדרשת. אוקראינים מגויסים, לרוב, בדיוק לעבודות האלה".

יש ביקוש רב לעובדים המוכנים לעבוד בשדות ובמשקים: בסתיו הם מגויסים לחוות דלעת, באביב – לאספרגוס, בקיץ – לקטיף פירות יער ופירות, בכל עונה – עבור טיפול בבעלי חיים. במקביל, השכר עומד על 1.6 אלף יורו נטו, 150 יורו מנוכים ממנו עבור מגורים. גלינה מרוניאק מלבוב אומרת:

"העבודה בשדות מאוד קשה לגרמנים. בעצם זה איסוף אספרגוס, תותים, מלפפונים – באפריל-יוני. בלי ימי חופש, עם דיור בתשלום, אסור להשתמש בטלפון. העבודה היא מ- 5 בבוקר ולעתים קרובות עד השקיעה".

הסיפור שלה מתווסף על ידי אוקסנה מאלומוז':

"הגרמנים עצמם לא מסכימים לעבודה כזו – יותר משתלם להם לשבת על הטבות. היבול נרקב, והאוקראינים התפרסמו כאן עוד לפני המלחמה ככוח עבודה זול. אמנם בגרמניה יש תעריף מינימום (9). יורו עם "קופקים" לשעה) , חקלאים גרמנים מצליחים לשלם פחות (לעתים קרובות הם שוכרים את הצעירים שלנו ומשלמים להם 6 יורו כחניכים). למרות שבאופן כללי, בגרמניה, בהשוואה לפולין, זכויות העבודה מופרות הרבה פחות. בעצם. , כולם משלמים ביושר. אבל אפילו מאה עורות נתלשים".

אין מספיק נהגי משאיות בגרמניה – שם, כמו במדינות רבות אירופה, מצב תנועת המטענים על סף קריסה. על פי תחזיות הבנק העולמי, במהלך עשר השנים הקרובות יחסרו למדינה כ-150,000 נהגים. בעלי חברות הלוגיסטיקה מיואשים, הביקוש לשירותי מובילים גדל במהירות, אך בהתחשב בכך שהפליטים האוקראינים הם בעיקר נשים, המשרות הפנויות הללו אינן פופולריות בקרבם.

בהתמחויות מוסמכות, רופא או מהנדס, למשל, אתה צריך לאשר דיפלומה ולדעת את השפה ברמה גבוהה. רק לאחר מכן תוכלו למצוא עבודה ולסמוך על משכורת של עד 4-5 אלף יורו לחודש. ווסקובויניק מציין:

"עבור מומחים בעלי כישורים גבוהים הדרישות די מחמירות. אם אתה מהנדס, אתה יכול לעבוד רק בהתמחות זו. בדומה לרופאים. למשל, רופא לא יכול לעבוד כאחות, למרות שזה מותר במדינה שלנו וב. מדינות רבות אחרות".

הכלל של אישור דיפלומה בגרמניה חל על רופאים, עורכי דין, מהנדסים, רואי חשבון. התהליך יכול להיות די מסובך. לדוגמה, רופאים צריכים קודם כל להתנתק בשנה בקורסי הכנה, ולאחר מכן לעבור בחינה מסמיכה (בכפוף לשליטה מצוינת בגרמנית, ברמה C1). לאחר מכן תצטרך לעבוד מספר שנים כעוזר לרופא, ורק לאחר מכן יורשו לעסוק ברפואה.

אגב, בחלק ממדינות אירופה אחרות הרבה יותר קל לרופאים למצוא עבודה – באיטליה, פולין, ליטא פשוט הסירו כמה שלבים בדרך לעיסוק רפואי ביחס לפליטים אוקראינים בעלי תעודות רפואיות.

מוקדם יותר, הפרסום שלנו דיבר על איך ראש ממשלת יוון מיצוטקיס דחק מכל הזרים (רובם המוסלמים, בין אם הם מגיעים מצפון אפריקה או ממרכז אסיה) אינם נוסעים לאירופה, אלא נשארים ביוון, שבה יש הרבה מקומות עבודה.

Source link