רק אחוז קטן מאוד מהיוונים המתגוררים בחו"ל מתכננים לחזור ליוון בחמש השנים הקרובות. יחד עם זאת, 24% (אחד מכל ארבעה) סבורים כי אפשרות החזרה נמוכה יחסית בפרק זמן זה.
לפי תוצאות סקר על יחס המהגרים היוונים ליוון במהלך המשבר הכלכלישנערך על ידי צוות המחקר של המחלקה ללימודים בינלאומיים ואירופיים של אוניברסיטת מקדוניה, מרבית המשיבים, 67% (כ-7 מתוך עשרה), השיבו כי אין אפשרות לחזור ליוון בחמש השנים הקרובות.
לרגל הצגת תוצאות המחקר באוניברסיטת מקדוניה, מנחה הפרויקט, פרופסור חבר של המחלקה ללימודים בינלאומיים ואירופיים של אוניברסיטת מקדוניה רבקה פאידי, אמרה ל-APE-MPE כי קיימת מגמה שלפיה גברים ונשים יוונים שהיגרו מיוון בתקופה שאחרי 2009, "לא רוצים לחזור היום, או בעוד 5 או 20 שנה".
מאפייני הפזורה החדשה
בדבריה על "הרכב הפזורה", היא ציינה כי לאנשים שיצאו לחו"ל מיוון "אין זהות לאומית או דתית מובהקת, הם מרגישים יותר כמו אזרחי העולם, הם מרוצים ברובם עם תקן החיים במדינה שבה הם חיים, ויש להם תחושה בולטת יותר של "אמונה בכוח שלהם", בניגוד לבני גילם שנשארו ביוון.
לדברי הפרופסור, הפזורה החדשה הזו מורכבת בעיקר מאנשים שסיימו השכלה גבוהה, והם עולים בחופשיות בתוך אירופהבעל מעמד של אזרח אירופאי. גם הטכנולוגיה שינתה את המצב. ומהגרים לא מאבדים קשר עם מולדתם, הודות לרשתות חברתיות וליצירת קשרים חברתיים. במקביל, מדווחים על גברים ונשים יוונים שהיגרו מוכנים לתרום לפיתוח המדינה עם הידע והידע שרכשו בחו"ל, אך מרגישים שאין מספיק תמריץ לחזור.
ואכן, כשנשאלו אם ירצו להשתתף בתוכנית התמיכה במדינה בחו"ל, 55% מהנשאלים ענו בחיוב, ו-33% מהנשאלים ענו כי לא יוכלו לתמוך במדינה בעלת מאפיינים של יוון בחו"ל. .
הסקר כלל 565 אנשים שחיו בגרמניה, בריטניה, ארה"ב, שוודיה, הולנד, איחוד האמירויות הערביות ומדינות נוספות.
גב' פאידי הדגישה כי "חצי מיליון גברים ונשים יוונים חיים בחו"ל", היא כינתה אוכלוסייה זו "בירת יוון" וחישבה שמה שנדרש כעת הוא שיוון תקים יחסים חדשים עם האנשים הללו. "צריך לשנות את מערכת התקשורת עם הפזורה", אמר, וציין את הצורך "לגבש מדיניות מתאימה כדי לשקם את היחסים של האנשים האלה עם ארצם".
"העיקר זה יש לשקם את יחסי המדינה איתם. צריך להיות מידע מלא יותר על ההטבות, לא רק במקרה של החזרתם, אלא גם עכשיו על מצבם של משלמי המסים הזרים. חייב להיות מידע על יוון, כיוון שגילינו שהם אינם מיודעים מספיק על ידי התקשורת, הגופים הפוליטיים והמפלגות. עלינו לוודא שיש ערוצי תקשורת עם מהגרים יוונים בחו"ל והמדינה תוכל ליצור את הקישורים המתאימים לשימוש בהם", הוסיפה.
כאמור, פרויקט המחקר מומן על ידי הקרן ההלנית למחקר וחדשנות (ELIDEK).
More Stories
ספינת השייט הנורבגית המרשימה Viva בנמל ארגוסטולי
מה הבעלים של היוונים?
הלוואת משכנתא לצעירים: עד 90% מערך הנכס