יוון מתמודדת עם מחסור חמור בעובדי בתי מלון והסעדה

יותר מ-100,000 משרות אירוח צפויות להישאר פנויות בתעשיית התיירות בשנת 2023, על פי נשיא Panhellenic Hoteliers Association (POX) Grigoris Tassios.

מה ששוב גורם השנה לכאבי ראש לבעלים ולמנהלי משאבי אנוש בענף השירותים הקריטיים הזה בשל המחסור בעובדים בארץ. יחד עם זאת, דוחות הזמנות מראש מראים עלייה של 20% בכניסות השנה בהשוואה לשנה שעברה, מה שמסבך עוד יותר את הבעיה.

המירוץ אחר הצוות החל מוקדם יותר מכל שנה אחרת, כשאנשי התיירות מציפים את האינטרנט והרשתות החברתיות בפרסומות ומארגנים ירידי תעסוקה ברחבי הארץ, אך עד כה ההיענות לא הייתה כמצופה.

"עם הזמן, כל אנשי המקצוע במגזר עלו במטרה למצוא צוות עובדים, הם מחפשים בצורה פעילה יותר, אבל אף אחד לא יודע לאן יובילו המאמצים שלהם. בכל מקרה, שום דבר לא מאורגן, ואני לא יודע שיגיעו מספר עובדים מכל מדינה כדי לסגור את הפערים", מסביר נשיא לשכת המקצוענים של חלקידיקי, יאניס קופידיס, שבאזורו הגיאוגרפי נוצרה הבעיה. בשנה שעברה מספיק חדה.

הם פונים לפתרונות חירום כדי למנוע סגירה

במשך שנה נוספת ייאלצו יזמים מתחום שירותי האירוח והמזון לפנות לפתרונות חירום על מנת "להחזיק מעמד" ולפעול על ידי צמצום שולחנות קיימים או על ידי הכנסת בני משפחה וחברים לכיסוי הצוות החסר. כמו כן, אפשרות היא לצמצם את מספר המנות בתפריט, ולצמצם את שעות הפתיחה של המוסד, אמר לעיתון. אתנו תאסוס זיזופולוס, נשיא פדרציית השפים ההלנית. "יהיו לנו בעיות גם השנה. אנשי מקצוע לא יסגרו את המפעלים שלהם, אבל הם יפעלו בצורה לא יעילה. הם ייעזרו באמא, בת דודה, דודה, אבל זה לא אומר שהם יספקו שירותים ברמה גבוהה. הוא ייאלץ לרשום פטנט, ובהתאם ליזם, המשוואה מתחילה", הדגיש זיסופולוס.

חלק מהכביסה והניקיון נעשה על ידי זרים כבר שנים, בעוד שיזמים יצטרכו לשכור עובדים זרים לעבודות אחרות גם השנה. מעסיקי אירוח מבקשים לייבא לפחות 80,000 עובדים ממדינות שלישיות כמו בנגלדש, פקיסטן והבלקן כדי למלא משרות פנויות, כך דיווח העיתון היומי. קתימריני. ההערכה היא שיותר מ-100,000 עובדים ממדינות אחרות יוכלו להגיע ליוון ולמלא משרות פנויות בבתי מלון, בתפקידים ספציפיים בקייטרינג (מטבחים), בקבלות פנים, כמלצרים, וכן משרות פנויות בתפקידים כמו פועלים באוויר הפתוח.

המעסיקים מבקשים ממשרד העבודה לתת אישור למשוך עובדים ליוון לקראת הקיץ. עם זאת, נציגי העובדים התנגדו נחרצות וטענו כי 80,000 עובדים זרים ישנו את נוף העבודה הן מבחינת זכויות העבודה והן מבחינת השכר. מועצת העבודה העליונה (אס"ע) הכריזה על עצמה כפסולה לתת חוות דעת בעניין.

אנשים מעדיפים חוזים של שמונה חודשים בעיריות על פני עסקי תיירות

מר טסיוס מייחס את המחסור בעובדים לעובדה שעובדים רבים עברו לחו"ל במהלך המגיפה ולעונתיות החזקה של המקצוע, מה שהופך אותו ללא אטרקטיבי. "זה לא רק עניין של שכר", הוא עונה, "אלא גם עניין של תנאים עונתיים, שבהם יותר מדי בני 25-26 לא רוצים לעבוד במגזר כי הם בוחרים בעבודות אחרות עם כישורים שונים. " לדברי טסיוס, פניות מתמדות לחוזים ל-8 חודשים מהרשויות המקומיות יוצרות גורם הרתעה נוסף. "בחוזה העירוני ל-8 חודשים עובדים בשכר נמוך יותר מאשר בעסקי התיירות, אבל אנשים יודעים שהם עובדים חמישה ימים בשבוע ויש להם שעות עבודה במגזר הציבורי, לעומת 12-16 שעות בפרטיות. חברות בעונת השיא".

100 אלף ש"ח עובדים זרים במגזר השירותים, אותו מספר בחקלאות. וזאת למרות שביוון יש היום כמיליון מובטלים. אולי פקידי הפרופיל המתאים צריכים לחשוב על שיטות אחרות? ואז איכשהו זה יוצא מכוער.

Source link