התפיסה הטורקית לגבי יוון השתנתה לאחר רעידת אדמה

20 יום חלפו מאז רעידת האדמה הקטלנית ב-6 בפברואר בטורקיה וההרס הבלתי נתפס שגרמה. לפחות 50,000 בני אדם מתו בטורקיה ובסוריה, 44,000 מהם בטורקיה.

האירוע הטרגי שהביא מצילים יוונים לטורקיה ואילץ את שר החוץ היווני ניקוס דנדיאס לְחַבֵּק Mevlut Cavusoglu לאחר שנים של מתיחות ביחסים הבילטרליים.

"אם יש משהו חיובי ברעידת האדמה הזו, זה שמדינות רבות שלחו סיוע לטורקיה, כולל מדינות שעמן היו לטורקיה יחסים בעייתיים כמו יוון, ישראל, ארמניה". אומרת ארט דמירצ'י, מנהלת תוכנית בקרן פרידריך נאומן הגרמנית לליברלים בסופיה, שפעילה ביחסי יוון-טורקיה כבר שנים רבות.

דמירצ'י ריכז לאחרונה את תוכנית העיתונות של אותו מוסד בברלין, שהייתה שימושית לדיאלוג יווני-טורקי רחב יותר שכלל עיתונאים, חוקרים ומומחים מיוון וטורקיה. ברגע קשה, ימים ספורים לאחר רעידת האדמה הגדולה, חילופי הדעות בין יוונים וטורקים הופכים חשובים עוד יותר. אבל מה הוא חושב על מה שמכונה "דיפלומטיית רעידת אדמה" ועל עתיד יחסי יוון-טורקיה?

"אני מאמין שזו התחלה חדשה של יחסים טובים בין אנקרה לאתונה, אבל מצד שני, אלו בעיות שורשיות עמוקות. אז אין ערובה שרעידת אדמה תשנה משהו". לדעתו, ה"מומנטום" יכול לתרום ל"שיפור בר קיימא" ביחסים הדו-צדדיים עקב תגובה ספונטנית של אזרחים מן השורה ברמה החברתית בשתי המדינות.

מוקדם מדי להערכות ארוכות טווח

"הייתי רוצה שתהיה לנו מערכת יחסים טובה ובר קיימא יותר בטווח הארוך, בלי טרגדיות כאלה.ארקן סאקה, עיתונאי, בלוגר ופרופסור לתקשורת באוניברסיטת איסטנבול בילגי, אמר ל-DW ברוח דומה. – בוא נקווה שנבנה על כל זה. עלינו לשנות את האופן שבו אנו רואים את היחסים הבילטרליים כדי לתת להם מימד חיובי לעתיד. טרגדיות רק מזכירות לנו שכולנו בני אדם".

מצדו, אילם ינארדאוגלו, פרופסור חבר לתקשורת חדשה באוניברסיטת קאדיר האס באיסטנבול וחוקר התוכנית הטורקית ב-ELIAMEP באתונה, מתמקד בתגובה הרגשית והמיידית של היוונים. "אני עוקב אחר קבוצות שונות בפייסבוק ובוואטסאפ. ראיתי שאנשים כתבו ברשתות חברתיות, אוספים סיוע הומניטרי לאזורים שנפגעו ברעידת אדמה, – מציין סטודנט באוניברסיטה המתמחה בעבודה עם רשתות חברתיות. – הדרך שבה אנשים היו מוכנים לעזור זה לזה הייתה מדהימה, אבל ברמת מדיניות המאקרו, ייתכן שלא נראה תוצאות מתאימות מיידיות. ייתכן שנצטרך לחכות כדי לראות את ההשפעה של כל הצעדים הללו בעתיד".

עם זאת, פרופסור טורקלה מדגיש את הנטייה של יוונים רבים להראות באמצעות הפוסטים שלהם ברשתות החברתיות שלמעשה, לשני העמים אין מה לשתף, "שאנחנו חברים, שכנים, שאנחנו עוזרים אחד לשני. כך הם העלו לקדמת הבמה את תחושת הסולידריות שאבדה".

95% מהתקשורת הטורקית נשלטת על ידי הממשלה

עם זאת, מעניינות גם הערותיהם של מומחים טורקים על האופן שבו התקשורת הטורקית תיעדה את הסיוע ליוון בימים אלה. "אני חושב שמנקודת המבט של התקשורת, שתי המדינות שונות מאוד זו מזו. בטורקיה, 95% מהתקשורת נשלטת על ידי הממשלה, וכל החלטה שמקבלת אנקרה לגבי יחסי יוון-טורקיה באה לידי ביטוי בתקשורת.

מצד שני ביוון, למרות שהמצב שונה, אני מבחין באובססיה לטורקיה– אומר ארת דמירז'י, – היוונים צריכים להבין שטורקיה היא הרבה יותר מסתם אנקרה והממשלה הטורקית. אנשים רגילים לא בהכרח מזדהים איתם".

באשר לארקאן סאק, למרות צללים כבדים המאפילים על הנוף התקשורתי הכולל של טורקיה, הוא מאמין שעדיין יש שביבי תקווה. והוא אומר באופן אופייני: "סוג חדש של מדיה מתחילה להופיע בטורקיה, תקשורת עצמאית קטנה, שבעתיד עשויה להפוך לבסיס ל"מדיה המיינסטרים" החדשה בטורקיה". מבחינתו, רעידת האדמה שינתה גם את העובדה שכלי תקשורת טורקיים רבים הפסיקו לפעול בתור "נציגי העיתונות הטורקית" והראה תדמית שונה וחיובית של יוון.

Source link