מהדורה רוסית ספורט24 סיפר את סיפורו של שחקן כדורגל סובייטי ממוצא יווני, ואסיליס הדציפנגיס, שברח מברית המועצות ליוון ב-1975, אך כעת מתחרט על כך.
למרות העובדה שאנטולי זינצ'נקו, שעזב לראפיד האוסטרי ב-1980 מהזניט של לנינגרד, מכונה בדרך כלל הליגיונר הראשון של הכדורגל הסובייטי, למעשה זה לא לגמרי נכון. עוד בשנת 1975 עזב ואסיליס הדציפנגיס את אליפות ברית המועצות – הוא הלך לאליפות יוון והפך לאחת האגדות העיקריות של הכדורגל המקומי.
קל לנחש שוסיליס הוא יווני אתני, אבל הוא נולד בטשקנט הסובייטית. הוריו, שנאלצו להגר מסלוניקי מסיבות פוליטיות (עקב תבוסת המפלגה הקומוניסטית היוונית במלחמת האזרחים ושיקום המלוכה), עברו לברית המועצות עוד ב-1949. בתחילת שנות ה-70, בנם החל את הקריירה שלו בפחטאקור המקומי, כשהבקיע שער במשחק הבכורה שלו מול שחטאר דונייצק.
ואסיליס לא שיחק הרבה זמן בפאחטאקור – הוא עזב כשהיה בן 21. אבל בשלב זה, הדציפאגיס הספיק לשחק 96 משחקים ולבקיע 22 שערים. האינדיקטורים עבור פאחטאקור הממוצע היו פשוט מפוארים.
ואסיליס נמצא בצד ימין בתמונה.
לבסוף מסיר את השאלה אם ואסיליס יכול להיחשב לשחקן כדורגל סובייטי לחלוטין, שייך לנבחרת ברית המועצות. הוא שיחק בנבחרת הנוער, זומן לנבחרת הראשית (למרות שלא שיחק בה אף משחק), ושיחק ארבעה משחקים לאולימפיאדה, ולקח חלק בבחירה למשחקי 1976. נכון, ואסיליס עצמו בקושי היה מרוצה מכך – העובדה ששיחק בנבחרת ברית המועצות לא אפשרה לו להגן על צבעי נבחרת יוון לאחר המהלך.
אין ספק שהדציפנגיס היה נשאר לשחק בנבחרת ברית המועצות, אלמלא השינויים הפוליטיים הבאים במולדתו ההיסטורית. באמצע שנות ה-70, כתוצאה ממשאל עם (ולפני כן, הפיכה צבאית), הפכה יוון לרפובליקה פרלמנטרית עם חוקה חדשה. כתוצאה משינויים אלו, היוונים האתניים הורשו לחזור. ולמרות שהוריו של ואסיליס לא תכננו לעשות זאת, הוא התעקש.
"האם ההורים שלי שכנעו אותי לחזור ליוון? להיפך! אני… אותם! לא הייתי אומר שאבי היה להוט מאוד ללכת לשם. וחלמתי על יוון. הכנסתי אותו לראשי – "ארץ האבות", נזכר ואסיליס בשם "SE".
למרות הזמנות מהמועדונים הראשונים של ברית המועצות (הדזיפנגיס הזכיר בראיון את ספרטק ודינמו), ואסיליס נסע ליוון, והתיישב במרכז אירקליס. ואסיליס שיחק אצלו במשך כל הקריירה שלו – עד 1991.
ביוון, הכישרון של ואסיליס נחשף במלואו – אפשר רק להצטער על כך שהוא לא נשאר בברית המועצות ולא שיחק בנבחרת הראשית. מצד שני, לו היה נשאר בפאחטאקור, ואסיליס היה יכול למות בהתרסקות מטוס ב-1979. בכל מקרה, הגורל הפך אחרת – האדזיפנגיס הפך לאגדה לא רק של אירקליס, אלא של כל הכדורגל היווני: ב-2003 הכירה בו התאחדות הכדורגל המקומית כשחקן הטוב ביותר ביוון ב-50 השנים האחרונות.
היו כל הסיבות לכך. ואסיליס כבש שישה שערים בקריירה מפינות ישירות רק במשחקים רשמיים, שיחק בנבחרת העולמית וגם היום זוכה להשוואות עם ליאו מסי בגלל הדמיון בכדרור.
אגב, ואסיליס עצמו מצייר אנלוגיות כאלה: "מי משחקני הכדורגל הנוכחיים מזכיר לי אותי? מסי. כל כך הרבה אנשים ביוון אומרים. יש משהו משותף בינינו – מהירות, טכניקה, תנועות קצרות. אני בעצם יותר גבוה".
הקריירה של הדציפאגיס הייתה יכולה להיות באמת נהדרת – הוא התעניין בארסנל, שטוטגרט, לאציו ובכל המועדונים הגדולים ביוון. אבל, לפי ואסיליס עצמו, שום דבר לא קרה בגלל עמדתו של אירקליס, שלא רצה לשחרר אותו: "היו חוקים פראיים ביוון. חתמתי על חוזה לשנתיים עם אירקליס, אבל לפי החוקים האלה, המועדון יכול לחדש אותו אוטומטית ל-10 שנים ללא רצוני. הפכתי לחופשי בגיל 33 – איזה סוג של ארסנל הייתה שם, זה היה מאוחר מדי ללכת.
לאחר שסיים את הקריירה שלו ב-1991, ואסיליס עבד כמנהל ספורט בהתאחדות הכדורגל היוונית, ולאחר מכן פתח אקדמיה משלו. כיום בן 67, הוא ביקר ברוסיה ובאוזבקיסטן מספר פעמים ועדיין שולט ברוסית שוטפת. והוא מודה שעדיף שלא יעזוב את ברית המועצות: "אל תאמין, אבל אני עדיין מתחרט שעזבתי את ברית המועצות. מבחינת כדורגל, הפסדתי הרבה. אבל אתה לא יכול להחזיר את העבר…
למרות העובדה שאנטולי זינצ'נקו, שעזב לראפיד האוסטרי ב-1980 מהזניט של לנינגרד, מכונה בדרך כלל הליגיונר הראשון של הכדורגל הסובייטי, למעשה זה לא לגמרי נכון. עוד בשנת 1975 עזב ואסיליס הדציפנגיס את אליפות ברית המועצות – הוא הלך לאליפות יוון והפך לאחת האגדות העיקריות של הכדורגל המקומי.
More Stories
חקלאי זרק לרחוב שישה טונות של זיתים ירוקים
פטרס: השעיה ראשונה מבית הספר בגין שימוש בסמארטפון. הורים זועמים
Mitsotakis הכריזה על תיבות טלפון נייד בבתי ספר יווניים