יש כמעט 4 מיליון בעלי חיים חסרי בית ביוון

בעלי חיים משוטטים הם בעיה כרונית וכואבת ביוון, כאשר למרבה הצער מספרם מתקרב כעת לארבע.

הזרם של בעלי חיים חסרי בית חדשים ביוון "גדל מדי יום", אומרת לפרסום נטשה בומבולאקי, נשיאת הפדרציה לרווחת בעלי החיים הפאנהלנית Nemesis. ethnos.gr.

למעשה, ביוון אין רישום רשמי של בעלי חיים חסרי בית. כך, קהילת אוהבי החיות מזה כשלוש-ארבע שנים מחזיקה ב"ידיה" את מספר הכלבים והחתולים המשוטטים, שכבר התקרב ל-4 מיליון בעלי חיים.

מספר זה אושר רשמית בשנת 2022 על ידי מחקר של אוניברסיטת אריסטו בסלוניקי (AUTH), אומרת גב' בומבולאקי, והוסיפה: "כלומר, הרישום הרשמי כרגע קיים רק מ-AUTH."

"היום אנחנו מדברים על נתון שמתקרב לארבעה מיליון. שיעור החיות המשוטטות החדשות ביוון גדל מדי יום, ואנחנו רואים זאת מהניסיון שלנו ומהפעולות שלנו כפעילי אוהבי בעלי חיים שמגנים על בעלי חיים משוטטים", מדגיש הנשיא "נמסיס ".

מספר בעלי החיים חסרי הבית גדל מדי יום

בפרט, כפי שמסבירה נטשה בומבולאקי, "העמדה שלנו היא שמספר בעלי החיים חסרי הבית גדל מדי יום".

"זה נובע מכך שאנשים מעיפים כלבים וחתולים מהבית – אלו הקטגוריות העיקריות המעורבות בתופעה של מיליוני בעלי חיים חסרי בית במדינה אירופאית", היא מסבירה.

"אנחנו המדינה האירופית היחידה עם מספר כה מסחרר של בעלי חיים חסרי בית", מדגישה גב' בומבולאקי.

"הצעדים שננקטו על ידי כל הממשלות לא הניבו תוצאות".

מדי יום עמותות להגנת בעלי חיים, רופאים, אזרחים – מתנדבים שמנסים לעזור במציאת אלפי גורים, גורים, חיות בוגרות. למרבה הצער, "הזרימה לא נעצרת, כי הצעדים שננקטו על ידי כל הממשלות במשך 25 שנה סבלו מכישלון קטסטרופלי, ובכל זאת הם ממשיכים עד היום לפעול לפי המתכונים והטקטיקות הלא נכונות, והם עצמם רואים את זה, כולנו רואים את זה. , שחיות בינינו חיות חסרות בית".

לדברי נשיא "נמסיס", חיות חסרות בית נמצאות בכל מקום, בעיקר במחוז היווני ובאטיקה – מלבד העיר הסגורה.

הצעות לפתרון הבעיה

כפי שמסבירה נטשה בומבולאקי, ה"פתרון" שנכשל והולך בעקבות כל הממשלות עד כה הוא לממן עיריות להקמת משתלות.

"אנחנו רואים שלמרות שביוון גם העיריות וגם הפרטים האחרים מוצפים במשתלות, מספר החיות חסרות הבית ברחוב גדל כל הזמן, כך שהמשתלה היא לא פתרון לבעיה. זה יכול לקחת 300 בעלי חיים, אבל נשארו אלפים בחוץ," היא אומרת באופן אופייני.

"הפתרון שהם לא רוצים לראות הוא שלכל עירייה צריכה להיות מרפאה וטרינרית עירונית, כי כדי לבנות משתלה בתנאים הנדרשים בחוק האירופי, צריך 500,000 יורו, ולמרפאה וטרינרית עירונית, למשל, 40,000 המשתלה, המונה כ-100 בעלי חיים מדי שנה, עולה 50,000 יורו, והמרפאה הווטרינרית העירונית תזדקק רק למשכורת של וטרינר וכמה הוצאות הקשורות לתרופות ואספקה".

עיריות שאין להן מרפאות וטרינריות עירוניות, ולמעשה הן מעטות מאוד, "לוקחות סכום מסוים מהתקציב השנתי שלהן" כדי למלא את חובת החוק לעקר חיות משוטטות. לדוגמה, עיריית חאניה "השאירה" 40,000 יורו עבור עיקור.

"הסכום הזה מגיע לוטרינרים פרטיים. המחירים הם כאלה שתמורת 40,000 יורו אתה מעקר כ-200 בעלי חיים", אומרת גב' בומבולאקי.

לכן "זה בזבוז כסף. אתה מעקר את המספר המינימלי של חיות משוטטות כדי שיהיו "היה על פי חוק", בעוד שמספר גדול של חיות משוטטות בלתי נדלות, מתרבים ומדי שנה מתווסף מספר חדש עם כל סוגי החיות דחייה, וכך לעולם לא נגיע לגבול אוכלוסייה דרסטי".

"אנחנו לא יכולים להבין למה בתי ספר לא מציגים שיעור חובה שמדבר על הכבוד שאנחנו חייבים להראות לסביבה ולכל מה שחי בה, ולכן לבעלי חיים", היא מוסיפה.

צעד נוסף שיכול לתרום לפתרון הבעיה, לדברי גב' בומבולאקי, הוא לפתור את הבעיה שיש חוקים שלא מיושמים. לדוגמה, "בעוד ש-microchiping היה חובה מאז 2003, היום ב-2023, רק 40% מבעלי חיות המחמד עשו מיקרו-שבבים לחיות המחמד שלהם".

פנייה מתמדת למשטרת החיות

"אנו מציעים שהחוק ייכנס לתוקף בבקשה מתמדת של ארגונים למען בעלי חיים: יצירתו EL.AS. גוף מיוחד "משטרת בעלי חיים" שאמור להתקיים בכל המחוזות". הוא יהיה אחראי על בעלי חיים משוטטים, וכן "על אכיפה ובקרה של החוקים, וכמובן, הוא יעסוק אך ורק בהתעללות".

הצעד האחרון שהם צריכים לנקוט, לדברי נטשה בומבולאקי, נוגע לעובדה שבמשך שנים רבות "אלפי גורים וחתלתולים בשנה מיובאים באופן לא חוקי בערוצים שמישהו נכנס לארצנו, שיבואנים בלתי חוקיים לא יכולים אז למכור ולהשאיר אותם ברחוב. ." זה חל גם על גידול בלתי חוקי של חיות לוויה, אמרה.

"כמעט 60% מהחתולים הפרטיים היוונים מגדלים באופן לא חוקי חיות מחמד, ביגל, צ'יוואווה, גזעי חתולים דקורטיביים וכו'. אם הערוצים האלה לא ייסגרו, לעולם לא נראה תוצאה חיובית", היא אומרת.

צורות קיצוניות של עינויים ואכזריות לבעלי חיים

יחד עם זאת, החדשות על צער בעלי חיים כיום הן רבות ומחרידות. כפי שנטשה בומבולאקי מאשרת, "למרבה הצער, יש לנו כעת צורות קיצוניות של עינויים ואכזריות לבעלי חיים."

היא מוסיפה כי "אנשים מציקים ליצורים החלשים האלה יותר ויותר (…). אנחנו רואים עלייה למרות שסוגים מסוימים של התעללות הפכו לעבירה פלילית".

"אמנם זה קרה מבחינה מוסדית, אך בפועל אנו רואים שהתיקים הללו, גם אם מדובר בעבירות פליליות, נגנזים על ידי התובעים המקומיים, וכתוצאה מכך כל עונש מגיע לאחר מספר שנים, והפושעים באותה תקופה יוצאים לחופשי וממשיכים להתייחס לבעלי חיים באכזריות", היא מדגישה.

לבסוף היא מדגישה כי כבר 20 שנה "אנחנו פועלים גם ברמה המוסדית לשכנע ממשלות, שרים, מפלגות, רשויות, הצגת הצעות ריאליות ומדעיות".

Source link