היוונים ממריופול שוב חוגגים את חג הפסחא מחוץ לבית

היוונים של אוקראינה חוגגים השנה שוב את חג הפסחא ביוון, לא יכולים לחזור לבתיהם במריופול, אבל לא שוכחים את המסורות של היוונים באזור הים השחור.

נדיה צפני, נשיאת מרכז התרבות היווני מריופול "Meotida" אומרת:

"קיווינו שנהיה בבתים שלנו במריופול לחג הפסחא השנה, אבל למרבה הצער המלחמה עדיין לא הסתיימה ואנחנו תקועים לשנה נוספת ביוון".

היא נמצאת בסלוניקי כבר כמעט שנה, יחד עם פליטים אוקראינים נוספים. יוונים מאוקראינה מתכוננים לחג הפסחא גם בשמחה וגם בעצב, אבל עם מסורות בנות מאות השנים שלהם. הם זוכרים בנוסטלגיה את חג הפסחא השליו של פעם, והשנה, כמו בעבר, הם מנסים להחיות חלק מהמנהגים שלהם במוצרים מסורתיים כמו "פספירי" (Ψαθυρί) – המנהג של לחם הפסחא המסורתי בצורה של צלב.

דוקטורט בפילוסופיה מרגריטה ארנציוני, היסטוריונית, חוקרת במכון ללימודי המזרח של האקדמיה הלאומית למדעים של אוקראינה, מסבירה:

"גם המתכון וגם המנהג נשכחו, אבל החזרנו אותם לפני הרבה שנים".

היא נמצאת בסלוניקי כפליטה ומציגה את תרבות היוונים במריאופוליס שלה, כתרבות ייחודית של הפזורה היוונית ההיסטורית של הים השחור, באמצעות סדרת הרצאות שהיא מארגנת בקביעות.

במשרד איגוד היוונים האוקראינים ביוון הציעה גב' ארנציוני ב-6 באפריל הדגמה של הכנת לחמניית פסחא פספירי ולחם ארטו/ארטו:

"זהו לחם פסחא פולחני שהיוונים אפו ביום חמישי הגדול בכפרים היווניים של אזור מריופול. פספיר הוא לחם מיוחד העשוי מבצק מתוק עם אריגה המזכירה את כתר הקוצים של ישוע המשיח. לחם נוסף, שאנו קוראים לו ארטו (מהמילה "לחם"), ובתוכו חמש ביצים אדומות אפויות בבצק, נחתך ביום השני של חג הפסחא לזכר המתים. היוונים האוקראינים אופים את ארטה לאחר חג הפסחא לזכר המתים ולמען הפוריות של אנשים, שדות ובעלי חיים".

נשיאת ההתאחדות היוונית של קייב "אנוטיטה" נינה פסקל נמצאת גם היא בסלוניקי מתחילת המלחמה. היא נזכרת:

"אפינו לחמניות פסחא ביום רביעי ראשון וביום חמישי, צבענו ביצים. סבתא שלנו הקפידה על צום ולא נתנה לנו לגעת בלחמניות וביצים עד יום ראשון של חג הפסחא".

מרגריטה ארנציוני ממשיכה, מדברת על המסורות השזורות בטקסים הדתיים של יווני ים אזוב, ששורשיהם בימי קדם:

"והלחם השלישי הוא לחם בצורת עכבר. אנו אופים את אזופיקי עשרים וחמישה ימים לאחר חג הפסחא לרגל חג פונטיקסטריה, המזוהה עם המסורת החקלאית שהייתה קיימת בתרבות היוונים ממריופול כדי להגן על השדות מפני עכברים וחרקים שונים שפגעו ביורים צעירים. בטקס השתתפו רק נשים וילדים קטנים. הם נכנסו לשדות, זרקו חתיכות קטנות של לחם "עכבר" ו"מאכילים" עכברים אמיתיים כדי שלא יקלקלו ​​את השדות. אם לא ירד גשם במשך זמן רב, הם אפו "עכברים" וביקשו בקשה מיוחדת לאלוהים שיוריד גשם".

הסדנאות שהגישה מרגריטה ארנציוני הן תוצאה של מחקר בכפרים יווניים שערכה בין השנים 1992 ל-1995. כמו כן, חלק מחומר הצילום שבו השתמשה בהרצאתה היה ממוזיאון ההיסטוריה והסיפור המקומי של מריופול:

"המוזיאון נשרף בשנה שעברה במהלך ההפצצה, למרבה המזל הצלחתי לסרוק את התמונות הללו, שמתייחסות לחג הפסחא של יווני אזוב ב-1927!"

בכיתות האמן נערכה השוואה למסורת היוונית של לחמניות הפסחא ביוון של היום. גב' ארציוני אומרת, ציטוטים newsbeast.gr:

"הוכחתי שלמרות שיש לנו הרבה במשותף, היוונים של אזוב או מריופול, כפי שאנו אומרים, הם פזורה יוונית היסטורית מיוחדת, עם מאפיינים המבדילים אותנו מהיוונים של פונטוס ותרקיה."

Source link