"התגובה להקרנה של 'בנים במקלחת' בבית הספר היסודי מעידה על היעדר אסטרטגיית חינוך מיני קוהרנטית ביוון", אמרה בעלת הטור של קתימריני, אלווירה קריטריס.
"אם מורה היה מלמד שיעור על מים, אף אחד לא היה שואל אותו למה הצגת את הסרטון הזה או ההוא. השאלה נשאלת כי אנחנו מדברים על יחסי אנוש, על הגוף, על מיניות ומגדר". מרגריטה גרוקי, דוקטורט, מורה בבית ספר יסודי וחברה בוועדה העולמית לבריאות מינית (WAS) לחינוך מיני, מציינת "ל"על פערים ארוכי שנים בוויכוח על התוכן והמיקוד של חינוך מיני בבתי ספר ביוון.
הבחירה במורה להקרין את הסרט "בנים בנפש" של הבמאי השבדי כריסטיאן זטרברג בבית ספר יסודי, במסגרת השיעור, גרמה תגובה אלימה של הורי התלמידשהגיש תביעה נגד בית הספר, אך גם נתן סיבה נוספת להצביע על היעדר אסטרטגיית חינוך מיני קוהרנטית ביוון.
"אם לא נבהיר מה בדיוק עמדתנו כמערכת חינוך בנושאים האלה, יהיו לנו בעיות כל הזמן".
הסרט זמין במרכז הקולנוע ההלני בפלטפורמת CINEDU לשימוש חינוכי והוא רשום כסרט לתלמידי תיכון – אם כי הוצג גם לתלמידים צעירים יותר. בנים במקלחת תויג בטעות כ"בעל תוכן מיני מפורש" על ידי חלק מהתקשורת בעוד שהוא נחשב מתאים למדי לילדים, וזכה בין היתר בפרס הסרט האירופאי הקצר הטוב ביותר לילדים מטעם האיגוד האירופי לסרטי ילדים.
בעוד הנרטיב של הסרט בן תשע הדקות סובב סביב מושגים כמו לגדול בנים וחשיפת סטריאוטיפים של גבריות, מ. גרוקי סבור שהתגובה נבעה מהפחד מהקרנת גיוון מיני. "אם לא נבהיר מה העמדה שלנו כמערכת חינוך בנושאים האלה, יהיו לנו בעיות כל הזמן", היא אומרת.
מסגרת מופשטת, הכנה לא מספקת
בהצהרה תמציתית, המכון למדיניות חינוך, האחראי על אספקת חומרי חינוך מיני, מתנער מכל אחריות וקובע כי לא אישר את הסרטים שפורסמו בפלטפורמה. בהצהרה לא צוין אם יש לאשרם שכן נראה שהבחירה בסרט להקרנה נתונה לשיקול דעתו של בית הספר, אך היא כן מבהירה שיש פער בתקשורת בין המשרד, המורים וההורים.
"כשהמסגרת כל כך מופשטת, היא יוצרת קשיים ואולי גם טעויות למורים", אומרת מרגריטה גרוקי. "למורים אין את ההכשרה הדרושה", אומרת הפסיכותרפיסטית והיועצת להורים כריסטינה רסידקי. "הם לא יודעים באיזה חומר להשתמש והם גם מאוד מפחדים מההורים שלהם", היא מוסיפה בראיון לק'.
מבוגרים מביכים
בחאניה, לטענת מ' גרוקה, לפני כמה שנים מורים נקלעו למאבק משפטי לאחר שהורים התלוננו על התעללות מינית בשיעור חינוך מיני "מכיוון ששמעו את איברי המין שלהם נקראים בשמם", היא אומרת. המבוכה של הורים ומורים מובן לחלוטין, כי הם עצמם לא חוו חינוך מיני, הם מפחדים לפגוע בילדיהם, "לעשות אותם סוטים".
כריסטינה רסידאקי מזהה בבני השיח העיקריים של ילדים, כשמדובר בנושאים אלה, בלבול מוצדק. "רוב ההורים רוצים שמישהו יעזור להם כי הם עצמם נאבקים. רבים חשים נואשים מהחירויות המיניות של זמננו כי חלק מהאמונות שלהם התערערו, וזה גורם לפחד".
הנושא המרכזי ששני המומחים הללו מדגישים הוא הקשר בין חינוך מיני ומערכות ערכים מושרשות עמוקות. מרגריטה גרוקי מבקשת מאיתנו לדמיין שני הורים טבעונים פנאטים שמגדלים ילד טבעוני ומורה היפותטית מביאים לכיתה עוגה לא צמחונית. "אני לא חושבת שהורים טבעונים קנאים ישלחו למורה מכתב התנצלות", היא אומרת ומציינת שלסוגיות הקשורות למין ומגדר יש ממד אתי. "לא דנו ברצינות ובאופן הולם מהו חינוך מיני ולמה הוא מיועד. אנחנו, כחברה, חייבים להבין שחינוך מיני הוא בריאות, לא מוסר", היא קובעת נחרצות. "ילדים ביוון – והחברה היוונית בתור שלם – מבחינת בריאות מינית הם ברמה מאוד נמוכה. על אמצעי מניעה, על הפלות, על אלימות, על חוסר ידע. הילדים שלנו מסיימים תיכון ואין להם ידע בסיסי על מערכת הרבייה שלהם".
מתי זה בסדר לקיים יחסי מין ומהן התנוחות הטובות ביותר הן השאלות הנפוצות ביותר שילדי בית ספר יסודי שואלים את המורים שלהם
חינוך מיני, למרות שנכלל במערכת החינוך היוונית מאז 2003 כמקצוע בחירה, הופך לחובה ב-2021, אך ללא תכנית לימודים, מיקוד וספרי לימוד ספציפיים, מציינת המורה. עם זאת, היא מוסיפה, אם המורה הוכשר, הוא יכשיר גם את ההורה.
"אין הורה יחיד ביוון שאם תדבר איתו ותסביר מה עושים ולמה, בכנות ובאופן מדעי, לא יסכים. אין הורה יחיד שהיה רוצה שהילד שלו יסבול או יגיד: "לא, זהו. בסדר, אני מעדיף שהילד שלי יחלה או יגדל חולה." הורים ביוון אומרים לנו שהם באמת רוצים לדבר עם הילדים שלהם, אבל הם לא יודעים מה להגיד או איך להגיד והם מוצאים את עצמם במערבולת של אי ודאות וחרדה. כשבית הספר עושה משהו בצורה שיטתית ויעילה, זה נותן להורים בבית את ה"ברכת קדימה" להמשיך ולתרום לחינוך מיני", מדגישה מרגריטה גרוקי.
מתי אוכל לקיים יחסי מין, ומה התנוחות הטובות ביותר. אלו השאלות הנפוצות ביותר שילדים שואלים את המורים שלהם עוד לפני שהם עוזבים את בית הספר היסודי, אומרת המורה. "הרבה פורנוגרפיה. הילדים שלנו נחשפים לפורנוגרפיה מדהימה עוד לפני שהם נכנסים לתיכון. הם לא גדלים במיכל דגים. כשלילד יש שאלות, הוא יחפש וימצא את התשובה. אוי ואבוי, אם לא נעשה זאת. אל תענה על זה! – היא מסכמת, "ילדים נחשפים לגירויים מיניים רבים. מיניות היא חלק גדול מאוד מחיינו. אנחנו לא יכולים לתקוע את הראש בחול", מדגישה הפסיכותרפיסטית כריסטינה רסידקי.
ילדים בעלי עוצמה
הניסיון בכיתה מראה שילדים לא רק רוצים ללמוד על גופם ומיניותם, אלא גם ללמוד מידע בצורה יעילה. לאחר שיעור באנטומיה של איברי המין במסגרת חינוך מיני, תלמיד קטן אחד מצא את המורה שלו בוכה בהפסקה ואמר לה שהוא הבין שהוא "סובל מהקאות", מספרת מרגריטה גרוקי בהתייחסה לעדויות של עמיתים. "ההורים לא הבינו. המורה אמרה לאמא, והבעיה בה היא נתקלה נפתרה בקלות".
במקרה אחר, נצפה כי לאחר שהוכשרו במושג הסכמה ובגבולות המותר, נערות צעירות בבית הספר נזפו בחבר לכיתה על כך שהרים את החצאית. "לא, אין לך זכות לעשות את זה", אמרו זה לזה, וטיפחו את מה שאנו מכנים בחינוך "התנהגות דינמית – גישה דינמית", אומרת המורה.
הורים ומורים מבינים שילדים שהתחנכו לחינוך מיני מדברים על גופם "בלי לצחוק או להשתטות" ויודעים שהם יכולים לפנות לאדם מהימן אם יקרה להם משהו, "אפילו להתקשר ל-1056 "הם יודעים שיש מספר טלפון איפה הם יכולים לדבר", אומרת מרגריטה גרוקי.
יחד עם זאת, מה שחינוך מיני מבקש בנוסף הוא ייצוג של מיעוטים, שהם מועדפים לבריונות. ילדי LGBTI זוכים לייצוג יתר כקורבנות של בריונות, אומרים מומחים. "ל-10% מהילדים שלנו יש או יהיו בעלי נטייה לא הטרוסקסואלית או תפיסה לא מגדרית של מגדר. הילדים האלה גדלים בחברה שנשלטת על ידי תסמונת פוביה ביחס להבדלים האלה, ולעולם לא רואים שום דבר בבית הספר שיתאים לתחושת העצמי שלהם", מסכמת המורה.
ייתכן שדעת המחבר אינה תואמת את דעת העורכים
More Stories