בשל העובדה שהעברות כספים שלא במזומן בין בנקים כפופות לעמלות ניכרות למדי, ולכותב שורות אלו יש מספר שותפים בבנק אלפא היווני, החלטתי לפתוח בו חשבון ואפילו לא חשדתי איזה סוג של מסע ייסורים שהוא יכול להפוך אליו.
לאחר ניסיון בעבודה עם בנקים שונים ביוון ומחוצה לה, אספתי חבילת מסמכים והלכתי לסניף הקרוב אליי של הבנק הזה. כשראיתי תריסר פקידים משועממים, ניגשתי לשולחן האחרון ושאלתי איך אני יכול לפתוח חשבון.
הם נתנו לי מבט מעריך ומיד ציינו ש"בשביל זה צריך להירשם בטלפון או דרך האתר".
– "בסדר, אבל אני יכול לקבל רשימה של מסמכים הדרושים לכך?".
לא, הם יגידו לך בטלפון.
– זה כל כך קשה?
– יש לנו כללים כאלה.
– בסדר, אני אתקשר.
הסתובבתי ויצאתי מהבנק. אחרי שחשבתי קצת, החלטתי שאולי כדאי ללכת לסניף אחר?
אבל במחלקה אחרת ענו לי שהם לא משרתים את האזור שלנו, אבל כתבו רשימה של מסמכים נחוצים על פיסת נייר. ואז בשביל השמחה… כשחזרתי למשרד, התקשרתי לבנק אלפא ולאחר המתנה של 10 דקות בלבד, הלכתי לפקידה.
– שלום, אני רוצה לפתוח חשבון לחברה שלי.
– למה אתה צריך חשבון?
אני, אובד עצות ממשמעות השאלה שנשאלה, עניתי – לעבודה, לשותפים שלי יש חשבון בבנק שלך, ואני לא רוצה לחכות מספר ימים (ביוון כסף עובר בין הבנקים עד 3 ימים ככל הנראה מסמכים מועברים על חלזונות), וגם לא רוצים לשלם עמלות גבוהות על החישובים האלה.
אז ספר לי את הפרטים שלך.
– אפשר לשלוח אותם למייל שלך?
– לא מורשה.
– אוקיי, אני מכתיב… (נראה שהם רשמו את זה 25 פעמים…).
– אני לא יכול לקבוע תור באזור שלך, יש תור עד אמצע יוני, אבל אני יכול לקבוע תור במחלקה אחרת בקרבת מקום. ואז בעוד שבועיים, ב-31 במאי, בשעה 12-00. אבל אנחנו נתקשר אליך בחזרה.
יום לאחר מכן, קריאה: "האם תוכל לברר את מספר המס, תאריך הלידה והכתובת?".
"כן בבקשה". אני שם את המספרים, הם שואלים אותי שוב, אבל נראה שהם רשמו את זה נכון.
– אנו נתקשר אליך בחזרה ונודיע לך במכתב נפרד …
אבל כנראה שכחו אותי…
31 במאי, ואני הולך לסניף, אבל הם לא יודעים שיש לי פגישה בבנק. כנראה שכחו. אבל הם המליצו למצוא מערכת הזמנת תורים דרך גוגל.
ב-31 במאי, כבר די עצבני, מצאתי טופס תור, מילאתי 3 עמודים וקבעתי תור ל-16 ביוני. שעה לאחר ההקלטה, קריאה: "אתה בטוח שאתה רוצה לפתוח חשבון אצלנו? למה?" אני מסביר בסבלנות, לעבודה, את השותפים שלי… "אה, נו," הם מנתקים בצד השני.
למחרת, בבוקר, קיבלתי טלפון: "בואי עכשיו לבנק, נבדוק את המסמכים שלך כדי שבהמשך ה-16 לא תיבדק".
– אתה לא יכול לעשות את זה מיד ב-16?
– אתה לא יכול, זה הכרחי לסדר …
אני לא יכול עכשיו, יש לי עוד פגישה.
– אז בוא נלך לשעה 13-00.
שעה לאחר מכן, שיחה נוספת: "אתה יכול לבוא מוקדם יותר. אתה יכול עכשיו?"
כן, תוך 30 דקות.
אני בא, אני עולה במעלית, נכנס לאולם עם עשרות פקידים ליד השולחנות. אני מוצא את מה שאני מחפש ומחכה עוד 15 דקות עד שהפקידה תדבר עם הבוס שלי
– למה אתה רוצה לפתוח חשבון בבנק שלנו?
אני מסביר בפעם הרביעית.
– הבאת את המסמכים שלך?
– כן בבקשה.
– כן, הכל בסדר, אבל תצטרכו לקנות אצלנו ביטוח. זה עולה 86 יורו לשנה.
– בשביל מה? יש לי ביטוח.
– אתה מבין, בנקים אחרים גובים עמלות שירות גבוהות או מבקשים ממך להפקיד 50 אלף יורו לחשבונך …
אני קוטע: "יש הרבה שמכניסים 50,000 לחשבון?"
-…..
– אתה לא יכול לעשות את זה בלי ביטוח?
– לא, זה הכלל של הבנק שלנו.
– האם זה חוקי?
– לבנק שלנו יש כללים כאלה.
– זה ברור, אתה יודע, שיניתי את דעתי לגבי פתיחת חשבון בבנק שלך.
– הֱיה שלום.
כאן אני יושב וחושב, אני לא מעורר אמון עם היתר שהייה תקף ל-22 שנה ומסמכים של יזם מאז 2004, או שזה עדיין בנק כזה…
להשוואה: העברה בין בנקים יווניים עולה בממוצע בין 1.8 ל-5 יורו לעסקה, הנגבית בדרך כלל הן מהשולח והן מהנמען.
More Stories
ברכות ל-8 במרץ מהעורכים "חדשות אתונה"
שנה טובה
עזרה עריכה