"החורף הזה לא עזר לשפר את המצב. הייתה מעט לחות ומעט גשם. אנחנו מקווים לקיץ קריר, אבל התחזית לצערנו לא טובה במיוחד", אומרת המתנדבת סופיה קרקלי לקטימריני.
סופיה קרקלי, המזכירה הכללית של האגודה לשריפות יער מרצון באטיקה (EDASA), מודאגת מתנאי מזג האוויר בקיץ הקרוב. הזיכרונות מהשריפה בפרנית ב-2021 עדיין חיים, ואף אחד לא רוצה לראות או לחיות מחדש תמונות מהאסון. במיוחד האנשים שמתנדבים לבלות את ימיהם על ההר בניסיון למנוע כל ניצוץ שעלול לסכן את הפארק הלאומי.
מדי ערב, החל מיום שישי ה-9 ביוני, הם יהיו תורנים במשמרות במקום: בתחנת הכיבוי של סקיפיס, בגובה 1270 מטר, בין הנוף השופע. מנקודה זו נפתח נוף עד למרחק של 30 ק"מ, עד אליברי ודרבנוכוריה.
"צריך לדווח על כך מיד כדי שמכבי האש יוכלו להגיע למקום בחמש הדקות הראשונות", אומרת סופיה קרקלי. "זה שטח מאוד גדול, ולוקח הרבה זמן להסתכל בו במשקפת, סנטימטר אחר סנטימטר, כדי למצוא משהו. כמה פעמים קרה שנתנו מיקרו-סמלים, שדווקא בגלל ששמנו לב אליהם ממש בהתחלה, לא פגע המאמץ הוא לדווח באופן מיידי כדי שמכבי האש יוכלו להגיע למקום בחמש הדקות הראשונות", גב' קרקלי, שהייתה מתנדבת ב-EDASA, בשריפות היערות ולכבותן.
יש לה שני ילדים ועובדת כשכירה באוניברסיטה הטכנית הלאומית של אתונה. לדבריה, התנדבות בהרים היא מוצא הכרחי משגרת היום-יום, שכן בנוסף לחשיבות השיבה, מדובר גם בסיפוק רב ערך הנובע מהמגע עם הטבע.
התנדבות בהרים היא יציאה הכרחית משגרת היומיום, שכן בנוסף לחשיבות ההצעה, מדובר גם בסיפוק אישי המעניק לאנשים מגע עם הטבע. תמונה.
"היו רגעים שהייתי רחוק מהילדים שלי, ביליתי שעות בהרים. אבל כשהם גדלו, הבן והבת שלי הבינו כמה זה חשוב ויפה להתמסר לטבע. עכשיו הם גם לוקחים חלק באימונים ו מחכים להזדמנות הראשונה להצטרף למועדון", היא אומרת לק'. "זה הכל על היכולת להעביר את החיידק הזה לדור הבא, כי הם אלה שיקבלו את הסביבה הזו ויצטרכו לנהל אותה ב- דרך שהיא בר קיימא עבור הדור הבא", היא מוסיפה.
בעבודה ובלילה. תמונה.
"אנחנו צריכים מתנדבים חדשים"
לאחר אסונות יער, חלה עלייה בהשתתפות המתנדבים, אך נדרשים לפחות פי שניים יותר כדי לענות על הצרכים. המאמצים של EDASA להגן על פרניטה נמשכים כבר 36 שנים. כיום לוקחים חלק בעבודת העמותה כמאה איש, נשים וגברים מגיל 18 עד 58, נציגי מקצועות שונים. מתוכם, 75% מעורבים באופן פעיל בפעילויות.
"מדובר בסטודנטים, מהנדסים, פרופסורים באוניברסיטאות, מובטלים, עובדים, עובדים פרטיים, אנשים שבאמת מרגישים צורך לעשות משהו משמעותי למען הסביבה. על ידי השתתפות בעבודת העמותה, אנחנו בעצם יוצרים אזרחים פעילים, מודעים יותר. מבעבר, וזה משהו שאנחנו גאים בו", אומר ג'ורג' מאברוגורגוס, ראש האגודה למניעת שריפות יער מתנדבים של אטיקה, שהחל כמתנדב ב-2012, אומר לק. הוא מציין כי לאחר אסונות יער חלה עלייה בהשתתפות המתנדבים, אך נדרשים לפחות פי שניים מתנדבים כדי לענות על הצרכים. "אני רוצה לעודד אנשים נוספים להצטרף לאגודה שלנו או לקבוצות מתנדבות אחרות. ככל שנוכל יותר, יותר טוב. עם יותר תחנות כיבוי, נוכל לכסות טווח גדול יותר, וזה תמיד רצוי", הוא אומר .
הכנת הרכב לסיורים יומיומיים. תמונה.
מספרת העובדת נוניה מאלפאקי, בת ה-39. לפני שנתיים השתתפה לראשונה בקורסי כבאות היער ושומרי היער של EDASA, ומהר מאוד "הצטרפה לעבודה". זה היה בתחילת אוגוסט 2021 כאשר פרצה שריפה גדולה בפרנית והיא הייתה בחזית ועבדה תחת כבאים. "כל הימים האלה הייתי על ההר. חוויתי הרבה עצב, כי בפעם הראשונה תוצאות השריפה היו ממש מולי. ראיתי איך העצים הקטנים בוערים, ונשמתי נצבטה. אבל לא היה זמן לסנטימנטליות ולהרהור. באותו רגע פשוט הקשבתי להנחיות ופעלתי לפיהן", היא מספרת לק'.
"האש איחדה אותנו, כולנו הפכנו לאחד".
הניסיון הזה היה הסיבה שנוניה התקרבה כבר מההתחלה לחברי העמותה, איתם היא מבצעת כיום סיורים ליליים ותורנית בתחנת הכיבוי בסקיפיז. "האש איחדה אותנו, כולנו הפכנו ל"שלם אחד". נלחמנו באש למען מטרה משותפת. כן, העמותה ופעולותיה חשובות מאוד, אבל תמיד האנשים הם חלק מהעמותה, הם אלה. שעושים את העבודה הזאת", היא אומרת לנו.
לפני שנתיים, נוניה מאלפאקי השתתפה לראשונה בקורסי הכשרת אש ושומרי יער של EDASA, ומהר מאוד "נכנסה לנושא". זה היה בתחילת אוגוסט 2021 כאשר פרצה שריפה גדולה בפרנית והיא הייתה בחזית ועבדה תחת כבאים. תמונה.
"ב-2007 אף אחד לא האמין שהגן הלאומי עלול להישרף".
ואם לפני כמה עשורים אף אחד לא תיאר לעצמו שאפשר להרוס את פרניטה, אז הכל השתנה בקיץ אחד. בסוף יוני 2007, לאחר גל חום ממושך, שריפה שהחלה בדרבנוכוריה והסתיימה בפארק הלאומי שרפה עשרות אלפי דונמים, וגרמה לאסון סביבתי ענק.
"אני מכיר מתנדבים שמאז לא הצליחו לטפס שוב על ההר כי הם הושפעו פסיכולוגית מתמונות האסון", אומר מברוג'ורגוס. "עכשיו, לעומת זאת, יש הבנה לתופעה הזו. יש חשש ש זה עלול לקרות שוב. כפי שאושרו תחזיות מדעיות, תנאי מזג האוויר – חם ויבש, ואחריו תקופות של מזג אוויר סוער – מעודדים את התפשטות האש. הנקודה היא לא להגיע לנקודה שבה כוחות הכיבוי חייבים לנסוע כדי לכבות את השריפה , הנקודה היא למנוע את תחילתו."
"העיקר לא להביא את העניין למצב בו נסעה כבאית כדי לכבות את השריפה, העיקר שהיא לא תתחיל". תמונה.
יידוע אזרחים לצורך מניעה הוא מה שצריך כדי למנוע סכנת שריפה, מדגישים מתנדבי EDASA. אבל לא פחות חשוב שהמדינה תנקוט באמצעים הנכונים. מה השתנה מאז שנה שעברה? אנחנו שואלים אותם.
"היו כמה קרחות של צמחייה וכן פינוי עצים, בעיקר ליד הכבישים, אבל גם לכיוון היער. כמה דרכי יער נפתחו, בעוד שאחרים שהיו קיימים קודם לכן הורחבו מעט כדי להקל על מכבי האש. לגשת אליהם." , אומרת גב' קרקלי, שעדיין מאמינה שלא משנה כמה אמצעים יינקטו, הם לעולם לא יספיקו אם תהיה רשלנות אנושית. "זה לא עניין להגיע לנקודה שבה רכב הכיבוי צריך לנסוע כדי לכבות את השריפה, אלא למנוע את תחילתה".
More Stories
האם נמצאה הסיבה לרעידות האדמה? חוקרים "מואשם" מסות אמורפיות (וידאו)
מזג אוויר: 5 ימים של חום ואבק אפריקאי
רעידת אדמה בעוצמה 4.1 בלסבוס