ממשלת צרפת האשימה את הרשתות החברתיות בתסיסה שפרצה בערי המדינה, ואמרה כי פלטפורמות כמו Snapchat ו-Tik Tok מילאו תפקיד מרכזי בהפצת האלימות.
עם זאת, כמה מומחים מזהירים כי פלטפורמות אלה לא יכולות להיות אחראיות להתפרצות האלימות של בני נוער.
תמונות "מתלהטות".
Snapchat, Telegram ו-TikTok אכן תרמו להתרבות סרטונים המתארים השתתפות המונית של צעירים בהפגנות על מותה של נאאל בת ה-17, שנורה למוות על ידי שוטר בנאדר בשבוע שעבר. אבל במקביל, נפוצו במהירות תמונות של ספרייה בוערת במרסיי, חנות אלקטרוניקה שנבזזה ורכב אבטחה משוריין הפועלים ברחובות נאדר.
תקריות אלימות שפרצו בליל ה-29 ביוני במספר ערים בצרפת, שלושה ימים לאחר מותו של נאאל, תועדו בהרחבה ושוחזרו ברשתות החברתיות.
ה"התפרצויות" הראשונות
כמו ביום הקודם, סרטונים של שריפות והרס הציפו את טוויטר, סנאפצ'ט, טיקטוק וטלגרם. עד כדי כך שביום שישי, נשיא צרפת עמנואל מקרון דחק בפלטפורמות הגדולות להסיר את "התוכן הרגיש ביותר". הוא ביקש מהם לעבוד יחד כדי לזהות את אלה "שמשתמשים ברשתות החברתיות האלה כדי לקרוא להתפרעויות או להגביר את האלימות".
תהליך הפצת סרטונים הוא לרוב זהה. הרוב המכריע שלו מגיע מסנאפצ'ט, פלטפורמה פופולרית מאוד בקרב צעירים: ל-81% מהילדים בגילאי 8-19 בצרפת יש חשבון (Audirep/e-Enfance, 2021). האפליקציה מאפשרת להוסיף הערות או "תיוגים" לסרטונים או תמונות, כמו שם של עיר.
צעירים המפרסמים תמונות משתמשים בכלי הזה כדי להציג בגאווה את מוצאם: גריני, לה גרנד בורן או ננטר הם כולם פרברי פריז. זו דרך למסגר את התוכן שלך, אבל גם, כמובן, להראות את המקורות שלך.
אולי זה מוגזם לומר שיש יריבות באופן שבו כל קבוצה מארגנת את המרד שלה. עם זאת, ה"גאווה" על כך שהעיר "שלהם" מעורבת, למשל, בהתפרעויות האחרונות, מתבטאת בדרכים שונות והיא מאפיין נפוץ בפוסטים בסרטון.
מ"תקנה" ל"איסור"
במהלך פגישה ביום שלישי עם ראשי ערים של עשרות מחוזות שנפגעו מהתסיסה בשבוע שעבר, דיבר מקרון על האפשרות "להסדיר" ואף "לאסור" את המדיה החברתית במקרים הקיצוניים ביותר. "אנחנו צריכים לחשוב על השימוש ברשתות האלה בקרב הקטנים ביותר, במשפחות, בבתי ספר, על האיסורים שעלינו לנקוט", אמר בנאומו. "כשמצב יוצא משליטה לזמן מה, אנחנו תוהים אם צריך להסדיר או לחסום אותו (…). חשוב לא לעשות זאת, מונחה על ידי צורך רגעי. אני שמח שלא היינו צריכים לעשות זאת. זה", – הוסיף נשיא צרפת.
"לחסום גישה לרשתות חברתיות? כמו סין, איראן, צפון קוריאה?" אמר חבר הפרלמנט הימני אוליבייה מרלט. "בסדר, קים ג'ונג-און", הגיב בציניות עמיתו השמאלני מאטולד פאנו.
נשיא צרפת הגיב מיד ואמר כי לא אמר "בשום פנים ואופן מה הוא חושב על חסימת רשתות חברתיות במובן של השבתה כללית", אלא שהתכוון לעובדה שהוא "רשאי להשעות את העבודה [сетей] באופן זמני ועל בסיס כל מקרה לגופו.
כשנשאל במסיבת עיתונאים לאחר ישיבת הממשלה הרלוונטית, אמר דובר הממשלה אוליבייה וראן כי זו תהיה "השעיה" של מאפיינים מסוימים כמו מיקום גיאוגרפי. לדעתו, פונקציה זו מאפשרת "לצעירים להתרכז במקום מסוים, מידע שלרוב מלווה ב'הנחיות' כיצד להדליק אש". "הם מוזמנים לארגן שנאה במרחב הציבורי", הוסיף.
מה עושות הרשתות החברתיות
רשתות חברתיות לעיתים קרובות מזהות ומגבילות את הגישה לאנשים שקוראים לאלימות, מכיוון שהדבר עלול להיות מנוגד למדיניות שלהם. הם גם מסירים תוכן שמתארח בפלטפורמות שלהם כדי לציית לחוקים של כל מדינה, לעתים קרובות בהתאם לעצת הממשלה המתאימה, גם אם היא סותרת. דוגמה עדכנית הייתה החלטת טוויטר במאי האחרון לצנזר פוסט בהוראת ממשלת טורקיה שבועות ספורים לפני הבחירות לנשיאות במדינה.
באתר האינטרנט שלה, Snapchat אומרת שהיא עובדת עם רשויות אכיפת החוק וסוכנויות ממשלתיות כדי למלא "בקשות סבירות" למידע שיכול לעזור בחקירה. החברה מקבלת פניות רבות במהלך השנה. על פי דוח השקיפות האחרון למחצית השנייה של 2022, ממשלת ארה"ב קיבלה את מירב הבקשות, ואחריה בריטניה, קנדה וגרמניה.
גורמים רשמיים בצרפת הגישו 100 בקשות יוצאות דופן לקבלת מידע על משתמשים ומזהי חשבונות, כגון כתובת אימייל ומספר טלפון. החברה אמרה שהיא סיפקה "כמה נתונים" ב-54% מהבקשות.
במהלך אותה תקופה, דוח השקיפות של TikTok הראה שהחברה קיבלה הרבה פחות פניות – פחות מ-20 – מממשלת צרפת. הוא הסיר או הגביל תוכן או חשבונות המשויכים ל-86% מהבקשות הללו.
הגבול הדק – מחאה פוליטית או אלימות
האני פריד, מומחית לזיהוי פלילי דיגיטלי ב-UC Berkeley שפרש מ"לוח התוכן" של TikTok בארה"ב בינואר האחרון, אמרה שאם הממשלה תדרוש הסרת תוכן מסוים בגלל שהוא מפר את החוקים המקומיים, רוב הפלטפורמות יעמדו בדרישות. עם זאת, הובהר כי יכולת מילוי הבקשות תלויה בפלטפורמה, כמו גם בהיקף ובנימוק הבקשה. אם הממשלה "תדרוש הסרה נרחבת של עשרות אלפי רכיבי תוכן, אז אולי תהיה התנגדות רבה יותר", אמר פאריד.
אמה לנשו, מנהלת פרויקט חופש הביטוי במרכז לדמוקרטיה וטכנולוגיה, אמרה שאמנם זה חוקי לשירותים מקוונים להסיר תוכן המסית לאלימות, אך עליהם להיות זהירים, במיוחד בבקשות שיכולות להיות רחבות או כלליות מדי. במהלך ויכוח פוליטי סוער ותסיסה, לנשו ציין שמשתמשים עשויים להשתמש בשפה חזקה מאוד או ב"רמיזה אלימה" ללא כוונה להסית או לבצע מעשים אלימים.
"צעירים בצרפת מפגינים כיום נגד אלימות המדינה, שהיא ההיבט החשוב ביותר בפעילותם הפוליטית", אומר לנשו.
"האופן שבו חברות מדיה חברתית מגיבות כרגע משפיעה באמת על היכולת של אנשים למצוא את הקול הפוליטי שלהם. זה קו דק להפליא שאנחנו צריכים ללכת עליו".
נ.ב. אני תוהה מדוע רשימת "הרשתות החברתיות העוינות" לא כוללת מוצרי מטה: פייסבוק, אינסטגרם, וואטסאפ, שבניגוד לסנאפצ'ט, טלגרם וטיקטוק, משמשים 100% מהצעירים? האם זה רק עניין של צנזורה? או אולי אנחנו מדברים על העובדה שהפלטפורמות הללו אינן בשליטת הרשויות בארה"ב?
מקורות: רויטרס, lemonde.fr, france24.com, euronews, elpais.com.
More Stories
טימותי סניידר: "אנחנו צריכים לחשוב שרוסיה לא יכולה להפסיד, אבל…"
תחזית מאכזבת למלחמה באירופה
צוות מודיעין סכסוך: בית בבלגרוד נהרס ככל הנראה מתחמושת רוסית