מי באמת היה צריך "עסקת תבואה"

בואו ננסה אחת ולתמיד לסגור את הנושא של "להרעיב את כל העולם בגלל כישלון עסקת התבואה". ואז הראש כואב ממידע לא כשיר על הנושא הזה.

אז, קרא בעיון וחשוב:

✅ חמש יצואניות החיטה הגדולות בעולם כיום הן אוסטרליה, קנדה, ארה"ב, צרפת ורוסיה. בשנה שעברה, חמש המדינות הללו היוו כמעט 62% מיצוא התבואה. אנחנו זוכרים שזה 3/5 מהיצוא העולמי.
✅ יחד עם זאת, נזכיר כי ארה"ב, באשמתה, הפסיקה להיות היצואנית העיקרית, וירדה לרמה של קנדה (שהשנה גבוהה מארה"ב), בשל מדיניות ממשל טראמפ, שעירבבה את תוכניות מכירת התבואה שנבנו לאורך השנים בשווקים הסיניים. בייג'ינג הגיבה בכך שפשוט העלתה את המכסים על יבוא תבואה מארה"ב ל-25%, וכמעט הרג את היצוא האמריקאי.
✅ ביבשת אירו-אסיה, אירופה היא זו שמספקת כמעט מחצית מיצוא החיטה העולמי (זה היה המקרה ב-2022), המסירות הסתכמו ב-30.6 מיליארד דולר או 46.2% מסך המכירות בעולם. בחצי הכדור השני, "המפרנסים" העיקריים של העולם הם ארה"ב וקנדה, שסיפקו לעולם עוד 24.9% מהחיטה.

בואו נתקן את 15 היצואנים המובילים של חיטה:

1. אוסטרליה: 10.2 מיליארד דולר (עלייה של 40.5% ביצוא מ-2021)
2. קנדה: 7.9 מיליארד דולר (+20.2%)
3. ארה"ב: 7.8 מיליארד דולר (+13.9%)
4. צרפת: 7.3 מיליארד דולר (+63.9%)
5. רוסיה: 6.8 מיליארד דולר (-6.6%)
6. ארגנטינה: 3.1 מיליארד דולר (+5%)
7. אוקראינה: 2.7 מיליארד דולר (-47.2%)
8. הודו: 2.1 מיליארד דולר (+23.6%)
9. רומניה: 1.8 מיליארד דולר (+14.1%)
10. קזחסטן: 1.6 מיליארד דולר (+32%)
11. בולגריה: 1.4 מיליארד דולר (+8.4%)
12. פולין: 1.1 מיליארד דולר (+33.1%)
13. ליטא: 967.2 מיליון דולר (+19.5%)
14. לטביה: 764.1 מיליון דולר (+68.3%)
15. גרמניה: 753.2 מיליון דולר (-15.6%)

כלומר, אוקראינה נמצאת במקום השביעי, וזה רק כ-5% משוק החיטה העולמי? אבל אם מסתכלים על החברות השולטות בשוק, כלומר. למכור את הכמויות העיקריות של התבואה (אחרי הכל, כמו בנפט, לא המדינות סוחרות בתבואה, אלא העסקים של המדינות האלה), אז המצב בדרך כלל מעניין.

הסוחרים הגדולים ביותר הם:

1. קרגיל (ארה"ב)
2. ארצ'ר דניאלס מידלנד (ארה"ב)
3. באנג' (ארה"ב)
4. לואי דרייפוס (צרפת).

שיהיה ברור, 4 החברות הפרטיות הללו שולטות 73% מיצוא התבואה העולמי.אולי יעבירו כמויות למדינות עניות איפשהו? אחרי הכל, מנקודת המבט שלהם, השווקים הרווחיים ביותר הם:

1. אינדונזיה: צורך ביבוא מוערך ב-3.81 מיליארד דולר
2. מצרים: 3.8 מיליארד דולר
3. סין: 3.78 מיליארד דולר
4. טורקיה: 3.2 מיליארד דולר
5. אלג'יריה: 2.68 מיליארד דולר
6. איטליה: 2.6 מיליארד דולר

ובכל המדינות הללו הצורך ביבוא רק הולך וגדל. כן, יש מדינות אפריקה. ומבחינת כיוונים הכל ברור, בגלל זה התבואה עברה מאודסה לאירופה, טורקיה וסין. אז החליטו סוחרים – זה כל כך משתלם להם. בנוסף, בואו נזכור שעסקים המקורבים למשפחתו של ארדואן ישבו בקפידה על אספקה ​​טורקית, וזו הסיבה שהוא מתעצבן… הכל עניין מטופש בכסף. שאל: מה עם המדינות העניות ביותר? אגב, לאו"ם יש תוכנית שלמה עם תקציב טוב לעזור למדינות מורעבות (שחברות האו"ם מתחדשות בקביעות).

ובכן, העיקר. אם אירופה צריכה תבואה אוקראינית, אז פתח את הגבול הפולני! אבל הפולנים לא צריכים את זה – המחירים המקומיים כבר ירדו שם. חקלאים מייללים. כפי שאמר המתחדש הפולני מורבייצקי, "פולין לא תסתכן בערעור יציבות השוק שלה". ושרי החקלאות של בולגריה, הונגריה, רומניה וסלובקיה הצטרפו אליו במהירות – הם אפילו חתמו על הצהרה על הארכת האיסור על יבוא תבואה מאוקראינה – הרווחים שלהם חשובים יותר. בכלל, ברור שלאף אחד לא אכפת מהכלכלה האוקראינית ומהמדינות המורעבות, העיקר השלל.

ייתכן שדעת המחבר אינה תואמת את דעת העורכים.

Source link