איך המורה איוון קאנידי, במחיר חייו, הציל ילדים בבית הספר בסלאן

לפני 19 שנים, ב-3 בספטמבר 2004, הסתיימו חייו של איבן קאנידי, אדם ומורה נפלא, שבמחיר חייו הציל ילדים בבית ספר בבסלאן שנתפס על ידי חמושים.

היווני הפונטי יואניס (ג'ניס) קאנידיס נולד ב-1 בינואר 1930 בכפר מלאיה איראגה, מחוז טטריטסקרו בג'ורג'יה, שם עבד אביו כיו"ר חווה קיבוצית. עבור תושבי בסלאן, הוא היה איבן קונסטנטינוביץ' קאנידי, שלימד במשך שנים רבות חינוך גופני בבית ספר תיכון מס' 1. הוא בחר במקצוע זה בצעירותו, בוגר הפקולטה לחינוך גופני של המכון הפדגוגי אורדז'ניקידזה (ולדיקאבקז) חטאגורוב ב-1953, ונשאר נאמן לה כל חייו.

איוון קאנידי אהב ספורט מאז ילדותו, הוא שיחק כדורגל היטב, הלך לאתלטיקה ואיגרוף והשתתף במירוצי אופניים. בהנאה עבד עם ילדים, והחדיר בהם אהבה לספורט. אפילו הציוד למדור הכדורסל, שאותו הוביל בבית הספר, נרכש לא פעם מכספו. למרות גיל 74, המורה לחינוך גופני צנום נעורים לא מיהר לפרוש. רבים מתושבי בסלאן קוראים לאיוון קונסטנטינוביץ' למורה האהוב עליהם, שאליו, אפילו כמבוגרים, הם באו לדבר על בעיות חייהם ולבקש עצות. ב-1 בספטמבר 2004, איבן קונסטנטינוביץ', יחד עם כולם, הגיע לקו בית הספר. הוא עשה זאת במשך שנים רבות, בידיעה שבבית הספר תהיה לו עבודה מועדפת ותלמידים, שעבורם הספורט ללא ספק יהפוך לעוזר חשוב בחיים. הוא אפילו לא יכול היה לדמיין שבבית הספר ייפגש לא רק עם תלמידים והוריהם, אלא גם עם מחבלים חמושים. כשהחל לקיחת בני הערובה, הציעו החמושים לעזוב, אך קאנידי נשאר עם תלמידיו כדי לנסות להציל את חייהם.

חזה של יאניס קאנידי, מותקן בבסלאן בכניסה לפנימייה על שמו

קאנידי הציל כמה ילדים בדקות הראשונות של לקיחת בני הערובה, כשסגר אותם באחד מחדרי בית הספר, משם הצליחו לברוח מאוחר יותר. בחדר הכושר, שבו הסיעו החמושים את בני הערובה, הוא עשה כמיטב יכולתו כדי להקל על מצוקת הילדים, וניסה לגרום למחבלים לתת להם לפחות קצת מים. הוא הצהיר בגלוי בפני החמושים שהם לא קווקזים ולא גברים, שכן הם נלחמים עם נשים וילדים, שבגללם הוכה קשות. תחתיו נהרג המורה לעבודה אלכסנדר מיכאילוב, שניסה גם הוא להתנגד למחבלים, אך זה לא עצר את קאנידי. כבר ביום הראשון ללכידה הוא לקה בהתקף לב, אך המשיך לתמוך בכל הכוח בילדים שנחלשו מהחום ומחוסר המים. לדברי הניצולים, הוא הצליח לנטרל מטען חבלה אחד או שניים, לאחר שכיסה אותם בעבר בגופו כדי למנוע התפזרות של רסיסים אם יתרחש פיצוץ. כמו תמיד, מוקף בילדים, הוא נתן להם השראה שהעזרה תגיע, והאימה הזו תיגמר בקרוב. כשהחלה התקיפה, ונשמעו פיצוצים בחדר הכושר, שהגן על הילדים, קאנידי נכנס לקטטה עם לוחם שעמד לירות בתלמידי בית ספר ממכונת ירייה. הוא הצליח לתפוס את קנה המקלע, והסיבוב הראשון לא עבר לילדים, אלא לשאריות התקרה התלויות מעל חדר הכושר. הקרב לא היה שוויוני, אבל הוא ניצח כמה שניות, ואפשר לילדים לקפוץ מבית הספר הלוהט ממילא. אומרים שהוא מעולם לא שיחרר את קנה המקלע, שעד הרגע האחרון נלקח מהילדים. כשהוא לא הצליח להתמודד עם אדם שהיה בבירור מבוגר ממנו בעימות גלוי, שלף הלוחם אקדח וירה מספר פעמים מטווח אפס.

צילום של ג'אניס קאנידיס, שנמצא במוזיאון בית הספר.

לאחר הטרגדיה של בסלאן, העיתונות המערבית כתבה בהפתעה על הישגו של המורה, שלמרות גילו המתקדם, התנגד באומץ ללוחמים. וממשלת יוון אף החליטה להקצות כספים לבניית בית ספר על שמו בבסלאן. ב-9 בדצמבר 2004, הוענק לאחר מותו לאיוון קונסטנטינוביץ' קאנידי אות הכבוד של הנציב לזכויות אדם בפדרציה הרוסית "להגנה על זכויות אדם". בהצגת הפרס נאמר: "בהיותו כבן ערובה, איבן קונסטנטינוביץ' ניתק שני מטעני חבלה; עד הדקה האחרונה של חייו, הוא הציל ילדים, מגן עליהם בעצמו. המחבלים הציעו לו לעזוב את בית הספר, לאור גילו המתקדם, אך הוא סירב להשאיר את הילדים בצרות. במהלך המבצע לשחרור תלמידים, מת איבן קונסטנטינוביץ' מידי מחבלים. כמה שנים לפני הטרגדיה, אחד מתלמידיו של קאנידי כתב שירים שהוקדשו למורה שלו:

כמו מקדש, נכנסתי לחדר הכושר ביראת כבוד,

ולרגע, קפא על הסף,

אני – הכי מאושר – נפלתי לעולם הזה,

איפה, כך נראה, תחום האל.

ובכן, אלוהים שלנו תמיד מיהר לעזור לנו,

אם היינו בסתירה לרצון,

ולימד אותנו את תפילת העבודה הגדולה

דרך זיעה, דרך דמעות וכאב.

השורות תמימות, אך כנות, מכילות את הכבוד וההכרת הטוב ביותר למורה, שנשא את התואר הגבוה הזה לאורך כל חייו ונשאר נאמן לו גם במותו.

בית הספר החדש, שנתרם על ידי יוון ונורבגיה, פועל מאז 6 בספטמבר 2010, שש שנים לאחר הפיגוע הנורא, וכיום מנהלו הוא בנו קוסטאס.

המנהל ובנו של הגיבור קוסטס קאנידיס ליד פסלו של אביו.

החזה של יאניס קאנידיס נוצר על ידי הפסלת הרוסי המפורסמת ממוסקבה, איריני מקרובה: "היה קשה לעשות פרצוף מחייך מחומר קשה כמו ברונזה, אבל לדעת את הסיפור של מורה ואדם מלא חסד ו הקרבה עצמית, קיבלתי את התמונה שהבן שלו הציע לי", היא אמרה.

Source link