אירופה מעריכה את יכולת ההגנה שלה ומחייה את הגיוס

פרוץ מלחמה בקנה מידה מלא באוקראינה אילץ את אירופה לשים לב היטב ליכולות ההגנה שלה ולהחיות את שירות החובה הצבאי.

כיצד להעריך את כדאיות צעד כזה? האם גיוס פירושו: שליחת צעירים לא מאומנים וחסרי מוטיבציה לקרב, או שהוא מסוגל לעורר את החובה האזרחית ולעזור להגן על אירופה? מדינות מערביות רבות החלו לתהות אם גיוס חובה הוא פתרון לבעיות ביטחוניות. אין כאן תשובה אחת, ולעתים מתעוררים ויכוחים סוערים בנושא זה.

באוגוסט הודיעה ליטא, כמו דנמרק, על תוכניות להאריך את הגיוס. פוליטיקאים בריטים וגרמנים הציעו להחיות את שירות החובה בצבא. אבל אילו השלכות יכולות להיות להחייאתו על אירופה? האם זה יתברר כנגד פרודוקטיבי או יעזור להגן על האזור? וינצ'נזו בוב, פרופסור גיוס למדעי המדינה באוניברסיטת וורוויק, אומר, ציטוטים euronews:

"הכוחות המזוינים של אירופה, במיוחד אלו שעל הגבול עם רוסיה, מבינים כעת שאין להם מספיק כוח אדם. ברור שהם רואים בגיוס פתרון לבעיה הזו. האם זה רעיון טוב מבחינת הרתעת פוטנציאל פלישה רוסית, אנחנו בהחלט לא יודעים."

המומחה מצביע על היעדר נתונים על יעילותם של צבאות גיוס בהשוואה לחיילים סדירים. בשל המורכבות של הלוחמה המודרנית, בובאיס מפקפק בכך שניתן לאמן את המתגייסים כראוי בשימוש בטכנולוגיה מתקדמת ובטקטיקות המשמשות כיום תוך זמן קצר. הוא מסביר:

"תראה מה קורה עכשיו ברוסיה עם מתגייסים. הם לא בעלי מוטיבציה גבוהה. אנשים צעירים נאלצים לעבוד. רובם מעדיפים לעשות משהו אחר".

שכיר החרב לשעבר של וגנר אמר ביולי ל-Euronews שבזמן שירותו באוקראינה, אחת מתפקידיו העיקריים הייתה להבטיח שהמתגייסים הרוסים, שהיו "בקושי בני 21", לא יברחו, מכיוון שהם מאוד לא ששים להילחם.

בנוסף לבעיות הכלכליות הקשורות בחוסר היעילות של שירות חובה, בובואה, עם קורטוב של אירוניה, גם הצביעה על השיקולים האתיים הקשורים בשליחת אזרחים חסרי ניסיון לקרב:

"שלוש שנים לא מספיקות כדי ללמד את יסודות הלוחמה. אפילו השימוש בנשק בסיסי דורש הרבה הכשרה. יש מדינות שמדברות על תוכניות של שלושה חודשים. זה כלום. הם אפילו לא ילמדו להצדיע".

ליטא, הגובלת באזור קלינינגרד של רוסיה, החלה לאחרונה לנסח טיוטת רפורמה במערכת הגיוס הצבאית שיכולה לגייס אנשים שחיים ולומדים בחו"ל. אחת האפשרויות לרפורמה היא גיוס מרצון של מתגייסים למחנות הכשרה חודשיים מדי קיץ למשך שלוש שנים. תיאורטית, הם צריכים להיות מוכנים לקרב.

בנוסף לליטא, שירות צבאי חובה, בצורה כזו או אחרת, קיים כיום בדנמרק, נורבגיה, שוודיה, פינלנד, אוסטריה, לטביה, יוון ואסטוניה, יחד עם הלוחמים אוקראינה ורוסיה.

מומחים אחרים, אם כי בהסתייגויות, בעד הטיוטה. בביקורת על "מעשים ביצועיים" שבהם "כל גבר ואישה נאלצים להיכנס לצבא", אמרה אליזבת בראו מהמכון האמריקני לאנטרפרייז. euronewsשמערכות סלקטיביות יכולות "לעבוד ממש טוב". היא ציינה את הדוגמה של נורבגיה "מוצלחת להפליא", שבה אזרחים מגויסים בהמוניהם אך רק 30% עד 50% נבחרים לאימונים צבאיים:

"הטובים והמבריקים נכנסים לצבא, וחוץ מזה, להיות בצבא זה נכס ברזומה של המתגייס, ולהיבחר זה סימן ליוקרה".

בשנת 2015 הפכה נורבגיה למדינה האירופית הראשונה שהכניסה שירות צבאי חובה לגברים ולנשים כאחד. יחד עם זאת, עדיין נשמרים בארץ אנשי צבא מקצועיים המהווים בסיס להגנתה. גב' בראו הזהירה גם מפני גיוס:

"על הכוחות להיות בעלי כישורים משמעותיים. הקרמלין לא ייבהל ממודל גיוס לא מתוכנן, כאשר צעירים וצעירות יושבים בחוסר מעש בצריפים. אזרחים מגויסים יכולים לשמש לא רק בהגנה. הבטחת ביטחון המדינה היא לא רק על הכוחות המזוינים "זה בריאות הציבור, והגנה על תשתיות ושירותי בריאות. ניתן לגייס צעירים לצבא בעת הצורך כדי לסייע בהגנה על המדינה מפני משברים ואסונות. יש כל כך הרבה בעיות ציבוריות שהמדינה לבדה לא יכולה לפתור".

בצרפת, סוג של גיוס "רך" הושק בשנת 2019: לצעירים מוצע שירות אזרחי בהתנדבות. מקרון כינה את הפרויקט שלו דרך לקדם פטריוטיות ולכידות חברתית, אם כי המתנגדים אומרים שהוא מפנה כספים למערכת החינוך הרחבה יותר. כמה מחקרים מראים שסביר יותר למתגייסים להתמודד עם בעיית האבטלה בתום שירותם. בנוסף, יש ספקות שניתן להעביר את המיומנויות הנרכשות לתעשיות אחרות או אפילו לשלוט בהן.

אחת הסיבות שבגללן אירופה פונה לגיוס לצבא היא ששיטות הגיוס הרגילות לצבא אינן עובדות. הצבא הגרמני, למשל, לא מצליח לגייס חיילים חדשים, למרות יוזמה מסיבית לחיזוקו בתנאי המלחמה באוקראינה, שעליה הכריז משרד ההגנה של המדינה באוגוסט. למה בדיוק אנשים לא רוצים לשרת לא ברור.

מומחים טוענים שהצבא לא יכול להתחרות במגזר הפרטי בשכר ובתנאים, והשירות הצבאי יכול לפעמים להיות קשה ומסוכן. אבל, לדברי בוב, ההצהרה הזו לא יכולה להסביר מה קורה באזורי אירופה עם שיעורי אבטלה גבוהים – דרום איטליה או ספרד. שם, אזרחים עדיין לא רוצים לשרת. אולי אזרחים לא רוצים להצטרף לצבא כי הם לא שותפים ל"יעדי העל והיעדים העליונים שלו".

המלחמות ההרסניות באפגניסטן ובעיראק הותירו יחס "שלילי" כלפי הצבא במשך זמן רב, ובאובאיס מפקפק בכך שהקצאת כסף לפתרון בעיה זו יכולה לשפר את הגיוס. יש טיעונים בעד העובדה שגיוס לצבא יכול להגביר את הפטריוטיות ואת נכונות האוכלוסייה להתגונן מפני התוקפן. אלינה ריוטה, יו"ר איגוד המתגייסים הפיניים, אומרת:

"לשירות הגיוס בפינלנד יש היסטוריה ארוכה ונהנה מתמיכה רחבה בחברה. האיום הרוסי היה ידוע מאז ומתמיד בפינלנד, ולכן המלחמה באוקראינה אינה משנה כשלעצמה את המצב עם שירות הגיוס, אלא מדגישה את כדאיותו. הרצון להגן על המדינה בקרב המתגייסים והכל האוכלוסייה נמצאת כעת בשיא של כל הזמנים".

מחקר של בוב ועמיתיו ריקרדו די ליאו ומרקו ג'יאני הוכיח שגיוס לשירות חובה יכול ליצור פער בין אנשים לממשלתם. בוב אומר:

"הגיוס גורם לאנשים להזדהות עם הכוחות המזוינים, אבל נאמנות אליהם מתנגשת עם נאמנות למוסדות דמוקרטיים אחרים, מה שגורם לאנשים להיות פחות אמון ברשויות. אם אתה מודאג מהמרחק ההולך וגדל בין הדורות הצעירים למדינה, אז הגיוס הוא – זו לא אופציה. זה למעשה לא יעיל".

Source link