נשיא קפריסין ניקוס כריסטודולידיס, ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו וראש ממשלת יוון קיריאקוס מיצוטקיס אישרו מחדש את מחויבותם לחיזוק שיתוף הפעולה בתחום האנרגיה לאחר שיחות משולשות שהתקיימו ביום שני בארמון הנשיאות.
"הסכמנו שתחום האנרגיה, בפרט גז טבעי, חשמל ואנרגיה מתחדשת, הוא בסיס איתן לשיתוף פעולה באזור, המבוסס על החוק הבינלאומי, כולל חוק הים וכיבוד כל המדינות בזכות לממש את זכויות באזורים הכלכליים הבלעדיים שלהם. (EEZ) ועל המדף היבשתי", – ההצהרה המשותפת בעקבות תוצאות הפסגה התלת-צדדית אומרת.
כשדיבר במסיבת עיתונאים, התקשר אליו כריסטודוולידס "ברית אסטרטגית דינמית ברורה בין שותפים החולקים ערכים דמוקרטיים, חולקים מטרות משותפות ומשקיעים בחזון משותף של יציבות, שגשוג וביטחון באזורנו ומחוצה לו".
הוא הוסיף: "לאור הצורך הגובר בגיוון ובקישור הדדי של משאבי אנרגיה המונעים על ידי התפתחויות גיאופוליטיות, אישרנו מחדש את האינטרס המשותף שלנו לקדם את הסיכויים למסדרון אנרגיה מאובטח מאגן הים התיכון המזרחי לאירופה".
כריסטודולידיס, נתניהו ומיצוטקיס דנו בחשיבות להתקדם עם פרויקטים כמו המחבר האירופאי וצינורות גז טבעי ומימן עתידיים אפשריים.
בנאומו במסיבת עיתונאים, אישר המנהיג הישראלי את העניין של ארצו להשתתף בפרויקט קו העברת החשמל התת ימי של EuroAsia. "לגבי הכבל החשמלי… גם ישראל וגם קפריסין הם איים. כרתים, שהיא חלק מיוון, היא גם אי, אמר נתניהו. – כיום מתארגן קו תקשורת חשמלי בין יוון היבשתית, כרתים וקפריסין. היינו רוצים שהוא יחובר באופן ברור לישראל ואולי גם למזרח ישראל כדי שנוכל לייעל את השימוש בחשמל. זה מאוד מעניין אותנו. ודנו במנגנון כיצד ניתן לעשות זאת".
נתניהו הביע תחושת דחיפות לגבי תוכניותיה של ישראל לייצא את הגז הטבעי שלה לאירופה, או דרך צינור לקפריסין או מפעל LNG כאן, או שניהם.
"בעניין הגז, אנחנו דנים באפשרות שבעתיד הקרוב נצטרך לקבל החלטה איך ישראל תייצא את הגז שלה וקפריסין צריכה לקבל את אותן ההחלטות. ואנחנו בוחנים אפשרות לשיתוף פעולה בעניין הזה , ההחלטות האלה יתקבלו, אני חושב, בשלושה עד שישה חודשים הקרובים – אולי קרוב יותר לשלושה חודשים".
לפי הצהרה משותפת, ראשי שלוש המדינות הדגישו גם את ערכו של פורמט 3+1 עם ארה"ב, "אשר יכול להציע תוצאות מוחשיות בתחומי האנרגיה, הכלכלה, פעולת האקלים, היערכות לשעת חירום ולוחמה בטרור". הושגה הסכמה לעבוד יחד לקיום ישיבת שרים במתכונת 3+1 בהמשך השנה".
במקביל, נתניהו הודיע על תוכניות להרחיב את פורמט "3+1" מחוץ לארצות הברית ואולי לחבר אליה את הודו. "יש משהו אחר שיכול להתפתח, ודיברנו על זה בפירוט רב"העיר המנהיג הישראלי.
"כעת ישנה אפשרות להרחיב את הסכמי אברהם לנרמל את היחסים עם סעודיה. כל שלוש המדינות רואות בכך הזדמנות מצוינת, אבל הן גם רואות שזה יכול להוביל ליצירת קשרים בין הודו, חצי האי ערב, ישראל, קפריסין, יוון, אירופה. יש קשר טבעי… גיאוגרפי, אבל זה יכול להיות גם משהו שיגרום ליתרונות מרובים לעמים שלנו ולמדינות שלנו".
נדונה האפשרות להזמין את ראש ממשלת הודו לפגישה המשולשת הבאה.
במקביל, כריסטודוולידס הצהיר שהם אישרו "מחויבות חזקה לפורמט 3+1 עם ארה"ב והסכימה על הערך של הגברת שיתוף הפעולה 3+1 עם תוצאות קונקרטיות גם עם מדינות אחרות, ודיברה ספציפית על הודו".
בנוסף, עקב שריפות היער ההרסניות האחרונות ביוון, מנהיגי שלוש המדינות אישרו מחדש את נכונותם ההדדית לסייע זה לזה בתגובת חירום, לרבות שימוש במערכות בינה מלאכותית לגילוי מוקדם של שריפות.
מיצוטקיס ונתניהו גם תדרכו את כריסטודולידיס על ההתפתחויות האחרונות בסוגיית קפריסין וברכו על יוזמתו לכלול תפקיד חזק יותר אירופה במאמצים לחדש את המשא ומתן.
לבסוף, כריסטודוולידס, נתניהו ומיצוטקיס הסכימו שהפסגה המשולשת הבאה תתקיים באביב הבא ביוון או בישראל.
בין שלוש המדינות נוצרו קשרים חזקים במהלך השנים, ונתניהו ציין כי אחת הדוגמאות הישירות ביותר לקשרים כלכליים היא האוכל. "אנחנו אוהבים את האוכל שלך"הוא קטע כשמיצוטקיס סיים לדבר. "אנחנו אוהבים את מוצרי החלב שלך. אנחנו אוהבים את היוגורט שלך." נתניהו אמר שהרשויות "יפתחו" בקרוב את שוק החלב במדינה, שמגן כיום על הייצור המקומי במכסי יבוא גבוהים. "אנחנו מתכוונים לפתוח את שוק החלב ליוונים, קפריסאים ומדינות אחרות בקרוב מאוד".
נ.ב עכשיו אנחנו מחכים לתגובת טורקיה, שבהחלט תתערב בנושא הזה…
More Stories
יוון תצביע בעד הצעת החלטה המכירה בפלסטין כחברה באו"ם
S.Kasselakis מיאנינה: "אנחנו נוביל את המדינה לקראת התקדמות – אם ירצו או לא, נשנה את יוון".
וארופקיס מגיש תביעה נגד גרמניה