תרחישים מבשר רעות עבור יוון: מקרי המוות עולים על שיעורי הילודה

לדברי מומחים, אוכלוסיית יוון החלה לרדת במספרים מוחלטים מאז 2010.

כיום יש יותר מקרי מוות מאשר לידות. אם בשנת 2010 היו 114,766 לידות מול 109,084 מקרי מוות, אז עשר שנים לאחר מכן היו 84,717 לידות מול 131,084 מקרי מוות. במדינה שלנו שיעור רבייה של האוכלוסייה הנמוכים באירופה ואחד הנמוכים בעולם.

אם הגבול של יציבות הרבייה הוא 2.1 ילדים לאישה, אז ביוון הוא 1.3.

כך אמר פרופסור הכבוד של אוניברסיטת פיראוס ומנהיג קבוצת המחקר הקרוב בנושא "הזדקנות בריאה ופעילה ביוון" ("Tης υγιούς και ενεργούς γήηηηησραηησραη δα") Miltiadis Nektarios במהלך האירוע המוקדש ל דמוגרפיה, פוריות נמוכה והזדקנות האוכלוסייה, מאורגן על ידי הרפואה על ידי אגודת סלוניקי במסגרת ה-87 ΔΕΘ.

הזדקנות בריאה ופעילה – זֶה "תהליך של פיתוח ושמירה על יכולת תפקודית לקידום רווחה בגיל מבוגר." אינדקס הזדקנות פעילה מתבטא במונחים של אוכלוסיית עובדים. ביוון היא החלה לרדת ב-2010.

לדברי מר מילטיאדיס נקטריוס, "יש צורך ברור שאנשים מבוגרים יעבדו – אלה שיכולים, כמובן – כי אנחנו צריכים אותם, וזה יהפוך לרלוונטי עוד יותר ככל שיעברו עשרות שנים". כמו כן, ציין המומחה כי הצו הממשלתי האחרון בנושא עבודה ומיסוי גמלאים יסייע בכיוון זה אם גם צד המעסיק יגיב לכך.

מר נקטריוס ציין גם את מגמת הזדקנות האוכלוסייה לא רק במערב, אלא גם במדינות "העולם השני והשלישי". "תאר לעצמך", אמר, "שאפילו סין מתמודדת עם הבעיה של הזדקנות האוכלוסייה".

"הגורמים העיקריים לבעיה הם… הפחתה בתמותהככל שהרפואה חוללה פלאים בעולם המערבי, התברואה והרגלי האכילה השתפרו. גם תוחלת החיים עלתה. קחו בחשבון שבתחילת המאה ה-20 אנשים חיו בממוצע… 40 שנה. היום אנחנו חיים עד גיל 85. עם זאת, בחברות רבות שבהן תנאים כאלה אינם קיימים, תוחלת החיים נשארת נמוכה, בסביבות 50 שנה", אמר מר נקטריוס.

יחד עם זאת, הוא ציין זאת המצב הוא בלתי הפיך, שכן אף אחד מהגורמים לעיל לא ייעלם או ישתנה. והוא הוסיף: הרעיון ש"הדרך היחידה להשיג זאת היא הגירה" אינו בר קיימא. "מה שקורה עכשיו באירופה עם מדיניות ההגירה שלה הוא שגוי לחלוטין. אנחנו חייבים לבחור את כוח האדם של המדינה לפי כללים וקריטריונים. זו המדיניות של המדינה, שהיא לא גפן בוסר. חייבת להיות שיטה שיטתית שגם לוקח בחשבון את האירועים הגיאופוליטיים של שלושים השנים הבאות".

מנהלת המחקר של diNEOSis, פיי מקנדסי, תיארה את כל התרחישים המבשרים רעות במחקר עבור אוכלוסיית יוון, והדגישה שהשורשים הדמוגרפיים חוזרים לדורות מבוגרים יותר, שכן יש לנו ירידה בשיעור הילודה מאז 1940. "אם התנאים הנוכחיים והגורמים העיקריים של הבעיה לא ישתנו, אז כפי שמציינים מדענים, נדבר על צמצום אוכלוסיית יוון בחצי. יחד עם זאת, מהשנים האחרונות של המשבר הכלכלי ועד היום, אלפי עובדים, אפילו בעלי רמת השכלה גבוהה, עזבו את יוון", ציינה, בארצנו אחוז הנשים העובדות הוא מהנמוכים. וזה חייב להשתנות".

"נשים יווניות יולדות את ילדן הראשון בגיל ממוצע של 30.3 שנים. כמעט כל לידה שלישית בארצנו מתבצעת על ידי נשים בגילאי 30-34 שנים וכל רביעית – על ידי נשים בגילאי 35-39 שנים. ביוון יש גם את אחד השיעורים הגבוהים ביותר של לידות ביכורים לאמהות מעל גיל 40 באירופה (5.3%).

עיכוב זה בהולדת ובלידתו של הילד הראשון מפחית באופן טבעי את הסיכוי ללדת ילד שני או שלישי. משפחות חד הוריות הופכות נפוצות יותר, ויותר ויותר נשים בוחרות שלא להביא ילדים לעולם.

מה עשו מדינות אחרות עם בעיות דומות? דוברים בדיון ב-ISTH ציינו כי הרושם שתנאים כלכליים גרועים אחראים לירידה זו אינו מוכח, מכיוון שלכלכלות משגשגות יש שיעורי ילודה נמוכים. עם זאת, יש מדינות כמו שוודיה וצרפת שעשו התקדמות משמעותית ושיפור שיעורי הפריון על ידי נקיטת צעדים נועזים לתמיכה בזוגות צעירים מבחינה חברתית, מקצועית וכלכלית. צרפת הטמיעה צעדים כמו חופשת הורות גמישה, שיכולה לנוע בין עבודה חלקית לפרק זמן קצר ועד לחופשה מלאה של שלוש שנים, כאשר המעסיק לא משלם דבר והמדינה מספקת הטבות (35% משכר המינימום עבור מי שבוחר ברישיון לשלוש שנים – כ-350 יורו לחודש).

חוקרים מהמרכז הלאומי למחקר חברתי (EKKE) במחקר diNEOSis שלהם הציגו מספר הצעותביניהם העלאת קצבאות הילדים, הקמת פרמיה להולדת ילד לאמהות מתחת לגיל 30 (2,000 יורו לילד) והגדלת גובה דמי הלידה.

מעודדים השתלבות האם בשוק העבודה, כמו גם השתתפות פעילה של האב בגידול הילד או הילדים. כן מוצע להרחיב את הקריטריונים לרישום ילדים למשפחתונים מגיל צעיר, לתמוך בעיריות ביצירת תשתית נוספת למשפחתונים (המקבלים ילדים עד גיל 2.5), וכן להכניס מבנים חדשים, כמו מכון. עוזרי אמא (נשים משכילות ששומרות על 4-5 ילדים בבית).

Source link