Mitsotakis מגרנדה על הגדלת משאבים למדינות שנפגעו ממשבר האקלים

מיד לאחר תום הפגישה הבלתי רשמית של המועצה האירופית בגרנדה, ראש ממשלת יוון קיריאקוס מיצוטקיס הפנה את תשומת הלב בהצהרותיו לנושא הגדלת המשאבים לקורבנות אסונות טבע ב-2.5 מיליארד יורו:

"אי אפשר שלא להגדיל משאבים למי שנפגע ממשבר האקלים. בנושא התקציב אירופה "הועלתה הצעה קונקרטית, שיוון קיבלה, אבל אי אפשר להגדיל את המשאבים, למשל, עבור אוקראינה – שם הם גדלים מאוד – מבלי להגדיל במקביל את המשאבים לאזרחים אירופאים שנפגעו משינויי האקלים".

פרטי הצהרותיו של ראש ממשלת יוון לאחר תום הפסגה הבלתי פורמלית של האיחוד האירופי, הנושאים העיקריים שלה היו הגירה, הרחבת האיחוד האירופי, שינויי אקלים ותחרותיות, ציטוטים CNN יוון:

שְׁאֵלָה: אדוני הנשיא, אני רוצה ללכת בדרך של ההתרחבות. ברור שאוקראינה נמצאת כעת באור הזרקורים, ולקראת המועצה האירופית בדצמבר ראינו שם גם את מר זלנסקי. מה עמדתך לגבי סדרי העדיפויות לתקופה הבאה, וכיצד כל הדיון הזה ישפיע על הפרספקטיבה האירופית של מערב הבלקן?

קיריאקוס מיצוטאקיס: כידוע, נקודת המבט האירופית של מערב הבלקן נדונה כבר עשרים שנה, מאז "סדר היום של סלוניקי", מבלי שהושגה התקדמות משמעותית. יוון תמשיך להיאבק למען הפרספקטיבה האירופית של מערב הבלקן ותטפל בצורך של כל המדינות שיקבלו מעמד של מדינה מועמדתשחלים אותם כללים, ושאין סדרי עדיפויות גיאופוליטיים שגוברים על תהליך מוגדר בהחלט.

וכשאני מדבר על נוהל מוגדר בהחלט, אני מתכוון כמובן לאופן שבו המדינות הללו צריכות להתאים את עצמן לנורמות האירופיות ולהערכות שהנציבות האירופית תעשה כל הזמן כדי לדעת אם הן באמת מתקדמים בנתיב הזה.

בעניין זה ברצוני להדגיש כי לגבי יוון אין חריגים לכללי היסוד של שלטון החוק. זה עבור כל המדינות המועמדות, אני לא שם לב למדינה ספציפית. אני חושב שהמדינות עצמן יודעות שעליהן לעשות את המאמצים הדרושים כדי שבסופו של תהליך זה יוכלו לטעון שהן חברות במשפחה האירופית.

יחד עם זאת, הוויכוח הזה על ההרחבה המשמעותית של האיחוד האירופי כופה עלינו להתחיל שערוך מחדש כיצד פועל האיגוד עצמו, תהליכי קבלת החלטות ונושאים תקציביים חשובים. מכיוון שכניסת מדינות עניות יותר לאיחוד האירופי תדרוש כמובן יותר משאבים אם לא נרצה להקריב פעולות חיוניות של הנציבות האירופית, כמו פעולת לכידות או המדיניות החקלאית המשותפת, על חשבון מדינות שעדיין זקוקות לכספים כאלה.

שְׁאֵלָה: אדוני הנשיא, אני רוצה לשאול אותך שאלה בנוגע להגירה: כמה תועלת יכולה לקבל יוון מההסכם הסופי על הסכם ההגירה, ועד כמה אפשרית כריתת ההסכם. ומאתמול, במהלך דבריך, דיברת על תוספת כסף להגירה, אתה מתכוון לכסף לטורקיה שיוצאת בהסכם הגירה עם יוון?

קיריאקוס מיצוטאקיס: ההתקדמות שנעשתה במסגרת הסכם ההגירה והמקלט היא בהחלט בכיוון חיובי. יש לנו הסכם ברמת המועצה, אנחנו נכנסים עכשיו לתהליך טרילוג, אבל זה בהחלט כלי נוסף שיעמוד לרשותנו כדי להילחם במקרים של מכשירי הגירה דומים לאלו שראינו בעבר, עם המקביל נהלים מוקלים עבור מינוי ראשון של מדינות.

אבל ברית זו לבדה אינה יכולה לפתור את בעיית ההגירה. אנחנו צריכים גישה הרבה יותר מקיפה והפעלה גדולה יותר של האיחוד האירופי כולו, מוסדות וגם מדינות חברות כדי לתמוך במדינות בגבולות החיצוניים של האיחוד. למשל, ההסכם שהושג עם תוניסיה הוא ניסיון בכיוון הנכון.

אותו הדבר צריך להיעשות עם לוב, אותו הדבר צריך להיעשות עם מצרים, שגם קולטת כמויות גדולות של מהגרים וזה יהיה אסון אמיתי אם הם יפנו לאירופה. ואותו דבר, במידה מסוימת, קורה כעת עם טורקיה, באמצעות דיון בהקשר של שיפור יחסי יוון-טורקיה. ברור שלנושא הזה יש מימד אירופאי חשוב.

לכן יוון תטדל בהגדלת התקציב בעת תיקון התוכנית הפיננסית הרב-שנתית, כך שיעמדו לרשותנו יותר משאבים לתמוך במדינות אלו, בתנאי שהן, אני מדגיש, ישתפו פעולה עם האיחוד האירופי כדי לעצור את זרמי ההגירה.

שְׁאֵלָה: אדוני הנשיא, הצעת להגדיל את משאבי אירופה, כפי שאמרת, ב-2.5 מיליארד יורו לפחות עבור אסונות טבע, כדי לחזק את קרן הסולידריות האירופית. אני רוצה לשאול אותך: האם יש התכנסות בנושא זה? איפה הוויכוח ברמה האירופית? ובהתחשב בכך שהדיון על תיקון הכללים הפיסקאליים נמשך גם הוא, כיצד לדעתך מתקדם המשא ומתן על תיקון הסכם היציבות?

קיריאקוס מיצוטאקיס: בנוגע לסוגיית תקציב האיחוד האירופי, המסגרת הפיננסית הרב שנתית, כידוע, הנציבות האירופית הציגה הצעה שמדאיגה את יוון. אנחנו מבקשים הרבה יותר כסף לאוקראינה – ואנחנו מסתדרים טוב כי נמשיך לתמוך באוקראינה – אבל טענתי במועצה האירופית שאי אפשר לקבל משאבים משמעותיים נוספים לאוקראינה ובמקביל יהיו פחות משאבים , הרבה פחות משאבים מאלה שאנו נותנים לאוקראינה כדי לתמוך באזרחים אירופאים המתמודדים עם אסונות טבע.

קרן הסולידריות קטנה מדי וכבר מוצתה. יוון הצליחה והצליחה לתבוע גמישות מרבית בשימוש במשאבים העומדים לרשותה כדי לפרנס את עצמה במקרה של אסונות טבע, שהשפיעו בעיקר על תסליה. אבל ברור שזה לא מספיק, שכן סביר מאוד שעוד נפגוש תופעות דומות בעתיד. לכן אני סבור שהגידול בקרן הסולידריות ב-2.5 מיליארד, עם תיקון כולל העולה על 65 מיליארד, הוא סכום שלא צריך להטריד אותנו.

אני חושב שהעמדות הללו מתבהרות יותר ויותר במועצה האירופית, למרות שאנחנו עדיין רחוקים מלהגיע להסכמה כללית. לגבי הכללים הפיסקאליים, אני חוזר ואומר שיוון תומכת באופן עקרוני בהצעה של הנציבות האירופית לגמישות רבה יותר בהתאמה, בהתאמה פיסקלית, תמיד מקבלת אחריות על הרפורמות החשובות שיש לבצע על מנת שהמדינה שלנו והכלכלה שלנו יהפכו לתחרותיות יותר.

יוון הוכיחה שהיא יכולה לחרוג ממטרותיה. אנחנו כבר לא הבעיה הפיננסית של אירופה, אלא אנחנו הפתעה נעימה מבחינת הביצועים הפיננסיים שלנו, לא רק מבחינת ביצועי הפיתוח שלנו.

עם זאת, אין זה אומר שעלינו לעמוד מול מערכת פיננסית קפדנית מאוד, שמצד אחד לא תכיר בטעויות שנעשו בעבר ושאין לחזור עליהן, אך עליה לקחת בחשבון גם את העובדה שאנו זקוקים להשקעות משמעותיות נוספות במגזרים קריטיים לאוטונומיה האסטרטגית האירופית, שהחשוב שבהם הוא המגזר הביטחוני. לא אמאס לומר שיש להתייחס אחרת להוצאות הביטחון, שכן הן נכללות בחישובי האיחוד האירופי.

יוון היא מדינה שמוציאה הרבה על ההגנה שלה. אבל לעלויות האלה יש גם מימד אירופאי. אנו מגנים לא רק כדי להבטיח ולשמור על הריבונות הלאומית שלנו, אנו גם משפרים את היכולת הכוללת של אירופה לחזק את האוטונומיה האסטרטגית שלה. רצוננו, ולדעתי גם רצונה של הנשיאות הספרדית, שהדיון הזה יסתיים לפני סוף השנה.

Source link