בתמונה, מנוליס גלזוס חוגג את יום הפוליטיצ'ניו בפעם האחרונה. תמונת ארכיון
מחוץ ליוון מעטים יודעים על האירוע הזה, ואפילו באתונה עצמה חולפים על פני כרזות עם טנקים סטודנטים זרים של אוניברסיטאות יווניות עם מראה אדיש ביותר, המזכירים את האירועים שלפני 50 שנה. אולי הדבר הכי טוב ב פוליטכניו הסטודנטים היוונים והמשטרה יודעים שבכל שנה הם "פותרים" את ההשלכות של קשיות זיכרון התלמידים.
ביוון, התאריך הזה מיוחד: 17 בנובמבר המדינה חוגגת אירועים בלתי נשכחיםשקרה ביום הזה בשנת 1973 באוניברסיטה הפוליטכנית הלאומית של מצוביוכיוון שזה נופל ביום הפגנות סטודנטים נגד החונטה הצבאית של "הקולונלים השחורים".
פוליטכני זה לא חג, אבל זה גם לא ערות. זוהי דווקא פעולה פוליטית מסורתית עם גוון לאומי יווני. אפילו הייתי עורך הקבלה בין פוליטכני ו אוקה שמח, כי שני הימים הם תוצאה של מחאה יוונית נגד מה שנראה להם בלתי מקובל. אבל אם יום אוקה הוא מחאה נגד אויב חיצוני, אז עם פוליטכניק הכל הרבה יותר מסובך. ואז היוונים יצאו נגד היוונים, ובסופו של דבר, 28 אנשים מתו, 128 נפצעו קשה ויותר מ-1000 נוספים נכנסו להיסטוריה כ"קורבנות". עם זאת, אלו נתונים משוערים; נתונים מדויקים על הקורבנות באותם ימים עדיין נותרו בגדר תעלומה.
צפה בגלריית התמונות המוטמעת באינטרנט בכתובת:
https://rua.gr/news/sobmn/59041-17-noyabrya-lden-politexnior-v-greczii-prazdnuyut-osobo.html#sigProIdcf183fd0f3
איך היוונים חוגגים את היום הזה?
בתי ספר מקיימים אירועים חגיגיים שבהם ילדים קוראים שירים ומציירים ציורים המוקדשים לאירוע זה. בני הדור המבוגר, שזוכרים או השתתפו באירועי 1973 הרחוקה, מגיעים לבניין הפוליטכניו כדי לחלוק כבוד לזכר המתים או מתאספים בבית הקפה, תוך דיון על זמני נעוריהם. סטודנטים ועמיתיהם צועדים ברחובות ערי יוון.
אבל יש גם קטגוריה מיוחדת של אנשים ביוון שחוגגים את היום הזה בקטטות, פוגרומים ועימותים עם המשטרה. למעשה, לא חלפה שנה אחת מאז 1974 כשהיום הזה חלף ללא שום תקרית. למחבר שורות אלה לא הייתה הזדמנות להיות ביוון עד 2001, אבל גם אז התקשורת המקומית דנה באירוע הזה בלא דבר מלבד כרוניקות משטרתיות. זה עדיין קורה היום…
כרוניקה של אירועים
14 בנובמבר 1973
סטודנטים מהעיר אתונה השתלטו על הפוליטכניון. הסלוגן שלהם: לחם – חינוך – חופש – עצמאות לאומית (ΨΩΜΙ – ΠΑΙΔΕΙΑ – ΕΛΕΥΘΕΡΙΑ – ΕΘΝΙΚΗ ΑΝΡΤΞΑΑΗΣΕΤΑΑ).
19:00. יותר מ-1500 סטודנטים החליטו להישאר ללון בפוליטכניון. הוקמה מועצה מתאמת מנציגי כל הפקולטות, אשר קבעה שליטה על סיסמאות, שאסרה על אלו שלא העבירו את דרישות הסטודנטים בפועל. באמצעות שוורים ומשדר קטן החלה הוועדה לשדר את סיסמאות הסטודנטים המורדים והחלה לאסוף מזון, תרופות וכו'. עשרות אלפי תושבים אתונאים התאספו סביב האוניברסיטה לתמיכה.
15 בנובמבר, 1973
סטודנטים מילאו את החצר והמבנים של הפוליטכני, סטודנטים מהעיר אתונה פנו לאוניברסיטה ישירות מבתי הספר שלהם, והביאו עוד ועוד מזון, תרופות ועוד דברים נחוצים לסטודנטים המתקשים. מועצת התיאום הודיעה כי ההופעה בפוליטכניקה תהיה אופי אנטי-פאשיסטי ואנטי-אימפריאליסטי.
משדר חדש נכנס לפעולה, המכסה את כל אטיקה. כל המאזינים התמלאו בהתרגשות עצומה ובתחושת גאווה: "פוליטכניו מדבר! פוליטכניו מדבר! תחנת הרדיו הסטודנטיאלית של לוחמי החופש היוונים באוויר. למטה עם החונטה! תפסיק עם פאפאדופולוס! אמריקאים – צאו מהארץ! לא לפשיזם! החונטה תיפול בידי האנשים… כולם יוצאים לרחוב, תמכו בנו בשם החופש שלכם!"
בתורם, סטודנטים בסלוניקי ובפטראס כבשו גם בנייני אוניברסיטה. איכרים ממגארה פנו לאתונה… מחאות מהפכניות החלו ברובע האתונאי אגלאו, ואחריו פיראוס… כל יוון צידדה בסטודנטים שקמו להילחם.
16 בנובמבר 1973
יותר מ-150,000 איש התייצבו סביב הפוליטכניון, ושרו יחד עם סטודנטים שוחרי חופש: "עם החונטה, החונטה תיפול בידי האנשים!"
19:30 – הממשלה הדיקטטורית נתנה פקודה להכות את המוני האנשים שעמדו מסביב לפוליטכניון. פצצות מדמיע נפלו ללא הרף ויצרו אווירה בלתי נסבלת. אנשים החלו להדליק אש כדי לנטרל את השפעות הגז. כדורים שרקו והרגו את הקורבנות הראשונים בתוך ומחוץ לגדר של הפוליטכני. האנשים החלו לבנות בריקדות מבלי לסגת אף צעד אחד.
24:00 – הצבא נכנס לאתונה, מלווה בטנקים, ותפס עמדות חשובות מבחינה אסטרטגית.
17 בנובמבר 1973
02:00 – הטנקים התקרבו לבניין הפוליטכני. "חיילים, אנחנו לא חמושים, אנחנו אחים, אל תירו עלינו! הצטרף אלינו!" – צעקו התלמידים.
03:00 – אחד הטנקים הפיל את שערי הברזל של הפוליטכניקה, שעליהם טיפסו התלמידים. הצבא והמשטרה נכנסו לחצר. תלמידים רבים נעצרו ונלקחו למשטרה הצבאית, שם הם עונו. כמה חיילים הגיעו להגנת התלמידים ועזרו להם להימלט. קרבות הרחוב נמשכו סביב הפוליטכניון עד הבוקר.
11:00 – כוחו של הצבא הוחזר, אבל מרד הסטודנטים בפוליטכני היה תחילת סופו. התקוממות העם והפשע שבוצע נגד האומה הביאו להפלת הדיקטטורה.
מאז, ביום זה, מכבדים תלמידי המדינה את זכר חבריהם שנפלו, ולעם היווני כולו הפך ה-17 בנובמבר לאחד מאותם תאריכים קדושים המאפיינים את התמדתם ויציבותם במאבק על חירותם ועצמאותם.
More Stories
הגרדיאן על שר ההגנה הרוסי לשעבר ויורשו הפוטנציאלי
בלגורוד: פעולת החילוץ הושלמה – 15 הרוגים, 17 הצליחו להציל (וידאו)
מישל אובמה יכולה להיות… נשיא ארה"ב (וידאו)