שלושה משברים שהחלו ב-2009 ונמשכים עד היום הותירו את היוונים עם עוני משולש במשק בית, הוצאות קטסטרופליות וצרכי בריאות שלא נענו: משבר כלכלי, משבר בריאות שנגרם על ידי המגיפה ומשבר אנרגיה.
למעשה, במדינה שלנו יש את "אי השוויון הכלכלי" הגדול ביותר, כאשר 17% מהאזרחים בעלי ההכנסה הנמוכה אינם מסוגלים לספק את צורכי הבריאות שלהם. למרות גישה מספקת של מטופלים לשירותי בריאות ובעיקר לתרופות, מטופלים נאלצים לפעמים "להכניס את היד עמוק לכיס" כדי לקבל נדרש טיפול או ביצוע אבחון יקר בגלל צמצום המימון הממשלתי למערכת.
הפער בין ארצנו לשאר מדינות אירופה במונחי מימון ציבורי מגיע לשלושה אחוזים מהתמ"ג, שכן אנו מקצים 6% לבריאות, בעוד שמדינות אחרות מקצות 8% ולאחרונה החלו לחזק עוד יותר את המימון שלהן.
ההוצאות על תרופות בארצנו מגיעות ל-2.5% מהתמ"ג לעומת 1-1.5% במדינות אחרות. חסמים לקבלת טיפול רפואי, בעיקר כספי, מובילים אי שוויון בריאותי ביוון. כתוצאה היוונים משלמים פי שלושה יותר עלויות פרטיות בהשוואה לאירופים אחרים, ישירות מ מכיסך ולא דרך ביטוח פרטי, שזה רק 12-13% מהעלויות.
היוונים שילמו בעצמם תשלומים ישירים בשווי 5.5 מיליארד יורו, בעוד ש-EOPYY קיבלה 5.3 מיליארד יורו מתקציב המדינה עבור שירותי רפואה.
נתונים אלה, שהתקבלו ממחקר של 52,000 משקי בית ו-126,000 אנשים, דווחו על ידי פרופסור לכלכלת בריאות ומנהל MBA של EKPA, יאניס איפנטופולוס, שנשא דברים בכנס בן יומיים של איגוד החולים ההלני. הפרופסור ציין כי במהלך 20 השנים 2000-2020, הוצאות משק הבית ירדו ב-32% עקב המשבר הפיננסי, והן. ההוצאות הרפואיות עלו ב-38% יחד עם העלייה הכוללת בעלויות הבריאות. עובדה זו השפיעה בתחילה על 8% ממשקי הבית, ולאחר מכן הנתון שילש את עצמו ל-24%. בהתאמה צרכים בריאותיים בלתי מסופקים בקרב אנשים מעל גיל 50 מ-9.8% ב-2004 שולש גם הוא ל-27.8%.
בסך הכל, צרכים רפואיים בלתי מסופקים שולשו עד 2016, והגיעו ל-16-17%, וכעת ירדו ל-6.7% כאשר אירופה הם הגבילו את עצמם ל-1% ועדיין נשארים באותה רמה.
אם דיבר על "אי-שוויון בגישה לשירותי בריאות", אמר איפנטופולוס כי יוון היא מובילה שכן ליוונים העשירים יש צורך של 0.7% בשירותי בריאות לעומת 1.2% לאירופאים העשירים, בעוד שליוונים העניים יש את הצורך הגבוה ביותר שאינו מסופק, 17%.
לסיכום הדגיש הפרופסור כי בשל תת מימון של המערכת הוצאות תרופות בארצנו להגיע ל-2.5% מהתמ"ג לעומת 1-1.5% מהתמ"ג במדינות אחרות. כאשר 35% מהתשלומים הרפואיים הפרטיים מגיעים ישירות מכיסם של המטופלים.
באותו דיון, סגן המזכיר איגוד החולים היווני ואסו וקופצי הדגיש כי לצורך טיפול נאות נאלצים החולים לשלם בעצמם עלויות גבוהות מאוד, בהתאם למצבם, על מנת לכסות את עלויות הבדיקות והתרופות שאינן נתמכות על ידי מערכת הביטוח הלאומי.
בתורו, נשיא הפדרציה של קואופרטיבים פרמצבטיים של יוון, ואסיליס בירליראקיס, דיבר על הבעיה הדמוגרפית, ואמר כי מדי שנה אובדת עיר עם אוכלוסייה של 60,000 תושבים מארצנו עם יחס שורר של שיעורי תמותה וילודהבאותו הזמן כל מבוגר רביעי סובל ממחלה כזו או אחרת.
עבור תרופות משלמת כיום הממשלה פחות מ-50%, כאשר לפני המשבר השתתפותה הייתה 85-90%, והחולים משלמים 15%, בעוד שלפני המשבר שילמו 9% כהשתתפות. כמו כן, חומרים ותרופות אינם נכללים ב"פיצוי/ביטוח".
לסיכום, מר בירלירקיס ציין כי רוקחים יכולים לתרום תרומה מכרעת לחיזוק המניעה ביוון באמצעות חיסון ו ייעוץ לגבי גמילה מעישון ושליטה במשקל.
בצד EOPYY, המנהל תיאנו קרפודיני הזכיר את אמצעי הבקרה של הארגון כדי להבטיח שאין דרישה מלאכותית לשירותים רפואיים בזבוז משאבים על טיפול בחולים. עם זאת, היא הדגישה כי על מנת להימנע מ"רשימות המתנה" בזמן שהמטופלים ממתינים לגשת לשירותים רפואיים, הייתה שותפות עם מגזר הבריאות הפרטי. עם זאת, המומחה ציין שזה עדיין יש בזבוז משמעותיבגלל ה במקרים רבים נעשה שימוש בלתי הולם בשירותי בריאות כדי לענות על הצרכים. הדוגמה הברורה ביותר למצב זה היא השימוש מחוץ לתווית בתרופות, שהוביל לעלויות מרקיעות שחקים.
More Stories
Euronews ביוון: סקר צופה כי מפלגת השלטון תנצח בבחירות האירופיות (וידאו)
הרעלה המונית של כבש בפסטיבל עירוני
תנאים לפרישה מוקדמת ומלאה