גרמניה עצמה הפכה לקורבן של צנע פיסקאלי, כפי שנעשה ליוון במהלך שנות המזכר, ואינה יכולה עוד לממן את הצרכים של מדינות ועסקים פדרליים.
היא גם הפכה לקורבן של המימון המתמיד של אוקראינה, שכן היא יצרה גירעונות תקציביים עצומים שאותם חוקתית אסור "לכסות". אנחנו מדברים על "בלם החוב" הידוע לשמצה והמעוגן חוקתי אותו היא כללה בחוקה ב-2009.
14 שנים מאוחר יותר, כשממשלתו של אולף שולץ הובילה את המדינה לאסון פיננסי, הגבלת גירעונות ממשלתיים בהחלט לא נראית כמו רעיון טוב בכל זאת.
לכן, מכיוון שגרמניה סיפקה מימון בלתי מוגבל למלחמה של אוקראינה נגד רוסיה, ומאחר שבגלל הסנקציות האנטי-רוסיות, היא כבר לא יכולה להשיג גז רוסי זול כפי שהיתה יכולה לפני שנים, מה שהפך את הכלכלה הגרמנית לתחרותית, ברלין עומדת לפתע בפני אירוע חסר תקדים משבר כלכלי. כדי לממן ללא הגבלת זמן, לא צריכה להיות הגבלת חוב.
ביוון, רבים יאמרו (ובצדק) ש"אלוהים העניש את גרמניה". הרי ההגבלות הפיסקאליות שהטילה גרמניה על יוון במהלך שנות התזכירים הביאו להתרוששות תרתי משמע של העם היווני.
בסקר שפורסם היום, 52% מהנשאלים בעד פירוק ממשלת הקואליציה לפני תום תקופת החקיקה, בעוד 36% סבורים שהממשלה צריכה להמשיך בעבודתה. כשנשאלו באילו כלים יש להשתמש כדי להתגבר על המשבר התקציבי הנוכחי, 39% השיבו "על ידי העלאת מסים על העשירים", 35% "על ידי קיצוץ בתקציב הפדרלי" ו-17% "על ידי השעיית בלם החוב".
"זו הייתה הטעות הגדולה ביותר במדיניות הכלכלית הגרמנית ב-20 עד 30 השנים האחרונות", אמר ל"פייננשל טיימס" ינס סודקום, פרופסור לכלכלה בינלאומית באוניברסיטת היינריך היינה בדיסלדורף, בהתייחסו ל"בלם החוב". "השטות הזו – כי זה מה שהיא – מוטבעת עכשיו בחוקה, ואיננו יכולים להיפטר ממנה".
הספקות לגבי בלם החוב שגרמניה מנסה להטיל על מדינות אחרות בגוש האירו גדלו באופן אקספוננציאלי מאז פסק דין הלם בשבוע שעבר על ידי בית המשפט החוקתי שהפך את תוכניות ההוצאות והכניס את הקואליציה השברירית של שולץ למשבר החמור ביותר של שלטונו בן השנתיים.
המשא ומתן על התקציב של השנה הבאה נדחה ללא הגבלת זמן, כאשר המימון העתידי לאוקראינה וסעיפי הוצאות מרכזיים אחרים הוקפאו, כאשר שלוש מפלגות השלטון חלוקות בשאלה מה לעשות הלאה.
בית המשפט חסם את החלטת הממשלה להעביר 60 מיליארד אירו של כספים שאולים שלא נוצלו מתקציב המגיפה ל"קרן האקלים והטרנספורמציה" (KTF), המממנת פרויקטים למודרניזציה של התעשייה הגרמנית ולמלחמה בשינויי האקלים. השופטים, שחלק ניכר מהנימוקיהם הסתמכו על העיקרון וההשלכות של "בלימת החוב", אמרו שהקצאת הכספים מחדש "אינה עומדת בדרישות החוקתיות לגיוס חירום". כעת שרים מנסים בטירוף להבין כיצד לסתום את החור של 60 מיליארד אירו בכספים של גרמניה.
המשבר הדגיש כיצד ההשלכות הבלתי רצויות של חוק חוב שנועד כדרך להגביר את האמון בכספים הציבוריים של גרמניה מסתכנות בערעור היציבות של כל המערכת הפיננסית במדינה, עם השלכות פוטנציאליות עצומות על גוש האירו. טריקים יותר ויותר מתוחכמים שבהם השתמשו שרים כדי לעקוף את הכלל החוקתי גינו כעת על ידי בית המשפט העליון בגרמניה, מה שעלול להחליש את אמון הבוחרים ביכולותיהם של הפוליטיקאים.
הכלל שהוכנס לראשונה ב-2009, מגביל את הגירעון המבני של הממשל הפדרלי ל-0.35% מהתוצר המקומי הגולמי מותאם המחזור, ולמעשה מונע מ-16 המדינות הפדרליות של גרמניה לנהל גירעונות כלשהם.
זה הגיע לשיאו בהסכם הפיסקאלי של 2012, שהכתיב משמעת פיסקלית קפדנית לכל החברות בגוש האירו, ושברלין ראתה את הצעד הראשון לקראת "איחוד פיסקאלי".
עם זאת, תקוות לרפורמה עשויות להיות הזויות. כל שינוי בחוקה דורש רוב של שני שלישים בבונדסטאג. לא ברור אם הנוצרים-דמוקרטים, שנמצאים באופוזיציה, יהיו מוכנים להשתתף במהלך כזה.
"והתוצאה היא שבסופו של דבר המדיניות הפיסקלית נקבעת על ידי שופטים ועורכי דין, לא כלכלנים".", אמר פקיד גרמני אחד. אנחנו מסכימים איתו, אבל חלקית, למעשה, המדיניות הכלכלית של גרמניה נקבעת לא כל כך על ידי שופטים גרמנים אלא על ידי פוליטיקאים, ואלה מחו"ל…
More Stories
טימותי סניידר: "אנחנו צריכים לחשוב שרוסיה לא יכולה להפסיד, אבל…"
תחזית מאכזבת למלחמה באירופה
צוות מודיעין סכסוך: בית בבלגרוד נהרס ככל הנראה מתחמושת רוסית