תפקידם של תאגידים רב-לאומיים ורווחי הרוח הפתוח שלהם בעליית המחירים שהתפוצצה בשנת 2022 והדהדה ברחבי העולם נחשף על ידי דו"ח שבחן את תדמיתן של חברות רשומות בארה"ב ובבריטניה והדגיש את הצורך במס חברות גלובלי. לרסן רווחים עודפים. .
ניתוח של הדוחות הכספיים של רבות מהחברות הגדולות בבריטניה הראה שהרווחים עלו בהרבה עליות העלויות, תורמות לעליית האינפלציה בשנה שעברה לרמות שלא נראו מאז תחילת שנות השמונים.
הדו"ח, שהוכן על ידי צוותי חשיבה המכון לחקר מדיניות ציבורית (IPPR) ו-Common Wealth, קובע כיהרווחים הניידים גדלו ב-30% בקרב החברות הנסחרות בבריטניה, כאשר 11% מהחברות מרוויחות עודף על סמך יכולתן להניע עליות מחירים מוגזמות – מהלך המכונה "תאוות בצע" וטקטיקה שנוטה להשתרש. רווחים מופרזים היו אפילו גדולים יותר בארה"ב, שבה סקטורים חשובים רבים בכלכלה נשלטים על ידי כמה חברות חזקות.
הזינוק הזה ברווחים מגיע בזמן שגידול השכר לא הצליח לעמוד בקצב האינפלציה והעובדים חוו את הירידה הגדולה ביותר בהכנסה הפנויה מאז מלחמת העולם השנייה.
מגזרים אשמים במשק
בעקבות פלישת רוסיה לאוקראינה, חברות האנרגיה ExxonMobil ו-Shell, חברות הכרייה גלנקור וריו טינטו וחברות המזון וחומרי הגלם קראפט היינץ, ארצ'ר-דניאלס-מידלנד ובאנג' ראו שהרווחים שלהן עולים משמעותית על האינפלציה, אמרו החוקרים.
"מכיוון שמחירי האנרגיה והמזון מכבידים כל כך על ההוצאות בכל מגזרי הכלכלה, זעזוע המחירים הראשוני היה מורכב, ועזר לאינפלציה להגיע לשיא גבוה יותר ולהימשך זמן רב יותר מאשר אילו כוח השוק היה קטן יותר", נכתב בדו"ח.
בניתוח הדוחות הכספיים של 1,350 חברות הנסחרות בבורסות בבריטניה, ארה"ב, גרמניה, ברזיל ודרום אפריקה, כותבי הדו"ח טוענים שגם חברות בתחום הטכנולוגיה, התקשורת והבנקאות השיגו עליות מחירים משמעותיות, שהגדילו את הרווחיות שלהן. "חברות אלו הצליחו להגן או אפילו להרחיב את השוליים שלהן תוך יצירת רווחים עודפים בשל שילוב של כוח שוק חזק ודינמיקת שוק גלובלית", מוסיף המחקר.
קרסטן יונג, כלכלן ראשי ב-IPPR, אמר כי עבודתה של איזבלה וובר, כלכלנית מאוניברסיטת מסצ'וסטס, הראתה כיצד ל"מגזרים מערכתיים" יכולה להיות השפעה גדולה על האינפלציה בכל המשק.
הדו"ח מהדהד מחקר של איגוד יונייט, שמצא בשנה שעברה כי עליות המחירים הגדולות ביותר שהשפיעו על מדד המחירים לצרכן בבריטניה התרחשו בחברות ששימרו או שיפרו את שולי הרווח שלהן. בין החברות ש הגדילו את הרווחים שלהם יותר מהממוצע לפני המגיפה, היו:
- ExxonMobil: הרווח עלה מ-17.55 מיליארד יורו ל-62 מיליארד יורו.
- מעטפת: רווח של 18.72 מיליארד יורו גדל ל-51.48 מיליארד יורו
- גלנקור: מ-2.22 מיליארד יורו ל-17.3 מיליארד יורו
- ארצ'ר-דניאלס-מידלנד: מ-1.6 מיליארד יורו ל-3.7 מיליארד יורו.
- קראפט היינץ: מ-310 מיליון יורו ל-2.1 מיליארד יורו.
ריכוז ועודף רווחים
ארבע חברות מזון, הרשומות בבורסה של Archer-Daniels-Midland and Bunge, וקרגיל ודרייפוס בבעלות פרטית שולטים בכ-70-90% משוק התבואה העולמי. "זה גרם נזק משמעותי לכלל המשק. – אומר הדו"ח. – התמ"ג העולמי יכול להיות גבוה ב-8% ממה שהוא עכשיו אם כוח השוק לא היה גדל. הכנסות העבודה צפויות להיות נמוכות משמעותית והמומנטום הכלכלי חלש יותר. זה מרמז על בחירה גרועה יותר, מוצרים באיכות נמוכה יותר ופחות הזדמנויות כלכליות מאשר בעולם שבו חברות גדולות היו פחות דומיננטיות".
כמה מחברי הבנק המרכזי של ארה"ב, הפדרל ריזרב, הכירו כי עליות המחירים נבעו מרצון להגביר את הרווחים. כך למשל, איזבל שנבל, חברת ההנהלה של הבנק המרכזי של אירופה, אמרה את זה בשנה שעברה "בממוצע, ההכנסות האחרונות תרמו תרומה מכרעת לאינפלציה המקומית הכוללת, על תרומתם ההיסטורית".
יונג וכלכלן Common Wealth כריס הייז הדגישו את הצורך להציג מס רווחים עודפים, בהיקף של כ-4 מיליארד דולר, לצד צעדים לביטול פרקטיקות מונופוליסטיות המאפשרות לחברות לנצל את כוח השוק שלהן. בעוד יונג ציין שהבנק אוף אנגליה נותר מחוץ לדיון ויצטרך "להשלים"
More Stories
המשטרה היוונית: "יום המשפחה" אסור – רק מצעדי גאווה הומוסקסואלים מותרים
מידע חדש על הרצח ב-Psychico: תעלומת הכסף מכרטיס הלוטו בר מזל וסירוב המשפחה
אילו ערים רוסיות מתנגדות למשא ומתן והן בעד המשך המלחמה באוקראינה