המחירים ביוון: קל לעלות, קשה לרדת

הבעיה של עליית מחירים מתמדת היא הבעיה הגדולה ביותר בחיי היומיום של היוונים. רק ב-2023, 73.6% מהיוונים ייאלצו לשלם יותר לרכישת מזון.

מחקר ה-ICAP השנתי מראה כי בשנת 2023, "שנת האינפלציה", 500 חברות יווניות רשמו צמיחה מרשימה של EBITDA (רווח לפני ריבית, מסים, פחת והפחתות) של 75.5%, והגיעה ל-25.1 מיליארד יורו!

למרות שהמחירים הגבוהים אינם תופעה יוונית בלבד, נראה שארצנו סובלת ממנה יותר משאר מדינות אירופה, כפי שאושר מנתוני היורוסטט העדכניים ביותר. יוון מדורגת במקום השני מבחינת עלויות, ואינפלציית המזון הפנימית היא השנייה בגובהה אחרי מלטה מבין מדינות האיחוד האירופי.

באשר למה השוק היווני נתון לעליית מחירים, ומדוע המחירים נשארים גבוהים בקטגוריות מסוימות כמו מזון למרות האטה ולו קלה באינפלציה, יש לכך סיבות רבות.

גורמים המונעים הורדת מחירים

נציגי שוק וכלכלנים המנסים להסביר את המצב הנוכחי מתארים לא רק עיוותי שוק ותופעות ספקולטיביות אפשריות, אלא גם מספר גורמים המונעים את ירידת המחירים:

1. בעיות מבניות

גודלו הקטן של השוק היווני והגיאומורפולוגיה שלו, שאינה תורמת להתפתחות תחרות בין חברות רב לאומיות, תלות גבוהה ביבוא הן של חומרי גלם (בשר, חלב, סוכר, שמני זרעים וכו') והן משניות. חומרים (לדוגמה, חומרי אריזה), ומוצרים מוגמרים. כך למשל, האספקה ​​העצמית של המדינה בבשר בקר וחזיר היא בטווח של 20-30%, בחלב פרה – 60%, וחמאה – 23%.

2. מותגים פרטיים

החדירה למוצרי המותג הפרטי נמוכה (רק 23.4% ביוון לעומת יותר מ-40% במדינות אחרות אירופה). חדירה גדולה יותר תיצור תחרות משמעותית על מדפי המוצרים הממותגים, כפי שקורה במדינות אחרות באיחוד האירופי. לכך מצטרפים מסים גבוהים (מע"מ ומע"מ) על כמה קטגוריות של סחורות ועלויות גבוהות לעסקים, במיוחד במגזר הראשוני ובעסקים קטנים, שבסופו של דבר משלמים על ידי הצרכן.

3. נפילה בייצור

במיוחד בשוק המזון, הירידה בייצור החקלאי בארץ ושינויים גיאופוליטיים משפיעים על שרשרת האספקה ​​ומעוררים עלייה במחירי הסחורה המיובאת, אשר בתורה משפיעה על עלות המוצרים כמו חומרי גלם, דשנים, מזון חקלאי, הזנה, אנרגיה וכו'.

4. שינויי אקלים

שינויי האקלים משפיעים על החקלאות עקב אסונות טבע שיהיו איתנו בשנים הקרובות.

5. תחרות

קמעונאים מוסיפים עוד מספר גורמים, כולל עסקאות פנים-קבוצתיות של תאגידים חוצי-לאומיים, שמובילות למחירים מנופחים, סעיפים האוסרים על קמעונאים לייבא מקביל (לא לקנות מחברות בנות של הספקים שלהם במדינות אחרות, שם הם יכולים למכור בזול יותר מאשר ביוון. שׁוּק). נוהג זה זוהה לעיתים על ידי ועדת התחרות ולעיתים מביא לקנסות חמורים.

6. "אינפלציה בצע"

התופעה שנקראה על ידי חוקרים "אינפלציה של חמדנות"קשורה לתפקיד ההולך וגובר של תאגידים בינלאומיים ורשתות קמעונאיות גדולות, אשר במרוץ אחר הרווח מגדילות משמעותית את התוונים, מה שמוביל בסופו של דבר לעליית מחירי סחורות ושירותים, המתבטאת גם בעליית מחירי המזון.

בנוסף, הרווח הכולל לפני מס עמד על 19.9 מיליארד יורו – נתון המכסה כ-90% מהרווחים של כל 20,470 החברות בעלות מאזנים פנויים לשנת 2022.

המצב הזה עם המחירים הוא לא גורם יווני גרידא, אלא מגמה עולמית. ניתוח של הדוחות הכספיים של רבות מהחברות הגדולות בבריטניה הראה שהרווחים עלו בהרבה עליות העלויות, תורמות לעליית האינפלציה בשנה שעברה לרמות שלא נראו מאז תחילת שנות השמונים.

הדו"ח, שהוכן על ידי צוותי חשיבה המכון לחקר מדיניות ציבורית (IPPR) ו-Common Wealth, קובע כיהרווחים הניידים גדלו ב-30% בקרב החברות הנסחרות בבריטניה, כאשר 11% מהחברות מרוויחות עודף על סמך יכולתן להניע עליות מחירים מוגזמות – מהלך המכונה "תאוות בצע" וטקטיקה שנוטה להשתרש. רווחים מופרזים היו אפילו גדולים יותר בארה"ב, שבה סקטורים חשובים רבים בכלכלה נשלטים על ידי כמה חברות חזקות.

הזינוק הזה ברווחים מגיע בזמן שגידול השכר לא הצליח לעמוד בקצב האינפלציה והעובדים חוו את הירידה הגדולה ביותר בהכנסה הפנויה מאז מלחמת העולם השנייה.

Source link