04/07/2024

Athens News

חדשות בעברית מיוון

שינוי זמן: כאשר אנו מזיזים את המחוגים שעה קדימה


שינוי הזמן יתרחש ביום ראשון האחרון של מרץ, כלומר 31 במרץ 2024, מה שאומר גם את תחילת עונת הקיץ.

סוף שעון החורף והמעבר לשעון קיץ פירושו שמחוגי השעון יראו 04:00 מהשעה 03:00 ביום ראשון בבוקר. זה אומר שאנחנו… נאבד שעה של שינה.

ההודעה המקבילה ממשרד התשתיות והתחבורה אומרת:
"אנו מזכירים לכם שביום ראשון, 31 במרץ 2024, "שעון החורף" יפוג, בהתאם להנחיה 2000/84 של הפרלמנט האירופי והמועצה מיום 19.01.2001, יש להזיז את מחוגי השעון שעה אחת קדימה, כלומר. מ-03:00 בבוקר עד 04:00 בבוקר."

כפי שכתב בעבר חדשות אתונה, למרות העובדה שהנושא הזה נדון ב אירופה מספר שנים, עדיין אין החלטה לבטל את החלפת שעון החורף והקיץ. בליל ראשון האחרון של החודש הנוכחי, כלומר 31 במרץ 2024, כאשר השעון יראה 03:00, נקדם את המחוגים שעה אחת קדימה כך שיראו 04:00.

שינוי זמן: כיצד הוכנס המידה

הבה נזכור שההחלטה להזיז את מחוגי השעון התקבלה כדי לחסוך באנרגיה. שלוש שנים וחצי לאחר ההצעה לסגור את נושא חילופי הזמנים באירופה, נמשך תהליך המשא ומתן, והשעונים מזיזים פעמיים בשנה בשעה. כשעונת הקיץ מתקרבת, שעון הקיץ ממש מעבר לפינה, מתקיים ביום ראשון האחרון במרץ בשנת 2023.

למרות העובדה שהם לקחו את הנושא בשקיקה רבה, הצעת הוועדה בקיץ 2018 עוררה ויכוח במדינות אירופה באיזה אזור זמן עליהם לבחור. כתוצאה מכך, נראה שאף אחד לא ממהר לשנות דבר. אחת אחת, מדינות חברות אירופה החלו לשקול את היתרונות והחסרונות כדי לבחור את הזמן (קיץ או חורף) שלפיו הם יצטרכו לחיות. ואז הגיעה המגיפה ודחפה את הנושא הזה לרקע.

ההצעה המקורית, שהוצגה על ידי יו"ר הוועדה לשעבר ז'אן קלוד יונקר בספטמבר 2018, הוצעה ש-2019 תהיה השנה האחרונה שבה השעונים באירופה ישתנו במרץ, אך נתנה למדינות החברות מרחב פעולה לעבור לשעון חורף ביום ראשון האחרון של אוקטובר. מעתה, נקבע זמן קבוע ולכל מדינה חברה תהיה שיקול הדעת לבחור מה יהיה, ומדינות שכנות יכולות לתאם את פעולותיהן כדי למנוע בלבול בגבולות.

הנכונות הראשונית של המדינות החברות לפחות לדון בהצעה לוותה בתחושה כללית שאבני הדרך שנקבעו שאפתניות מדי, בעיקר בשל היעדר תיעוד של ההשלכות. ולמרות שחלק מהגושים של מדינות היו אולי בעד או נגד ההצעה מלכתחילה, כולם הסכימו שפתרון כזה הוא בסך הכל תיאום טוב כדי למנוע את ה"סבך" של אזורי זמן שונים, שגם יהיו השלכות על תפקודו התקין של השוק הפנימי האחיד. לפיכך, מועד היישום המוצע נדחה מהר מאוד בשנתיים – ל-1 באפריל 2021. עם זאת, גם אבן דרך זו עברה.

הצעה לתיקון הוראה 2000/84/EC, המסדירה כיום את שינוי הזמן העונתי ב אירופה, נשאר קפוא במועצת התחבורה האירופית. גם בתקופת נשיאות המועצה הגרמנית, שבה דעת הקהל בעד לשים קץ לשינוי הזמן באירופה, זה הנושא לא הועלה עקב המגיפה. בהתחשב בכך שהחלטות בוועד התחבורה מתקבלות באופן מסורתי פה אחד, בעוד הישיבות מתקיימות מרחוק והנושא אינו דחוף, הליכי קבלת ההחלטות מואטים.

עמדתה של יוון מלכתחילה הייתה לא לשנות את המשטר, בעיקר בשל ההשפעה שתהיה לשינוי על התיירות והתחבורה האווירית.

המדינה שלנו שייכת לגוש מדינות שנמצאות במיעוט. כמו כן, חשוב שעם "סלטה" שכזו, יצטרכו לבצע התאמות ושינויים רציניים, החל ממערכת הלימודים ועד לשעות העבודה במגזר הציבורי. הבה נזכור שהוויכוח נוצר על ידי פינלנד, שהציגה סיבות שונות, כולל ההשפעה הפסיכולוגית של הזמנים המשתנים.

מכיוון שברמה האירופית נושא זה נמצא בסמכות המנהל הכללי לניידות של הנציבות האירופית, בארצנו הוא בסמכות משרד התשתיות והתחבורה.

חיסכון באנרגיה הציג את שעון הקיץ

נכון להיום, כאשר מחירי האנרגיה עלו בחדות, ויצרו מגמות אינפלציוניות חזקות, יש לציין כי התנועה הראשונה של מחוגי השעון נעשתה בדיוק לצורך חיסכון באנרגיה. אמנם היום כבר הוכח שהחיסכון היה חסר משמעות. עם זאת, שימוש באור השמש למשך זמן רב יותר בכל יום הפחית את הצורך בתאורה מלאכותית תוך הגדלת פרודוקטיביות העובדים.

שעון הקיץ הוצג בגרמניה במהלך מלחמת העולם הראשונה, אז בבריטניה הגדולה. ארצות הברית, למרות שחיקתה את אירופה, נסוגה בתום המלחמה מכיוון שהשינויים הללו לא מצאו חן בעיני אזרחים רבים, במיוחד חקלאים.

שעון הקיץ הוכנס מחדש מאותן סיבות במהלך מלחמת העולם השנייה בארצות הברית, רק שהפעם הוא נקבע לכל השנה. זה הוליד את הכינוי "זמן מלחמה", בניגוד ל"זמן שלום", שחזר עם בוא החורף. בסופו של דבר, משבר הנפט של אוקטובר 1973 היה הזרז למדינות אירופה, בזו אחר זו, להכניס שינוי זמן שנתי שהתרחש פעמיים בשנה.

האיחוד האירופי הציג לראשונה כללים לשעון קיץ בשנת 1980, ואימץ הנחיה שתיאמה את הנהלים הלאומיים באותה תקופה. ההוראה הנוכחית, שנכנסה לתוקף בשנת 2001, הכניסה את שעון הקיץ ביום ראשון האחרון של מרץ ואוקטובר בהתאמה.

כיצד עלתה שאלת ביטול האמצעי

לפי הנציבות האירופית, ב-12 בספטמבר 2018, הוועדה הציגה הצעה לסיים את שינויי הזמן העונתיים ב-2019 ברחבי האיחוד האירופי, מה שנותן למדינות החברות את החופש לבחור את המועד הרשמי שלהן. הנציבות העלתה את ההצעה מכיוון ש"המערכת של שינויי זמן חצי-שנתיים מתחרים יותר ויותר על ידי אזרחים, הפרלמנט האירופי ומספר הולך וגדל של מדינות חברות".

לפיכך, היא ניתחה את הראיות הזמינות, המראות כי חשוב לקיים הרמוניה של כללי איגוד בתחום זה כדי להבטיח את תפקודו התקין של השוק הפנימי. נקודת מבט זו נתמכת על ידי הפרלמנט האירופי, כמו גם שחקנים אחרים (למשל, במגזר התחבורה). הוועדה קיימה גם התייעצויות ציבוריות, במהלכן התקבלו כ-4.6 מיליון תגובות, מתוכן 84% בעד ביטול שינוי השעון ורק 16% בעד שמירת הצעד. על סמך תוצאות הייעוץ הוכן דו"ח.

לפי הנציבות האירופית, ההחלטה הסופית נמצאת כעת בבחינת מועצת האיחוד האירופי והפרלמנט האירופי. כדי שלהצעה יהיו השלכות משפטיות, עליהם להגיע תחילה להסכמה. ב-26 במרץ 2019 אימץ הפרלמנט האירופי את עמדתו לגבי הצעת הנציבות בעד ביטול שינויי זמן עונתיים עד 2021. לפי הדיווחים, המועצה טרם החליטה על עמדתה, וככל הנראה, הכל יישאר כך…

למרות העובדה שהם לקחו את הנושא בשקיקה רבה, הצעת הוועדה בקיץ 2018 עוררה ויכוח במדינות אירופה באיזה אזור זמן עליהם לבחור. כתוצאה מכך, נראה שאף אחד לא ממהר לשנות דבר. אחת אחת, מדינות חברות אירופה החלו לשקול את היתרונות והחסרונות כדי לבחור את הזמן (קיץ או חורף) שלפיו הם יצטרכו לחיות. ואז הגיעה המגיפה ודחפה את הנושא הזה לרקע.

ההצעה המקורית, שהוצגה על ידי יו"ר הוועדה לשעבר ז'אן קלוד יונקר בספטמבר 2018, הוצעה ש-2019 תהיה השנה האחרונה שבה השעונים באירופה ישתנו במרץ, אך נתנה למדינות החברות מרחב פעולה לעבור לשעון חורף ביום ראשון האחרון של אוקטובר. מעתה, נקבע זמן קבוע ולכל מדינה חברה תהיה שיקול הדעת לבחור מה יהיה, ומדינות שכנות יכולות לתאם את פעולותיהן כדי למנוע בלבול בגבולות.

הנכונות הראשונית של המדינות החברות לפחות לדון בהצעה לוותה בתחושה כללית שאבני הדרך שנקבעו שאפתניות מדי, בעיקר בשל היעדר תיעוד של ההשלכות. ולמרות שחלק מהגושים של מדינות היו אולי בעד או נגד ההצעה מלכתחילה, כולם הסכימו שפתרון כזה הוא בסך הכל תיאום טוב כדי למנוע את ה"סבך" של אזורי זמן שונים, שגם יהיו השלכות על תפקודו התקין של השוק הפנימי האחיד. לפיכך, מועד היישום המוצע נדחה מהר מאוד בשנתיים – ל-1 באפריל 2021. עם זאת, גם אבן דרך זו עברה.

הצעה לתיקון הוראה 2000/84/EC, המסדירה כיום את שינוי הזמן העונתי ב אירופה, נשאר קפוא במועצת התחבורה האירופית. גם בתקופת נשיאות המועצה הגרמנית, שבה דעת הקהל בעד לשים קץ לשינוי הזמן באירופה, זה הנושא לא הועלה עקב המגיפה. בהתחשב בכך שהחלטות בוועד התחבורה מתקבלות באופן מסורתי פה אחד, בעוד הישיבות מתקיימות מרחוק והנושא אינו דחוף, הליכי קבלת ההחלטות מואטים.

עמדתה של יוון מלכתחילה הייתה לא לשנות את המשטר, בעיקר בשל ההשפעה שתהיה לשינוי על התיירות והתחבורה האווירית.

המדינה שלנו שייכת לגוש מדינות שנמצאות במיעוט. כמו כן, חשוב שעם "סלטה" שכזו יצטרכו לבצע התאמות ושינויים רציניים, החל מסדר היום הבית ספרי ועד שעות העבודה במגזר הציבורי. הבה נזכור שהוויכוח יזם פינלנד, שהציגה סיבות שונות, כולל ההשפעה הפסיכולוגית של הזמנים המשתנים.

מכיוון שברמה האירופית נושא זה נמצא בסמכות המנהל הכללי לניידות של הנציבות האירופית, בארצנו הוא בסמכות משרד התשתיות והתחבורה.

חיסכון באנרגיה הציג את שעון הקיץ

נכון להיום, כאשר מחירי האנרגיה עלו בחדות, ויצרו מגמות אינפלציוניות חזקות, יש לציין כי התנועה הראשונה של מחוגי השעון נעשתה בדיוק לצורך חיסכון באנרגיה. אמנם היום כבר הוכח שהחיסכון היה חסר משמעות. עם זאת, שימוש באור השמש למשך זמן רב יותר בכל יום הפחית את הצורך בתאורה מלאכותית תוך הגדלת פרודוקטיביות העובדים.

שעון הקיץ הוצג בגרמניה במהלך מלחמת העולם הראשונה, אז בבריטניה הגדולה. ארצות הברית, למרות שחיקתה את אירופה, נסוגה בתום המלחמה מכיוון שהשינויים הללו לא מצאו חן בעיני אזרחים רבים, במיוחד חקלאים.

שעון הקיץ הוכנס מחדש מאותן סיבות במהלך מלחמת העולם השנייה בארצות הברית, רק שהפעם הוא נקבע לכל השנה. זה הוליד את הכינוי "זמן מלחמה", בניגוד ל"זמן שלום", שחזר עם בוא החורף. בסופו של דבר, משבר הנפט של אוקטובר 1973 היה הזרז למדינות אירופה, בזו אחר זו, להכניס שינוי זמן שנתי שהתרחש פעמיים בשנה.

האיחוד האירופי הציג לראשונה כללים לשעון קיץ בשנת 1980, ואימץ הנחיה שתיאמה את הנהלים הלאומיים באותה תקופה. ההוראה הנוכחית, שנכנסה לתוקף בשנת 2001, הכניסה את שעון הקיץ ביום ראשון האחרון של מרץ ואוקטובר בהתאמה.



Source link