"אנחנו מעדיפים מוות על צבא" – זה פועל בישראל "מלחמת אזרחים" בשל קריאתם של יהודים חרדים

בעיצומה של המלחמה עם חמאס, שינויים צפויים בפטור הצבאי של יהודים חרדים גורמים לטלטלה חברתית ופוליטית קשה.

ככל שהמלחמה ברצועת עזה מתקרבת לסימן האפל של ששת החודשים הראשונים שלה, הרוח הראשונית של אחדות לאומית בישראל מתפוגגת. וזה לא רק כעס על כישלונה של ממשלת נתניהו למנוע את התקפת חמאס ב-7 באוקטובר. או על הטקטיקה של עיכוב המשא ומתן על הפסקת אש ושחרור בני ערובה.

ההפגנות נגד הממשלה, שמספרן הולך וגובר וקורא לבחירות מיידיות, נשלטות כעת גם על ידי נושא שמפלג את החברה הישראלית זה מכבר, אך הופך לרעיל בימי מלחמה. הפטור הרחב של חרדים משירות חובה פותח מחדש קרע עמוק בישראל וגורם לחיכוכים בקואליציה השלטת.

בפועל, חריגים אלו קיימים מאז הקמת מדינת ישראל ב-1948, מדינה שבה גברים ונשים, למעט ממוצא ערבי, מחויבים לשרת בצבא. כולם גם אינם נכללים באופן אוטומטי נשים חרדיות – מה שנקרא יהודיות חרדיות – וכל הגברים של העדה הזו, התמסרו ללימוד כתבי הקודש של היהדות.

אולם בעיצומה של המלחמה הנוכחית מתגבר הלחץ מצד החלק החילוני בחברה הישראלית. לא כל כך על סיומו, אלא על ביטול חריגים מיוחדים, בעודו בחזיתות המלחמה אפילו חיילי מילואים מהפזורה היהודית נקראים.

בנושא זה, בו ננקטו מעת לעת צעדי חקיקה שונים, אך רבים מהם נותרו על הנייר, הוגשו ערעורים לבית המשפט העליון במדינה על בסיס עקרון שוויון האזרחים. עם צעד מורחב לפטור חרדים מגיוס צבאי שעתיד להסתיים בסוף מרץ, הורו השופטים לממשלת ישראל להגיש הצעת חוק חדשה עד המועד האחרון. עם זאת, מועד זה חלף ללא הועיל עקב מתחים פנימיים רבים של הממשלה.

עין תחת עין

מפלגות חרדיות בממשלתו הדתית-לאומית של בנימין נתניהו לא העלו את הנושא. הם אף מאיימים לנטוש אותו אם ייעשו שינויים קיצוניים כדי לפטור חרדים משירות חובה. מפלגת האחדות הלאומית החילונית המרכזית בראשות בני גנץ, שעברה מאופוזיציה לממשלה בשיא המלחמה בשל נסיבות יוצאות דופן, משרטטת קווים אדומים משלה.

גנץ, רמטכ"ל פופולרי לשעבר וכיום חבר במועצה הצבאית של ישראל, דוחף לשינויים גדולים בפטורים לגיוס. שר הביטחון יואב גלעד, חבר מפלגת הימין השלטת בליכוד, שותף לאותה דעה. "אני חושב שאפשר לפתור את הבעיה", אמר ראש ממשלת ישראל זמן קצר לפני המועד האחרון.

הוא טען שממשלתו כבר עבדה באינטנסיביות בנושא זה לפני תחילת המלחמה. "עלינו לקדם שוויון", הוסיף, בעוד שאזרחים ערבים ממוצא ישראלי מטופלים כאזרחים ב'.

באשר לחרדים, "אפשר לעשות זאת ברוח חיובית ובקונצנזוס רחב", אמר נתניהו. הוא אף שיבח את "הרצון הכנה לפשרה" של החרדים ואמר כי הוא אופטימי שהחוק החדש יעבור עד ה-30 ביוני, בהתאם ללוח הזמנים שנקבע לו.

רבים מפקפקים בכך שזה יקרה

כאמצעי לחץ הוציא בית המשפט העליון צו ביניים המבטל את כל המענקים הממשלתיים לאותם סמינרים שאינם נענים להודעות הגיוס. צעד זה נכנס לתוקף ב-1 באפריל. בינתיים, בחלל ריק משפטי, הצבא יכול להתחיל מיד לגייס את אותם חרדים שניצלו את הפטור מגיוס במהלך ששת חודשי המלחמה. על פי התקשורת הישראלית, מדובר ביותר מ-66,000 בני אדם בין הגילאים 18-26. באותה תקופה הגיע מספר המחליטים להתגייס בקושי ל-540.

מסורות ישנות, בעיות חדשות

בניגוד לערכים ומנהגים מודרניים, יהודים חרדים מובחנים בהקפדה על ההלכה והמסורת היהודית. כתוצאה מכך, הם מופרדים משאר החברה. הם מאמינים שאחריותם של תלמידי הישיבה היא "ההגנה הרוחנית של העם היהודי", וכי הצבא הישראלי מנוגד לאורח חייהם, למשל בגלל שהוא מגייס נשים או בגלל שהשירות בו מקשה על שמירת השבת. ומנהגים יהודיים אחרים.

על בסיס טיעונים אלה הותר לראשונה ב-1948 פטור של חרדים משירות חובה. באותה עת מנתה הקהילה שלהם 40,000 איש, המהווים 5% מאוכלוסיית ישראל. עם זאת, כיום נתון זה עלה ל-13.5% בשל שיעור הילודה הגבוה בשורותיהם. נשים חרדיות יולדות בממוצע 6.5 ילדים, לעומת 2.5 בשאר ישראל. לפי נתוני הלשכה הישראלית לסטטיסטיקה, עד שנת 2065 יהוו החרדים 32% מאוכלוסיית המדינה.

נכון להיום, ההערכה היא שכ-13,000 גברים חרדים מתקרבים לגיל הגיוס של 18 בכל שנה. עם זאת, לפי הוועדה לפיקוח המדינה בכנסת (הפרלמנט הישראלי), שקיימה לאחרונה דיונים בנושא זה, פחות מ-10% מגויסים לצבא. להיפך, מספר התלמידים בישיבות הוא הגבוה בהיסטוריה.

עם זאת, כמעט מחצית מהיהודים החרדים בישראל חיים מהטבות ממשלתיות והטבות מס מבלי להשתלב בכוח העבודה במדינה. כשליש נמצאים מתחת לקו העוני. כלכלנים מציינים שמערכת כזו כבר אינה בת קיימא. "אם לא יתרחשו שינויים משמעותיים, החברה החרדית תקרוס כלכלית", אמרה ד"ר רבקה נריה בן סהר, עמית בכירה במכון הישראלי לדמוקרטיה, במאמר ב"הארץ".

מתמודד עם דילמות קריטיות

סקר שנערך לאחרונה הראה כי 70% מאזרחי ישראל מתנגדים להמשך המצב הנוכחי, ובמיוחד לפטור החרדים משירות צבאי. מעבר ללכידות החברתית, הנושא מאיים כעת על ממשלתו הנוכחית של נתניהו, שזמנה בסך הכל 287 אלף חיילי מילואים בששת החודשים הראשונים של המלחמה בחמאס ודוחפת להארכת השירות הצבאי.

"אנחנו מעדיפים למות מאשר לשרת בצבא הישראלי" אמר החרדי בן ה-42 אב ל-11 ילדים ותלמיד סמינר שהשתתפו בהפגנה במחאה על תוכניות הגיוס. אחד משני הרבנים הראשיים למדינה, יצחק יוסף, איים כי החרדים "יעברו כולם לחו"ל" אם ייאלצו לשרת בצבא.

הערות דומות הועלו בעבר. עם זאת, בשיא המלחמה הם זכו לגינוי נרחב, כמו גם הערות אירוניות רבות, שכן ישראלים חילונים רבים לא היו מתנגדים לסיכוי כזה.

לדברי גלעד מלאך, מנהל התכנית "חרדים בישראל" במכון לדמוקרטיה, יחס הנהגת החרדים הרחיק מהם עוד יותר את החברה. "עם הממשלה הזו אני לא רואה הזדמנות אמיתית לשינוי", הוא מדגיש, "אבל זה יכול לקרות", הוסיף, "אם יתקיימו בחירות ותיווצר קואליציה ללא המפלגות החרדיות או עם השפעתן. מוּחלָשׁ."

לעת עתה, נתניהו, שנלחם על הישרדות פוליטית לאחר שהואשם בשחיתות, שלל אפשרות של הצבעה מוקדמת. עם זאת, "נושא זה הוא אחד האיומים הפוליטיים הברורים ביותר על הממשלה", הדגיש גלעד מלאך.

האנליסט הסמכותי נחום ברנע סיכם את המצב בתמציתיות עוד יותר. "הדרה מוחלטת לחרדים", כתב בעיתון הישראלי "ידיעות אחרונות", "יוצרת בעיית כוח אדם לצבא, בעיה פוליטית לנתניהו ובעיה אידיאולוגית לחברה היהודית".

Source link