13/05/2024

Athens News

חדשות בעברית מיוון

שילוב מסוכן של שינויי אקלים, אבק אפריקאי וזיהום אוויר מקומי


הקשר בין התרחשות תכופה וממושכת יותר של אבק אפריקאי עם שינויי אקלים והשילוב שלו עם זיהום אוויר, כמו גם הרעה באיכות האוויר ברוב המדינות, כולל יוון, והסיבות לכך – אלו הנושאים המנותחים בתוכנית EPT "עם הראשונים באירופה ובעולם".

אורח התוכנית היה דמוסתנס סאריגיאניס, מהנדס כימי, פרופסור להנדסת סביבה באוניברסיטת אריסטו בסלוניקי ונשיא/מנהל קרן המחקר הלאומית.

לאחרונה כל שטחה של יוון היה מכוסה בענן רעיל, ששילב אבק סהרה עם חומרים רעילים מסוכנים ומתכות כבדות מהאוויר המזוהם של האזורים שבהם עבר. אוכלוסיית המדינה שאפה את הקוקטייל הזה במשך כשבוע ללא הרבה הגנה, שכן לא הייתה מודעות ומידע מלאים לגבי הסכנות של תופעה זו, שצפויה לחזור עוד מספר פעמים השנה.

אבק אפריקאי, בשילוב עם מזהמי אוויר מהתעשייה וממכוניות, אבקנים וטמפרטורות גבוהות באופן חריג, יוצר תנאים קיצוניים המשפיעים על כולם, במיוחד קבוצות פגיעות. כבר שנים רבות שארגון הבריאות העולמי מפרסם נתונים על עלות זיהום האוויר במונחים של שיעורי תחלואה ותמותה. בסך הכל, זיהום אוויר הורג יותר אנשים מאשר איידס ומלריה גם יחד.

מומחים מעריכים כי זיהום אוויר הורג כ-7 מיליון בני אדם בשנה, וגוב חיים כל 5 שניות. יוון מדורגת במקום ה-51 בדירוג העולמירחוק מלהגיע למדינות הסטנדרטיות.

אבק אפריקאי ומה הוא שינה

מר סאריגיאניס בוחן בתוכנית כיצד אבק אפריקאי באטמוספרה, תופעה ידועה וחוזרת על עצמה במשך מאות שנים, הושפע גם משינויי האקלים. עוד הוא מסביר כי בנוסף לחלקיקים שאבק אפריקאי מכיל, לרבות שיעור המתכות הנובעות מהרכב הקרקעות שמהן הוא עולה, מעבר של מיקרואורגניזמים פתוגניים מהווה סיכונים נוספים שכן החלקיקים סופגים מזהמים מהאזורים דרכם הם. לַעֲבוֹר. צריך לציין ש אבק אפריקאי הוא אבק מינרלי מרוח ממדבר סהרה, המשתרע על שטח של תשעה מיליון קמ"ר. לפיכך, הסהרה היא לא רק המדבר הנרחב ביותר בעולם, אך גם מקור האבק הגדול בעולם, נישא על ידי רוח כתוצאה מתהליכים טבעיים כמו הוריקנים. מסיבות אלו, ממליץ פרופסור סאריגיאניס, בימים בהם תופעה זו מגיעה לשיאה, לחבוש מסיכה בחוץ ולהשתמש במכשירי חיטוי אוויר בתוך הבית.

תרומת תחבורה, במיוחד כביש

התוכנית גם בוחנת האם הוויכוח הכללי על שינויי האקלים עלה בצל החששות לגבי בעיות זיהום אוויר ספציפיות במדינות וערים והשלכותיהן הבריאותיות הישירות.

עד לשנים האחרונות, בעיר טיפוסית, התעשייה הייתה אחראית ל-50% מזיהום האוויר, התחבורה ל-35% ומשקי הבית ל-15%. עם זאת, מאז 1990, פליטות התחבורה האירופית גדלו ביותר מרבע. ניתוח אחרון של תחבורה וסביבה (T&E) מראה שבעוד הפליטות ממקורות אחרים כבר יורדות, הפליטות מתחבורה ממשיכות לעלות. ואירופה צריכה להיות רצינית בהתמודדות עם פליטות תחבורה אם היא רוצה להגיע לרמות נטולות CO2 ומעבר לכך. לפי מחקר האקלים המודרני, חלקה של התחבורה האירופית עשוי להגיע ל-44% מכלל הפליטות עד 2030 אם לא יהיו שינויים לא רק במדיניות, אלא גם בהרגלים שלנו.

רכבי בנזין ודיזל הם המקור העיקרי לפליטת תחבורה, המהווים יותר מ-40%, והתלות במכוניות גדלה מאז שנות ה-90, הודות לבניית כבישים מהירים נוספים וגידול ציי הרכב. תעופה בינלאומית – פליטות פליטותיה הוכפלו במהלך 30 השנים האחרונות – והספנות תורמת יותר ויותר לבעיית זיהום האוויר. ובתוך כל המגמות ההולכות וגדלות הללו, מגמת נגד צצה רק לאחרונה בפליטות רכב ככל שמספר הרכבים החשמליים עולה. עם זאת, ניתוח תחבורה וסביבה (T&E) על השפעת תקנות האקלים אירופה כדי להילחם בפליטות התחבורה מראה שבשנת 2040 יפחיתו את פליטת התחבורה ב-25% בלבד בהשוואה לרמות של 1990, וב-2050 ב-62%.

תפקידם של מיקרו-חלקיקים

חלקיקי הוא אחד המזהמים העיקריים של זמננו ומשפיע על יותר מהאוכלוסייה מכל מזהם אחר. הם נוצרים מקטגוריות שונות של מקורות ויש להם מגוון רחב של מאפיינים מורפולוגיים, כימיים ופיזיקליים. כפי שמסביר מר סאריגיאניס, הם מסווגים לפי הקוטר האווירודינמי שלהם ל-PM10 (קוטר אווירודינמי פחות מ-10 מיקרון) ו-PM2.5 (קוטר אווירודינמי פחות מ-2.5 מיקרון). חלקיקי PM10 יכולים להידבק לעומק הריאות, ואפילו חלקיקי PM2.5 קטנים ומזיקים יכולים לחדור דרכם ולהיכנס למחזור הדם. חשיפה כרונית למזהמים חלקיקים מעלה את הסיכון לפתח מחלות לב וכלי דם ודרכי הנשימה, כמו גם סרטן ריאות.

רק 7 מדינות בעולם נושמות אוויר נקי

תוצאות מחקר עולמי שנערך על ידי הארגון השוויצרי IQAir, האוסף נתונים מ-30,000 תחנות ניטור ברחבי העולם על איכות האוויר שאנו נושמים, מאכזבות. מתוך 134 המדינות בהן נערך המחקר, רק שבע עמדו בתקני איכות האוויר הבינלאומיים שנקבעו על ידי ארגון הבריאות העולמי. לרוב המכריע של המדינות יש שיעורים הרבה מתחת לקו הבסיס, כלומר, זיהום האוויר נמצא ברמות הגורמות לבעיות בריאות חמורות ובסופו של דבר ל-7 מיליון מקרי מוות בשנה, כפי שהוזכר לעיל.

שבע המדינות בהן איכות האוויר עומדת בתקנים הן אוסטרליה, אסטוניה, פינלנד, גרנדה, מאוריציוס, איסלנד וניו זילנד. המדינה המזוהמת ביותר היא פקיסטן, בעוד שהודו, טג'יקיסטן ובורקינה פאסו מסיימות את ארבע המדינות המובילות עם זיהום האוויר החמור בעולם. אבל יש שינויים: קנדה, שהייתה זה מכבר בין המדינות עם האוויר הנקי ביותר, החמירה כעת מאוד את איכותה עקב שריפות יער גדולות בשנים האחרונות. והמדינה שלנו, המדורגת במקום ה-51 הבלתי מספק בעולם, חייבת לגלות עניין מיידי בבעיה הזו.

מה אפשר לעשות

כיצד נוכל ליישב מדיניות להילחם במשבר האקלים עם מדיניות להבטיח אוויר נקי במקום בו אנו חיים? כיום נעשים מאמצים להילחם בזיהום האוויר באמצעות החלטות מדיניות ברמה המרכזית והאזורית. מאמצים בינלאומיים מאורגנים החלו עם פרוטוקול קיוטו (סוכם ב-1997) אך נותרו לא שלמים. ברמת האיחוד האירופי, כבר בשנות ה-90, הוכנסו למכוניות ממירים קטליטיים, שכאשר הם פועלים והוחלפו כהלכה, מונעים פליטת גזים ותחמוצות בלתי שרופים המיוצרים על ידי מנועי בעירה פנימית, וכן יינון בארובות של תעשייה כבדה. מה שמפחית את פליטת הגזים המזיקים ב-90%.

עם זאת, מר סאריאניס מאמין שכל זה כבר לא מספיק ויש צורך בצעדים מודרניים נוספים כדי להילחם בזיהום האוויר המקומי בקשר עם יעדי שינוי האקלים. כפתרון אחד לבעיה, הוא מציע להגדיל את מספר הטלעבודות.



Source link