יאנה אנגלופולו-דסקלאקי דיברה בפורום הכלכלי ה-9 של דלפי ודנה בהיסטוריה של המשחקים האולימפיים באתונה 2004 והשפעתה על החברה והכלכלה היוונית המודרנית.
"עשינו מה שאחרים לא ציפו, אבל אנחנו בעצמנו לא ציפינו, ובסופו של דבר הצלחנו. כל השנים האלה אני פוגש אנשים והם אומרים לי על 2004, 'גם אני הייתי שם', בגאווה, גאווה ו רגש .אבל עלינו ללכת מעבר לרגשות. ראשית, יוון השתתפה בתחרות בפעם השנייה בתוך 10 שנים, והיינו צריכים לשנות את בסיס התחרות ואת תדמית ארצנו בחו"ל. תבענו אותם שלא בזכות ירושה , אבל על בסיס זה נארגן את המשחקים הטובים ביותר. הם לא האמינו לנו, לא היה קל לשכנע אותם, אבל שכנענו אותם. שנית, יוון הייתה המדינה הקטנה ביותר שלקחה על עצמה את המשימה לארח את המשחקים האולימפיים , וזה הצליח. היא הותירה מאחור מנהיגות בארגון מיומנות, תפקוד יעיל, שיתוף פעולה בין מבנים ציבוריים ופרטיים, שאסור להישאר ללא ניצול. ושלישית, המשחקים היו הצלחה כי הם הפכו לעניין לאומי, הימור לכל אישה יוונית וכל איש יווני. אלמלא הם, לא היינו מגיעים אפילו לטקס הפתיחה". היא אמרה בהצהרה הראשונה שלה.
כשנשאלה האם המשחקים האולימפיים תרמו למשבר הכלכלי שלאחר מכן, השיבה: "החזרנו למדינה עודף של 130.6 מיליון יורו. מה שאתה לא יודע זה שלפי מחקר של אוניברסיטת אוקספורד, זה היה המשחקים השניים הזולים ביותר אחרי לוס אנג'לס ב-1932"..
לשאלה נוספת על העלות הכוללת של התשתיות והפרויקטים שיושמה על ידי המדינה היוונית, היא השיבה: "IOBE ערכה מחקר ב-2015 ומצאה שבין השנים 2000 ל-2010 הוצאו 6.5 מיליארד על פרויקטים אולימפיים, וב-2004 רק 2.5% מהתמ"ג, המדינה קיבלה 2.9 מיליארד יורו הכנסות ממסים וכו' וכו', לא כולל הכנסות מהתיירות. האולימפיאדה לא פשטה את יוון, המספרים מדברים בעד עצמם"..
"יוון חזרה למפה כשהיו לה את המשחקים האולימפיים", ציינה מעל דוכן הכנס, והוסיפה כי אלמלא האולימפיאדה, פרויקטי תשתית גדולים לא היו מסתיימים בזמן. "תאר לעצמך את החיים שלנו בלי הפרויקטים האלה באותה תקופה איך הכלכלה היוונית הרוויחה מאוד. אבל מה שיותר יקר לי הוא תדמית המדינה שיש ליוונים וגם לזרים. היא לא נעלמה, לא משנה מה עברה יוון". – סיכם מארגן אולימפיאדת אתונה 2004.
כשדיבר קודם לכן, תומס באך, נשיא הוועד האולימפי הבינלאומי, דיבר על יוון כסמל נצחי של המשחקים האולימפיים. לפיו, "במשך יותר מ-3,000 שנה, הציוויליזציה היוונית המדהימה העניקה לאנושות את המשחקים האולימפיים. אנו אסירי תודה ליוונים על כך, המשחקים האולימפיים הם מוסד שנערץ על ידי מיליוני אנשים ברחבי העולם. על ידי החייאת המשחקים ב-1896, פייר דה קוברטין הבטיח שהמורשת הזו תימשך. ליוון תמיד יהיה מקום מיוחד בליבנו ובלי".
הוא גם שיבח את תרומתה של יאנה אנגלופולו-דסקלאקי לפיתוח המוסד הזה: "משחקי 2004 תמיד יהיו מזוהים עם יאנה אנגלופולו-דסקלאקי" אשר, לדבריו"הפכה את ההצעה של אתונה לניסיון מנצח להציע מועמדות למשחקים האולימפיים, והיא זו שהצליחה לגייס בצורה מעולה את הארגון".
הוא גם הזכיר את ההתערבויות העיקריות שלו כשההכנות לאתר פיגרו בלוח הזמנים. "אבל היא הביאה אחדות, היא לימדה את הלקח שיווני תמיד יהיה יווני, ושהיא תחזק את המתנה הזו של יוון לאנושות". הוא גם כינה את האולימפיאדה של 2004 "בלתי נשכחת, כמו חלום", והוסיף כי הן נחשבו בצדק לחזרה למקורות מכיוון שהביאו יחד מורשת עתיקה עם מציאות מודרנית.
תומס באך ציין את היתרונות שלהם עבור יוון, והדגיש כי אתונה 2004 יצרה תרבות חדשה של התנדבות, שכן 160,000 איש ביקשו להשתתף, תרמו לשיקום המרכז ההיסטורי של אתונה, לשיפור רשת התחבורה ולפתיחת המטרו בזמן. רֶשֶׁת. הוא גם שיבח את תפקידם בקידום יוון כיעד תיירותי, עם 24 מיליון איש שביקרו במדינה ב-2015, לעומת 12 מיליון ב-2003.
בסוף דבריו הוא הזכיר גם את המשחקים האולימפיים הקרובים בפריז, וציין כי אלו יהיו המשחקים האולימפיים הראשונים בשוויון מגדרי מלא, עם מספר שווה של מקומות תחרותיים לספורטאים ולספורטאים, והמשחקים הראשונים בהם התוכנית האולימפית תשתנה מההתחלה ועד הסוף.
More Stories
טימותי סניידר: "אנחנו צריכים לחשוב שרוסיה לא יכולה להפסיד, אבל…"
תחזית מאכזבת למלחמה באירופה
צוות מודיעין סכסוך: בית בבלגרוד נהרס ככל הנראה מתחמושת רוסית