יוון מגרשת סטודנטים זרים המעורבים בהפגנות נגד ישראל

בתגובה להסלמה של המחאות נגד ישראל בקמפוסים באוניברסיטאות, הודיעה ממשלת יוון על גירושם של תשעה סטודנטים בינלאומיים מבריטניה ומהמדינות החברות באיחוד האירופי. הם נעצרו לאחר עצרת הזדהות עם פלסטין במכללה למשפטים באתונה ב-14 במאי.

בסך הכל 28 בני אדם נעצרו במהלך ההפגנה והם מואשמים, כולל הפרת סדר, נזק לרכוש, הסגת גבול והפרות נשק ואבוקות. בין העצורים, תשעה אזרחים זרים מסווגים כ"בלתי רצויים", הנחשבים לאיום על הסדר הציבורי וביטחון המדינה, המחייבים את גירושם.

עורכי דין המייצגים את הסטודנטים העצורים מתכננים לערער על הגירוש במשפט באתונה. הם טוענים שהזכות לתנועה חופשית של אזרחים אירופאים לא צריכה להיות מוגבלת לתיירים ומשקיעים, אלא צריכה להתרחב לפעולות פוליטיות, כולל אלו הקשורות לפלסטין. העצורים מוחזקים כעת בבית המעצר אמיגדלזה.

בהצהרה לאל-ג'זירה, העצורים כינו את הגירוש כמוצא אחרון בשל "הפשע" של להיות באוניברסיטה. הם מתחו ביקורת על תגובת ממשלת יוון כתגובת יתר והדגישו את ההקשר הרחב יותר של מחאתם נגד מה שהם כינו רצח עם.

ראש הממשלה קיריאקוס מיצוטקיס, מנהיג מפלגת הדמוקרטיה החדשה, אישר כי הממשלה לא תאפשר הפגנות אוניברסיטאות על פעולות ישראל בעזה. בשנת 2019, ממשל מיצוטקיס ביטל חוק האוסר על כוחות הביטחון להיכנס לקמפוסים באוניברסיטאות, צעד שאומץ במקור בעקבות הדיכוי האכזרי נגד הפגנות הסטודנטים במהלך הדיקטטורה הצבאית ב-1973.

עמדת ממשלת יוון כלפי ישראל השתנתה במהלך השנים, ועברה מעמדה פרו-פלסטינית היסטורית לעמדה פרו-ישראלית יותר, בעיקר בשל בריתות אסטרטגיות במזרח הים התיכון בהן היו מעורבות יוון, ישראל וקפריסין. למרות עמדה פוליטית זו, חלה עלייה ניכרת בתמיכה בתנועה הפלסטינית בקרב הנוער היווני, כאשר בחודשים האחרונים התקיימו מספר הפגנות ברחבי יוון.

Source link