שינויים דמוגרפיים בכל המדינות הם אחד הפרמטרים המשפיעים בין היתר על תנאי החיים של הדורות הצעירים. מצד שני, הם יכולים להשפיע גם על הגיל שבו נוצרת משפחה וגם על מספר הילדים.
בארצנו, לפי המכון למחקר דמוגרפי, שבה בשנים האחרונות אנשים בגילאי 25-45 מתמודדים עם קשיי דיור הולכים וגוברים, ניתן לשער כי המגמות הדמוגרפיות אחראיות במידה מסוימת לקשיים אלו.
זה יכול לקרות אם תהיה עלייה חדה במספר האנשים בגילאי 25–45 בפרק זמן קצר מאוד, מה שיוביל ל"פיצוץ" בביקוש. ביוון, לעומת זאת, היה לנו את ההיפך, כלומר, צמצום משמעותי של קבוצה זו ב-850 אלף איש בין 2009 ל-2024 (-25%).
כך על פי הניוזלטר הדיגיטלי האחרון של המכון ללימודי דמוגרפיה ומחקר (IDEM) בנושא "שינויים דמוגרפיים ומשבר הדיור ביוון".
מחבר המאמר, פרופסור Vyronas Kotsamanis, ראש IDEM, לאחר שסיכם את השינויים החשובים שחלו מאז 2010, השפעתם על הדור הצעיר וכיצד דורות אלו מסתגלים לעליית מחירי הדיור, מעריך כי "הפער ההולך וגובר במהירות בין מחירי רכישת או שכירת דירה ראשונה לבין ההכנסות של רוב הצעירים שאינם גרים בבית משלהם או בשכירות משפיע לא רק על הקמת משפחה, אלא גם על מספר ילדים יהיו לדור הזה בכללותו".
במיוחד, כותב מאמר זה מזכיר כי "בתקופה שאחרי 2010, היו לנו משברים עוקבים שהשפיעו מרובות על הדור הצעיר, בעוד ההלוואות לדיור (כלומר, מספר ההלוואות לדיור נאמד ב-13 אלף בלבד בשנת 2023 ) וההשקעה בדיור ירדה משמעותית.
בפרט, בשנים האחרונות, הוא מציין, ראינו לא רק ביקוש הולך וגובר לדיור מזרים, אך גם להשכרה לטווח קצראשר משויך ל מלאי דיור מזדקן והיצע מוגבל של דיור חדש.
מה שכפי שמדגיש מנהל המכון למחקר דמוגרפי, הוביל גם לירידה בשיעור הבעלות ברמה הלאומית ב-4.5 נקודות לפי Eurostat (מ-74.0 ב-2014 ל-69.6 ב-2023).
עם זאת, לאחרונה המצב הוביל לעלייה מהירה הן במחירי רכישת דיור (חדש או לא) והן במחירי השכירות. והפער הגובר בין עלות שכר הדירה להכנסה של אותם צעירים שאינם גרים בביתם או בדיור שנתרמו על ידי הדורות הקודמים הוביל הופעת משבר הדיור הנוכחי.
אותם צעירים שלא היגרו ונשארו בארצנו, מציין מר קוצמניס, הסתגלו באופן חלקי למצב החדש הזה.
זה הביא לכך שאלו שהצליחו לחיות עם הוריהם עשו זאת. כתוצאה מכך, אחוז הצעירים בגילאי 34-18 המתגוררים בבית הוריהם גדל במהירות (ב-12 נקודות אחוז בין 2010 ל-2022).
אז היום ביוון אחד האחוזים הגבוהים ביותר של צעירים החיים עם הורים מבין מדינות האיחוד האירופי (כמעט 72% לעומת 50% בממוצע אירופה) ובמקביל, הגיל הגבוה ביותר ליציאה מבית ההורים (מעל 30.5 שנים).
החלק השני של הדור הצעיר, לטענת המומחה, שלא הייתה לו הזדמנות כזו, הסתגל על ידי שכירות דיור, שסופג כעת חלק ניכר והולך מהכנסתו.. עם זאת, בשני המקרים, אם ניקח בחשבון פרמטרים שליליים נוספים, תהיה השפעה מצטברת לא רק מבחינת "דחיית" הקמת משפחה, אלא גם על מספר הילדים.
כדי להתמודד עם משבר הדיור, שהופך כעת ל"מגה-בעיית" בעיקר עבור זוגות צעירים, מציע מנהל IDEM ליישם תוכנית מורחבת מתן דיור סוציאלי וליצור גוף ליישום התערבויות דיור ציבורי ממוקדות.
מר קוטסאמניס ציין גם כי על מנת לפתור את בעיית הדיור בשנים האחרונות, בנוסף לסבסוד השכירות למשקי בית עם הכנסה נמוכה מאוד, נקטה הממשלה באמצעים חיוביים נוספים, כגון "Το σπίτι μου", "Στέγαση και Ερα " תוכניות , "Κάλυψη",και "Ανακαινίζω- Ενοικιάζω".
עם זאת, לדבריו, לתוכניות הללו יש תקציבים מוגבלים מאוד ומספר המוטבים. לכן, לאור המצב החמור הנוכחי, לא פותרים את בעיית הדיור החריפה של צעירים.
מר קוטסאמניס סבור כי מה שנדרש כעת הוא יצירה ויישום של תכנית נרחבת תוכניות דיור להשכרה בעלות נמוכה דומות לאלו הקיימות במשך עשרות שנים במדינות רבות באירופה.
דיור חברתי צריך להיות בראש סדר העדיפויות של הממשלה, הרשויות המקומיות וארגונים חברתיים. היישום המהיר של תוכנית כזו, הוא מציין, סוף סוף "יפחית את ההשפעה השלילית של משבר הדיור על הדמוגרפיה".
More Stories
יום הרוחות 24 ביוני: לגבי עבודתם של בנקים, חנויות, סופרמרקטים
כיצד שינויי האקלים וההתייוונות "הנחו מכה" על הדבש היווני
ΕΛΣΤΑΤ: עליית מחירים עבור חומרי בניין