"אינפלציה בצע" (זreflation*) ביוון במהלך 4 השנים האחרונות גדל פי כמה (פי 5.5) בהשוואה לגוש האירו, כפי שעולה מהדוח הרבעוני של משרד התקציבים הפרלמנטרי, שפורסם היום על ידי ראשו יואניס צוקלאס.
הנתונים לעיל מצביעים על כך שהתחרות בשוק היווני אינה עובדת, וכתוצאה מכך הצרכנים נושאים בנטל לא פרופורציונלי בהשוואה לשאר מדינות אירופה עקב רווחים עסקיים.
בפרט, הלשכה ניתחה את אינפלציית התמ"ג במרכיביה העיקריים כדי להסיק מסקנות לגבי תרומת עלויות העבודה והרווחים העסקיים לדינמיקה שלה, במיוחד במהלך המגיפה והמלחמה באוקראינה, שהגבירו את הלחצים האינפלציוניים. הניתוח מראה שהרווחים תרמו יותר מפי שניים מעלות העבודה לצמיחת התוצר הדפלציוני הכולל עד 2024. אתה יכול לקרוא את הטקסט המלא של דו"ח משרד התקציב כאן.
אָנָלִיזָה
על פי ניתוח הגרפים להלן, ברור שעבור יוון, מתוך עלייה כוללת באינפלציה (תוצר) של 16% בתקופת הדיווח (רבעון 2 2019 – רבעון 1 2024), התרומה העיקרית לאינפלציה נעשתה על ידי הרווח (ליחידת תפוקה) עם נתח של 9%, בעוד שעלויות העבודה ליחידה (המשקפות שכר ודמי מעסיק) תרמו 4.1% באותה תקופה. בגוש האירו לאורך אותה תקופה מציינים במשרד התקציבים כי עלויות העבודה ליחידה, בניגוד לרווחי היחידה, תורמות תרומה משמעותית לאינפלציה – בסביבות 10%. במקביל, תרומת הרווחים בגוש האירו עמדה על כ-1.7%.
עם זאת, על פי ניתוח הלשכה, צמיחת הרווחים הואטה משמעותית מהרבעון הראשון של 2023 לרבעון הראשון של 2024, שבמהלכו חלקה של עלויות העבודה באינפלציית התמ"ג היה גדול פי שניים מחלק הרווחים. ניתוח זה מספק ראיות משכנעות לכך שחברות – בין אם באמצעות הפחתת התחרות או הגדלת הביקוש המונעת על ידי הגדלת מלאי החיסכון של משקי הבית ותיירות – הצליחו להעביר את עליית עלויות היבוא למחירים ולהגדיל משמעותית את רווחיהן, במיוחד בתקופות של לחץ אינפלציוני חזק.
סיבוב פרסה
נראה כי התרומה החזקה של הרווחים לאינפלציה ביוון התהפכה בשנה האחרונה, בעוד שתרומת עלויות השכר גדלה במקום זאת. מסך השינוי בדפלטור התמ"ג של 2.8% לתקופת הדוח, מהרבעון הראשון של 2023 עד הרבעון הראשון של 2024, חלקה של עלויות העבודה מסביר כ-1.65%, בעוד שחלק הרווחים אינו עולה על 0.8%. איור זה מצביע מאוד על כך שחברות הצליחו להעביר את עלויות היבוא המוגדלות למחירים ולהגדיל את רווחיהן. על פי מחקר של ה-ECB ו-IMF, תופעה זו נצפתה בכל גוש האירו בשלב הראשון של זעזוע האינפלציה, אך עם הבדלים משמעותיים בין המדינות החברות.
עליית מחירים ואינפלציה
האומדן המעודכן של הלשכה מעמיד את המשק בקצב צמיחה שנתי של 2.5% ב-2024. האומדן תואם תחזיות מעודכנות אחרות שפורסמו לאחרונה על ידי הנציבות האירופית, קרן המטבע הבינלאומית והבנק של יוון. לדבריהם, קצב הצמיחה השנתי של כלכלת יוון לשנת 2024 נע בין 2.0 ל-2.5%. באינפלציה, האגף שומר על תחזיתו של 2.8% לשנה כולה.
בנוסף, התחזית לכלכלת יוון לשנת 2024 חיובית, והלשכה צופה שהכלכלה היוונית תצמח מהר יותר מכלכלת גוש האירו. אינפלציה איטית יותר, ביטול הדרגתי של הידוק המדיניות המוניטרית של הבנק המרכזי האירופי (ECB), המשך היציאה המוצלחת של ה-SFS מהמגזר הבנקאי והמעבר המתקרב להרחבת אשראי, חיזוק בסיס ההשקעות וצמיחה חזקה מאוד בתיירות צפויים לתמוך בצמיחה בפעילות כלכלית.
אי ודאות
עם זאת, הסביבה החיצונית הלא יציבה ובמיוחד האירועים הפוליטיים האחרונים בצרפת מגבירים את אי הוודאות עבור הכלכלה היוונית. יחד עם זאת, נותרו בעיות ארוכות טווח. לכלכלת יוון יש פער השקעות גדול למלא, כמו גם ההשפעות הסביבתיות והייצוריות העתידיות של שינויי האקלים. הדבר דורש רפורמות ושימוש יעיל במשאבי מתקן התאוששות וחוסן כדי להאיץ את ההשקעות, להמריץ צמיחה הן בטווח הקצר והן, חשוב מכך, בטווח הארוך. בפן הפיסקאלי, בעוד שההשפעה החיובית של האינפלציה הגבוהה על הכנסות הממשלה צפויה להתפוגג, המחלקה סבורה כי יעד האיזון הראשוני ל-2024 של 2.1% מהתמ"ג בר השגה, בתנאי שיימנעו התערבויות פיסקאליות חד פעמיות ויעדי התקציב. דבק בקפדנות.
מדוע הפחתת מע"מ לא עובדת כשהמחירים יורדים
לאחרונה נכנסה לדיון הציבורי גם הסיכוי להפחתת מסים עקיפים כמו מע"מ, בעיקר על מוצרי צריכה כמו מזון. הלשכה סקרה את הספרות הבינלאומית שבדקה את השפעת המע"מ על המחירים לצרכן הסופי. לאחר ניתוח מעמיק של מספר רב של מוצרים ב-27 מדינות חברות אירופה שלוש מסקנות מעניינות הוסקו לגבי השפעת השינויים (תנודות) במע"מ על המחירים לצרכן הסופי. ראשית, רק חלק קטן מהפחתת המע"מ, כ-6%, עובר למחירים סופיים ורק בטווח הקצר. לעומת זאת, העלאת המע"מ משפיעה על המחירים הסופיים בכ-34%. יתרה מכך, הכנסה מחודשת של תעריפי מע"מ מביאה לעליית מחירים לא מידתית, הפוגעת בצרכן.
שנית, 10 חודשים לאחר הפחתת המע"מ, המחירים לצרכן חוזרים לרמה שבה היו לפני ההפחתה. שלישית, נראה שהקיצוץ במע"מ מגדיל את שולי הרווח לעסקים על חשבון הצרכנים.
תוצאות מוקדמות ממחקר המבוסס על ספרד מראות שהחמצה כמעט של קיצוצים במע"מ בחודשים הראשונים יורדת משמעותית במהלך הרבעון. בהתחשב באמור לעיל, כמו גם בתנאים התחרותיים בשוק היווני בהשוואה לשוק הספרדי, המועצה סבורה כי כל השפעה על המחירים לצרכן הסופי מהפחתת המע"מ ביוון, אם בכלל, תהיה פחות או הרבה יותר ויותר. לטווח קצר מאשר בספרד. בהתחשב בעלויות הפיסקליות, הסוכנות מאמינה שכל הפחתת מע"מ מוצעת אינה כלי מתאים לטיפול בבעיה המבנית של דביקות המחירים.
במקום זאת, כפי שצוין בדו"ח הרבעוני הקודם שלה, הסוכנות מאמינה שהיא צריכה לנקוט בפעולה להגברת התחרות על ידי הסרת חסמים בירוקרטיים ואחרים לעסקים חדשים, ולהעצים ולחנך את הצרכנים באמצעות כלים דיגיטליים להשוואת מחירים ותכונות מוצר כך שיהיו להם מספיק מידע כדי לקבל החלטות רציונליות בעת ביצוע רכישות.
*Gridflation – אינפלציה של חמדנות, חמדנות (מהמילים חמדנות – חמדנות ואינפלציה – אינפלציה). הגדרה טובה מאוד למה שקורה. אם מחיר הדלק והשכר הוכפל, אז יזמים מעלים את המחירים למוצריהם פי 3. מכיוון שיזמים הם אלה שמחפשים הזדמנויות בכל מקום, הם, ברוטב "אינפלציה בכל מקום", מעלים מחירים ומצמצמים עלויות לפני המועד (עקב אוטומציה ופיטורי עובדים) + מקבלים עודף רווחים. וזה משחרר עוד יותר את לולאת האינפלציה. ברור שאי אפשר להעלות מחירים בכל מקום, אלא רק היכן שהשוק והתנאים מאפשרים זאת (תחרות חלשה, מונופול וכו').
More Stories
נדל"ן: העיר הזולה ביותר ביוון
משרד האוצר בוחן אפשרות לעידוד משלמי מסים בהיקף של 2% עד 4%
חשמלית: קטע קו 7 ייפתח מחדש מה-1 ביולי