מלחמה באוקראינה: תוכניות של יוון וכעס של רוסיה

יוון תבטל 32 מטוסי F-16 בלוק 30 ישנים ותעביר אותם לאוקראינה.

אל ג'זירה, מצטט מקורות, מספרשחיל האוויר היווני מתכנן לשדרג 82 מטוסי F-16 לבלוק-70 ולרכוש 24 מטוסי רפאלי מהדור הרביעי מצרפת. ועדת הקונגרס האמריקאית גם אישרה ליוון לרכוש עד 40 מטוסי קרב רב-תפקידים מהדור החמישי של ה-F-35.

לפי מקורות, יוון מאמינה שעדיף להעביר את המטוסים האלה בחזרה לארה"ב, שם הם יעברו מודרניזציה ויועברו לקייב. עם זאת, לדברי דובר חיל האוויר היווני, "מכירת 32 מטוסי F-16… תיצור פער גדול בחיל האוויר של המדינה… חייב להיות מניין של כ-200 מטוסים, שלא ניתן להשיג עם יותר לוחמים מודרניים ויקרים".

דיווח אחד אמר כי קייב יכולה לצפות ל-60 מטוסי F-16 בדימוס מדנמרק, נורבגיה והולנד. אוקראינה אמרה שהיא זקוקה לכ-150 מטוסים של יוון יכולים לסגור את הפער במידה מסוימת.

הכעס של רוסיה גובר כאשר יוון מכינה הסכם צבאי עם אוקראינה. הדאגה של יוון לביטחונה הובילה אותה לתמוך באוקראינה לאחר הפלישה הרוסית בקנה מידה מלא.

6 במרץ רוסיה ירה רקטה בנמל אודסה שבאוקראינה, שהתפוצץ כ-400 מטרים מהמקום שבו התכונן נשיא אוקראינה ולדימיר זלנסקי לסיור בעיר עם ראש ממשלת יוון קיריאקוס מיצוטקיס. מאוחר יותר אמר ראש ממשלת יוון לכתבים:

"כשנכנסנו למכוניות שמענו פיצוץ חזק. כולנו דאגנו, במיוחד מכיוון שהיינו בחוץ ללא מחסה. זה היה די פרוע".

מנהיגים מערביים רבים ביקרו באוקראינה, אבל זה היה המקרה היחיד שבו היה איום ממשי על חייהם ועל ביטחונם. אנליסטים באתונה לא מאמינים שזו הייתה תאונה. קונסטנטינוס פיליס, פרופסור ליחסים בינלאומיים המנהל את המכון לעניינים גלובליים במכללה האמריקאית של יוון, אמר:

"זה היה מסר מיוון, מסר מהחלק הרוסופילי של החברה היוונית".

אוכלוסיית הרוסופילים בירידה חדה, הוא מציין. לפני המלחמה בקנה מידה מלא באוקראינה, כ-70% מהיוונים היו בעלי דעות חיוביות על רוסיה, על פי צוות החשיבה דיאנאוזיס שבסיסו באתונה. לאחר הפלישה ב-2022, נתון זה ירד ל-50%, ובשנה שעברה ל-30%. פרופסור פיליס אומר:

"הרוסים מאוד כועסים על היוונים. יוון הייתה מאוד ברורה בתמיכה באוקראינה מההתחלה".

שלושה ימים בלבד לאחר תחילת המלחמה, הודיעה יוון כי היא שולחת שני מטוסי C-130 עמוסים ברובים, תחמושת ורימונים לאוקראינה. העיתון הגרמני "בילד" דיווח כי ביניהם היו 20,000 קלצ'ניקובים שהוחרמו על ידי יוון ב-2013 בדרכם ללוב, הכפופה לאמברגו נשק של האו"ם.

תמיכתה הראשונית של יוון באוקראינה הביאה את שגרירות רוסיה באתונה לקרוא ל"פוליטיקאים רמי דרג" "להתעשת" ו"להפסיק את התעמולה האנטי-רוסית". דוברת משרד החוץ הרוסי, מריה זכרובה, כינתה את החלטת יוון לשלוח נשק לאוקראינה "שגויה עמוקה" ו"פושעת", והזהירה כי "בסופו של דבר הנשק יופנה נגד אזרחים, כולל יוונים". הכוונה ל-150 אלף היוונים-אוקראינים האתניים שחיו אז בעיקר בערים הנצורות מריופול ואודסה.

רשמית יוון סיפקה לאוקראינה 20,000 פגזי ארטילריה נוספים בקוטר 155 מ"מ, טילי סטינגר ו-40 נושאות משוריינים BMP-1 סובייטיות. כעת היא מתכוננת לשלוח ארבעה שנאים ענקיים הממירים זרם ישר במתח גבוה שנוצר על ידי תחנות כוח לזרם חילופין במתח נמוך יותר המשמש ברשתות הפצה מקומיות המספקות למשקי בית.

אודסה זקוקה להם במיוחד משום ששבעה מתוך תשעת השנאים המקיפים את העיר נפלו מהתקפות רוסיות – חלק מהאסטרטגיה האגרסיבית של הקרמלין לשתק את התעשייה הביטחונית והכלכלה של אוקראינה. אוקראינה מדווחת גם כי היא מעוניינת בגנרטורים חשמליים שעומדים כעת בטלים בתחנות כוח פחמיות שהושבתו על ידי יוון.

באופן לא רשמי יוון שלחה לאוקראינה סיוע צבאי ישיר עוד יותר, כולל רובים מתנייעים, כמה פקידים מעריכים את העלות הכוללת של הסיוע בטווח של 300 מיליון דולר במשך שנתיים. נתון זה עשוי לעלות בחדות.

יוון היא גם ערוץ לאספקת ציוד צבאי לצדדים שלישיים. לנמל הצפוני של אלכסנדרופולי יש קשרי רכבת ישירים לאודסה דרך רומניה או לבוב, פולין, וארצות הברית הקימה מזח לוגיסטי צבאי משלה בנמל היווני לאחר שחתמה על הסכם שיתוף פעולה ביטחוני עם יוון ב-2019.

ציוד צבאי יכול להגיע לאוקראינה תוך 24 שעות לאחר הפריקה באלכסנדרופוליס. כעת, כשמיצר הבוספורוס של טורקיה, הכניסה לים השחור, סגור לכל תנועה צבאית, אלכסנדרופוליס הופכת לאחד הנתיבים המהירים ביותר לאוקראינה.

רוסיה ציטטה אורתודוקסיה משותפת עם יוון ואת סיועה במלחמת העצמאות של יוון נגד האימפריה העות'מאנית ב-1821, אך קשרים תרבותיים והיסטוריים אלה מתערערים על ידי התנהגותה של רוסיה כלפי אוקראינה, אותה משווה יוון לזו של טורקיה השכנה. מיצוטקיס באודסה הביע את תמיכת ממשלתו באוקראינה במילים אלה:

"יוון… התמודדה עם לוחמה בעבר. השתתפותה של יוון בתמיכה האירופית באוקראינה אינה דורשת הסבר נוסף".

ליוון יש סוללה אחת של טילי קרקע-אוויר ארוכי טווח מתוצרת רוסיה מתוצרת רוסיה, המבוססת בכרתים, ומקורות ממשלתיים אמרו שהמדינה הציעה לשלוח אותה לאוקראינה אם ארה"ב תחליף אותה בסוללת טילי פטריוט.

"יוון רוצה הסכם… המבוסס על עודפי תקציב צבאי – חומרים שצריך למכור או להשמיד לפני תאריך התפוגה שלהם", אמר המקור הדיפלומטי. "אנחנו לא רוצים קו תקציב נפרד לאוקראינה".

יוון ואוקראינה מנהלות כעת משא ומתן על הסכם סיוע ל-10 שנים לפי דגם של הסכמים שנחתמו על ידי חברות נאט"ו רבות אחרות.

סקר שנערך לאחרונה על ידי המועצה האירופית ליחסי חוץ ב-15 מדינות אירופיות מצא את זה 55% מהיוונים מתנגדים להגדלת הוצאות הביטחון לאוקראינה, מה שעולה בקנה אחד עם עמדת רוב האירופים. עם זאת, לעומת זאת, בערך אותו מספר של יוונים מתנגדים גם לאספקת נשק נוסף לאוקראינה.

למרות שיוון מוציאה יותר על הגנה מרוב מדינות נאט"ו (היא הקצתה 3.7% מהתוצר המקומי הגולמי שלה לצבא בשנה שעברה), החששות לגבי הביטחון שלה מנעו ממנה להיות נדיבים יותר.

הערת העורך:

יש כמה ניואנסים לאמירה הזו שאל ג'זירה לא הזכירה.

קוֹדֶם כֹּל אף אחד לא יעביר שום דבר לאף אחד עד שיוון תקבל מטוסי ראפאל חדשים מצרפת ומה-F35 האמריקאי. וזה לא יהיה מוקדם יותר מ 26-35 שנים.
דיברנו על זה ב-8 באפריל 2024 בפרסום על תוכנית הרפורמה "אג'נדה 2030"שהוא עבור חיל האוויר יָוָן "מספק שעד 2030 יהיו להם 200 מטוסי דור 4 ו-5 מודרניים, עם פרישה הדרגתית של מטוסי דור 3 ו-4", לדברי שר הביטחון הלאומי ניקולאוס דנדיאסה.

שְׁנִיָה, כבר אין מספיק פטריוטים, ולאף אחד ביוון אין אותם עכשיו לא ימסור את זה לחינם. והחלוקה החדשה של המערכת הזו כבר עולה כ-3 מיליארד. ביוון יש רק 2 מהם בכל המדינה והשני להשכרה מהסעודים וכנראה שהם לא יוחזרו בקרוב.

שְׁלִישִׁי: פיליס משקרת, אבל אפשר להבין אותו, הוא עובד בקולג' אמריקאי והאמריקאים משלמים לו. רוב היוונים עדיין תומכים ברוסיה ולא באמת מאמינים בתעמולה. ואת הגורם הזה אי אפשר לשנות במהירות. גישה חיובית לרוסיה אצל היוונים נדחפה אל התת מודע במהלך 200 השנים האחרונות. לא ניתן היה להרוס את זה גם במהלך התגובה של מטקסס, החונטה או התעמולה של השנים האחרונות.

Source link