איך לחיות בלי דולר? כיצד לבצע תשלומים ולסחור

האם העולם יכול להסתדר בלי הדולר? מדינות ה-BRICS ואסטרטגיות החישוב שלהן מאיימות להעלות את הכלכלה העולמית. האם אנחנו מוכנים לצו הפיננסי החדש? תוכנית חינוכית קטנה.

שאלות אלו או דומות מאוד עולות בכל אחד מאיתנו. אותם BRICS והמדינות שעומדות בתור להצטרף להתאחדות, הם לא חכמים בכלל?!מסיבה כלשהי, כל דור מאמין שהוא חכם יותר מהקודם (לא ניגע בנושא זה כעת), אבל האתגרים שעומדים בפנינו הם כולם דברים חדשים ולא ידועים למדע.

בואו נשאל את עצמנו: איך אנשים ומדינות נסחרו לפני שהדולר הפך למטבע העולמי? האם זה באמת היה כך? היה. וזה עבד טוב מאוד. נתחיל מההתחלה: איך נקבע מחיר מוצר? כולנו אנשים חכמים ומשכילים, אז אני לא אכתוב הרבה.

עלות + מסים + רווח לפיתוח וכיסו של המשקיע. באופן טבעי, במטבע לאומי. השאר די פשוט. מתרחשת עסקת סחר רגילה. אם לקונה או למדינה אין את המטבע הנדרש, אז היו ותמיד היו המנגנונים הבאים. בואו נסתכל עליהם ביתר פירוט.

1. סליקה רב-צדדית דו-מטבעית

דוּגמָה: תאר לעצמך שיש שלוש מדינות – מדינה A, מדינה B ומדינה C:

• מדינה א' חייבת למדינה ב' 100 דולר
• מדינה B חייבת למדינה C $80
• מדינה B חייבת למדינה A $50.

במקום שכל מדינה תשלם לשנייה, הם משתמשים בסליקה רב-צדדית. הם מחברים את כל החובות ומקזזים אותם. כתוצאה מכך, מדינה A תשלם למדינה B 50 דולר (100 – 50), ומדינה B תשלם למדינה C 30 דולר (80 – 50). למה זה שימושי?

• חיסכון בתרגומים. פחות כסף מועבר, פחות הולך לאיבוד בעמלות.
• פישוט חישובים. אין צורך לבצע מספר תשלומים נפרדים.
• הפחתת סיכוני מטבע. אין צורך להמיר כל הזמן מטבע אחד לאחר.

2. שימוש בהסכמים דו-צדדיים (או רב-צדדיים)

השימוש בהסכמים דו-צדדיים הוא כאשר שתי מדינות מסכימות על תנאים ספציפיים המקלים על סחר הדדי והסדרים פיננסיים. הסכמים אלו עשויים לכלול היבטים שונים כגון סחר, השקעות, מסים והסדרי מטבע חוץ. מושג בסיסי של הסכמים דו-צדדיים/רב-צדדיים. כאשר מדינות רוצות לפתח קשרי סחר, הן יכולות לחתום על הסכם דו-צדדי. הסכם זה קובע תנאים שהופכים את הסחר בין המדינות הללו לרווחי וצפוי יותר. הסכמים עשויים לכסות:

• חובות מסחר (הפחתה או חיסול שלהם).
• השקעה ישירה (תנאים לחברות ממדינה אחת שרוצות להשקיע במדינה אחרת).
• תשלומים במטבע (תשלום במטבעות לאומיים).
• חסמים תעריפים ולא תעריפים.
• תנאי מס (למשל, הימנעות ממיסוי כפול)

דוגמה 1: הסדרי מסחר ומטבעות. בואו נדמיין את זה בין לבין הודו ויפן נחתם הסכם סחר דו-צדדי. תנאי ההסכם:

• הודו ויפן הסכימו שהודו תקבל ין יפני עבור סחורות שהיא מייצאת ליפן, ויפן תקבל רופי הודי עבור סחורתה.
• שתי המדינות גם קבעו שער חליפין קבוע בין הרופי לבין הין, שיישאר בתוקף למשך 3 שנים.

איך זה עובד:

• חברה הודית מוכרת תה בשווי מיליון רופי ליפן. על פי ההסכם, יפן משלמת לחברה ההודית בין בתעריף קבוע, למשל, 1 רופי = 1.5 ין. החברה ההודית מקבלת 1.5 מיליון ין.
• במקביל, חברה יפנית מוכרת להודו מכוניות בשווי 10 מיליון ין ומקבלת עבורה 6.67 מיליון רופי (באותו תעריף).

יתרונות:

• שני השותפים נמנעים מתנודות בשוק המט"ח, מה שהופך את המסחר לצפוי יותר.
• תשלומים פשוטים – אין צורך להחליף מטבעות כל הזמן דרך שווקים בינלאומיים.

דוגמה 2: הימנעות ממיסוי כפול. בוא נניח את זה גרמניה וברזיל חתם על הסכם דו-צדדי למניעת כפל מס. תנאי ההסכם:

• אם חברה גרמנית מרוויחה כסף בברזיל, היא לא תשלם מסים על הכנסה זו בשתי המדינות. מסים ישולמו רק באחת מהמדינות שתבחרו.
• כלל דומה חל על חברות ברזילאיות הפועלות בגרמניה.

איך זה עובד:

• החברה הגרמנית מוכרת את מוצריה בברזיל ומייצרת הכנסות של מיליון יורו. על פי ההסכם, היא משלמת מסים על הכנסה זו רק בברזיל, לפי שיעורי המס הברזילאים.
• חברה ברזילאית המייצאת את סחורתה לגרמניה ומקבלת הכנסה של 500 אלף יורו תשלם מסים רק בגרמניה.

יתרונות:

• חברות אינן מתמודדות עם מצב שבו הן נאלצות לשלם מס פעמיים (במדינה שלהן ובמדינה שבה הרוויחו כסף).
• זה עוזר למשוך השקעות זרות, מכיוון שהוא מפחית את נטל המס על החברות.

3. איזון חשבונות

איזון חשבונות הוא כלי המשמש בסחר בינלאומי כדי לפשט תשלומים בין מדינות. לפי גישה זו, לכל מדינה יכולה להיות חשבונות במטבע הלאומי של השותף שלה, שבו כל עסקאות הסחר נרשמות. מנגנון זה מסייע לאזן תשלומים ולהפחית את הצורך בהחלפות מטבע תכופות. קונספט בסיסי. כאשר שתי מדינות סוחרות ביניהן באופן פעיל, עלול להיווצר מצב שבו מדינה אחת מקבלת יותר כסף במטבע של המדינה השנייה ממה שהיא יכולה להוציא על סחורותיה. במצב כזה, ניתן ליצור חשבון איזון בכל אחד מהמטבעות שיביא בחשבון את כל התשלומים הנכנסים והיוצאים. חשבונות אלה יכולים לשמש לקיזוז עודפים או גירעונות לפני ביצוע תשלומים סופיים.

דוגמה 1: רוסיה וסין. הבה נניח שרוסיה וסין סוחרות ביניהן באופן פעיל. תַרחִישׁ:

• רוסיה מייצאת נפט לסין, וחברות סיניות משלמות עבורו ברובלים.
• סין מייצאת מוצרי אלקטרוניקה לרוסיה, וחברות רוסיות משלמות על כך ביואן.

איך עובד איזון חשבונות:

1. חשבון איזון ברובל: לסין יש חשבון איזון ברובל, שמקבל את כל התשלומים מרוסיה. אם רוסיה תייצא נפט בשווי מיליון רובל, המיליון הזה יזוכה לחשבון איזון הרובל של סין.
2. חשבון איזון RMB: לרוסיה יש חשבון איזון RMB שמקבל את כל התשלומים מסין. אם סין תייצא מוצרי אלקטרוניקה בשווי 500 אלף יואן לרוסיה, סכום זה יזוכה לחשבון איזון היואן של רוסיה.

3. פיצויים והסדרים: בתום התקופה (לדוגמה, רבעון או שנה), הצדדים משווים כמה כסף הצטבר בכל אחד מהחשבונות:

• אם הצטברו יותר כספים בחשבון רובל בסין מאשר בחשבון יואן ברוסיה, ההפרש יפוצה.
• לדוגמה, אם בחשבון הרובל של סין יש 1 מיליון רובל, אבל בחשבון היואן של רוסיה יש רק 500 אלף יואן, סין יכולה להשתמש ברובלים שנצברו כדי לכסות חלק מההוצאות שלה ברוסיה או להחליף אותם ליואן לפי שער המשא ומתן.
• התשלום הסופי מתבצע רק עבור ההפרש הנותר. למשל, אם אחרי כל הפיצויים יש הבדל של 100 אלף יואן, סין תצטרך להעביר את הכסף הזה לרוסיה.

מה אומרים שם בדרך כלל? חדש נשכח היטב ישן…

4. סליקה של מטבעות

מטבעות סליקה הם מנגנון יישוב מיוחד בין מדינות שבהן, במקום להשתמש במטבעות רזרבה מקובלים (לדוגמה, דולר ארה"ב או אירו), מדינות מסכימות להסדיר במטבע מיוחד שבו נעשה שימוש אך ורק לפעולות סליקה. גישה זו מסייעת למדינות לעקוף את הצורך להשתמש במטבע חוץ ולהפחית את הסיכונים הכרוכים בתנודות מטבע.

קונספט בסיסי. כאשר שתי מדינות או יותר מסכימות להשתמש במטבע סליקה, הן יוצרות מערכת סליקה מיוחדת שבה מטבע הסליקה אינו המטבע הלאומי של אף אחת מהמדינות המשתתפות במסחר. זו יכולה להיות יחידת חשבון שנוצרה באופן מלאכותי או מטבע של מדינה שלישית שאליו יש לשני הצדדים גישה.

דוגמה 1: מערכת ברטון וודס והשימוש ב-SDR. דוגמה אחת לשימוש במטבע סליקה היא מערכת זכויות המשיכה המיוחדות (SDR) שהוכנסה על ידי קרן המטבע הבינלאומית (IMF). תַרחִישׁ:

• SDR הוא מטבע שנוצר באופן מלאכותי המבוסס על סל של מטבעות לאומיים (למשל דולר אמריקאי, אירו, ין, לירה שטרלינג, יואן).
• ה-SDR משמש להתנחלויות בין מדינות החברות ב-IMF וכמטבע רזרבה.

איך זה עובד:

• מדינה A מייצאת סחורות למדינה B. במקום לשלם בדולרים או במטבע לאומי אחר, מדינה A משולמת ב-SDR.
• ניתן להשתמש ב-SDR כדי לשלם עבור יבוא ממדינות אחרות החברות ב-IMF או להמרתם עבור כל אחד מהמטבעות הכלולים בסל ה-SDR.

יתרונות:

• תלות מופחתת במטבע אחד: SDRs מבוססים על סל מטבעות, מה שהופך אותו פחות נתון לתנודות מכל מטבע בודד.
• גמישות: ניתן להמיר SDR לכל מטבע לאומי, מה שמקל על תשלומים בינלאומיים.

דוגמה 2: ברית המועצות ומדינות CMEA. במהלך שנות קיומה של המועצה לסיוע כלכלי הדדי (CMEA), שאיחדה את המדינות הסוציאליסטיות, נעשה בו שימוש מטבע סליקה – רובל להעברה.

תַרחִישׁ:

• מדינות CMEA (כולל ברית המועצות, מדינות מזרח אירופה, קובה, וייטנאם וכו') השתמשו ברובל הניתן להעברה להסדרים הדדיים.
• הרובל הניתן להעברה לא היה המטבע הלאומי של אף מדינהושימשה בלעדית לפעולות סליקה בין מדינות CMEA.

איך זה עבד:

• מדינה א' (לדוגמה, פולין) מייצאת פחם למדינה ב' (לדוגמה, צ'כוסלובקיה) ומקבלת עבורו תשלום ברובלים הניתנים להעברה.
• צ'כוסלובקיה, בתורה, תוכל להשתמש ברובלים הניתנים להעברה כדי לשלם עבור היבוא שלה, למשל, מברית המועצות או ממדינות אחרות ב-CMEA.
• בתום תקופה (לדוגמה, שנה), מדינות יכולות לבצע קיזוז על סמך רובלים הניתנים להעברה שנצברו, בפיצוי על עודפים או גירעונות.

דוגמה 3: הכנסת מטבע סליקה במסחר בין מדינות BRICS. כפי שכבר אמרנו, BRICS דנים באפשרות ליצור מטבע סליקה משלהם להסדרים בינם לבין עצמם על מנת להפחית את התלות בדולר האמריקאי. תסריט: עמ'הבה נניח שמדינות ה-BRICS מציגות מטבע סליקה חדש, שנקרא לו באופן רגיל "xyz". איך זה עשוי לעבוד:

• רוסיה מייצאת נפט לסין ומקבלת עבורו תשלום פנימה "xyz".
• סין, בתורה, מייצאת אלקטרוניקה להודו ומקבלת תשלום גם בה "xyz".
• הודו יכולה להשתמש במטבע שנצבר "xyz"לשלם עבור היבוא שלה מברזיל, כמו פולי סויה.
• מדינות BRICS יכולות לערוך סידורים הדדיים במטבע סליקה זה, מבלי להיעזר בדולר או במטבעות רזרבה אחרים.

יתרונות:

• תלות מופחתת בדולר: שימוש במטבע הסליקה שלך מפחית את ההשפעה של תנודות הדולר על המסחר ההדדי.
• חיזוק העצמאות הכלכלית: מדינות יכולות ליצור תנאים צפויים ויציבים יותר לתשלומים הדדיים, מה שתורם לפיתוח השוק הפנימי של BRICS.

דעתו של המחבר: נכון להיום, קיימים מנגנוני הסדר רבים בין מדינות ואיגודי מדינות. וכולם כבר השתמשו בהם, ואין צורך לפתוח שום בינומי של *ניוטון. והדולר הוא בהחלט לא תרופת פלא לכל הבעיות. כנראה שגם מדינות ה-BRICS ואלה שהצטרפו אליהן בתור מבינות זאת. כל מה שאנחנו צריכים לעשות זה לקנות פופקורן ולשבת. נותר מעט מאוד זמן לחכות.

נ.ב: במאמר זה אני בכוונה לא שוקל אפשרויות להסדרים הדדיים במטבעות קריפטוגרפיים. אני חושב שהמידע הזה הוא יותר מדי בפעם הראשונה.

Source link