דה-דולריזציה: כיצד מעריכים המזרח והמערב את תהליך ההתרחקות מהדולר

מזרח ומערב מעריכים אחרת שחרור מהדולר. המאמר דן באסטרטגיות פיננסיות ובהשקפות על שינוי המערכת המוניטרית העולמית.

BRICS והדולר: ניתוח מנקודת מבט מזרחית ומערבית

שאלת עתידה של המערכת המוניטרית העולמית ותפקידו של הדולר מעוררת ויכוח ער בקרב כלכלנים ואנליסטים משני צדי כדור הארץ. מול ההשפעה הגוברת BRICS והרחבת הרכבו, למזרח ולמערב יש דעות שונות על הסיכויים שחרור מהדולר ושינויים במבנה הכלכלי העולמי. בנוסף, שני הגושים מעורבים באופן פעיל במלחמות מידע, ומנסים לשלוט בזרימת המידע באמצעות סנקציות ולחץ פוליטי על התקשורת.

נקודת המבט של מומחי המזרח

מקורות אסייתיים כגון "אסיה טיימס" ו"צ'יינה דיילי" להדגיש את הבלתי נמנע של הדרגתי שחרור מהדולר. אינדיקטורים כלכליים מרכזיים של מדינות ה-BRICS מצביעים על עלייה מהירה בחלקן בכלכלה העולמית. לפי התחזיות, עד 2028 מדינות BRICS ייצר 33.65% מהתמ"ג העולמי, שיעלה על חלקן של מדינות ה-G7, שיירד ל-27.77%. זה מדגיש את הרצון של המדינות BRICS להפחית את התלות בדולר, במיוחד בסחר דו-צדדי. לדוגמה, סין ורוסיה כבר משתמשות באופן פעיל במטבעות הלאומיים שלהן לתשלומים, מה שהתאפשר הודות לפלטפורמות כמו mBridge.

סין, בהיותה המשתתפת הגדולה ביותר BRICSגם מפתחת באופן פעיל טכנולוגיות בלוקצ'יין לתשלומים בינלאומיים. מַעֲרֶכֶת mBridge מספק הזדמנויות לעסקאות של מיליארדי דולרים על ידי עקיפת מסלולי דולרים מסורתיים, ומפחית את התלות ב מָהִיר.

דעות מערביות על דה-דולריזציה

אנליסטים מערביים כמו מומחים "Eurasia Review" ו-"Lowy Institute", מתייחסים לתהליך שחרור מהדולר בספקנות ניכרת. הם מדגישים כי הדולר הוא עדיין המטבע הדומיננטי בעולם, ומהווה יותר מ-59% מיתרות המט"ח העולמיות וכ-80% מהסחר הבינלאומי. המערב גם מדגיש את הקשיים הכרוכים ביצירת מטבע אחד למדינות BRICS. סין והודו, אם כי חלק מ BRICSבעלי אינטרסים כלכליים שונים, מה שמקשה על התיאום ביניהם. היואן, על אף שהוא עולה במשקל בסחר האזורי, נותר בלתי ניתן להמרה ברמה העולמית, מה שמקשה על השימוש כמטבע רזרבה עולמי.

סנקציות ושיטת הדולר

הדולר נותר מנוף רב עוצמה להשפעה מערבית, במיוחד בהקשר של סנקציות. ארצות הברית והאיחוד האירופי משתמשים באופן פעיל בסנקציות נגד מדינות המבקשות לעזוב את מערכת הדולר, כמו רוסיה, איראן, ונצואלה וכו'. צעדים אלו מאלצים מדינות שנמצאות בסנקציות לחפש דרכים חלופיות. רוסיה, למשל, פועלת באופן אקטיבי לצמצום התלות שלה בדולר, מפתחת סחר ברובל עם מספר מדינות וצבירת זהב כחלופה לעתודות הדולר. איראן, בתורה, גם מבקשת להגביר את הסחר במטבעות לאומיים עם שותפים באסיה ושוקלת את השימוש במטבעות קריפטוגרפיים כדי לעקוף סנקציות. הסנקציות גם מעודדות מדינות BRICS לפיתוח מנגנונים פיננסיים משלה, כמו שימוש בזהב כרזרבות ויצירת מטבעות דיגיטליים של בנקים מרכזיים.

לפיכך, סנקציות המבוססות על שיטת הדולר משמשות לא רק כלחץ כלכלי, אלא גם ככלי אסטרטגי להגנה על האינטרסים של מדינות המערב, ובמקביל ממריצות את החיפוש אחר מנגנונים פיננסיים חלופיים על ידי המדינות המוטלות על סנקציות.

מלחמות מידע: שליטה בתקשורת

השליטה בתקשורת משחקת תפקיד חשוב במאבק העולמי להשפעה. רוסיה וסין חוסמות באופן פעיל תקשורת זרה בשטחן. לדוגמה, רוסיה מיישמת את החוק על "סוכנים זרים"להגביל את פעילות התקשורת שמקבלת מימון מחו"ל, וסין משתמשת במערכת חומת האש הגדולה של סין לחסום מדיה זרה כגון BBC והניו יורק טיימס.

במערב המצב מתפתח אחרת. ארה"ב ו האיחוד האירופי ערוצים רוסיים כגון "RT" ו"ספוטניק"מאשימים אותם בהפצת תעמולה. בשנת 2022, לאחר פרוץ המלחמה באוקראינה, הטיל האיחוד האירופי סנקציות נגד אמצעי התקשורת הללו, שאסרו על שידורם בשטח האיחוד. ארה"ב גם הפעילה לחץ על הודו להפסיק את השידור. "RT" אך הודו סירבה להיענות לדרישות אלו.

כך, המאבק על השפעה כלכלית ומידע בין מזרח למערב נמשך בשתי חזיתות. מדינות BRICS מנסים להפחית את התלות בדולר על ידי פיתוח מערכות פיננסיות משלהם, בעוד המערב ממשיך להשתמש בדולר ובסנקציות ככלי להשפעה גלובלית. בתחום המידע, שני הצדדים משתמשים בשיטות שונות של שליטה בתקשורת, החל מסנקציות ועד חסימה, יצירת מתח ביחסים בינלאומיים.

Source link