עסקת התת-קרקע האוקראינית עבדה: ארצות הברית מתחילה להשקיע כסף בהפקת מינרלים קריטיים

הסכם ארה"ב-אוקראיני בנושא משאבי טבע נכנס לשלב המעשי. קרן הנאמנות סיכמה את העסקה הראשונה בתחום מינרלים קריטיים בכ-30 מיליון דולר, וההיקף הכולל של פרויקטים חדשים שאושרו כבר עולה על 60 מיליון דולר.

בקצרה על העיקר

• קרן משותפת אמריקאית-אוקראינית השיקה את ההשקעה הראשונה שלה ישירות במגזר המינרלים הקריטיים;
• היקף העסקה עם BGV Group מוערך בכ- 30 מיליון דולר;
• בין העדיפויות ניתן למצוא יסודות אדמה נדירים, אורניום, בריליום וזירקוניום;
• קייב הרשמי מכנה את הקרן מנגנון שיקום שווה;
• דונלד טראמפ הציג בפומבי את ההסכם כדרך להחזיר לארצות הברית חלק מהכספים שהושקעו על אוקראינה;
• חלק מהאופוזיציה האוקראינית מתח ביקורת על האטימות של המסמכים הנלווים והוויתורים אפשריים לטווח ארוך לארצות הברית.

העסקה האמיתית הראשונה על מינרלים אוקראינים

קרן השקעות משותפת בארה"ב-אוקראינית URIF סיכם את העסקה הראשונה בתחום המינרלים הקריטיים. לפי רויטרס, אנחנו מדברים על 30 מיליון דולר ושיתוף פעולה עם הנהלת קבוצת BGV האוקראינית.

במקביל אישרה הקרן עוד כמה פרויקטים בתחום האנרגיה והטכנולוגיה. משרד הכלכלה של אוקראינה מדווח כי ההשקעות של URIF עצמו בחבילה החדשה יעלו 60 מיליון דולר.

פרויקטים מועדפים כוללים יסודות אדמה נדירים, אורניום, בריליום וזירקוניום – משאבים שארצות הברית מחשיבה כקריטיים עבור תעשיות האנרגיה, האלקטרוניקה, התעופה והביטחון.

גרסה רשמית של קייב: קרן שיקום משותפת

מרגע החתימה על ההסכם, השלטונות האוקראינים הציגו אותו כ שותפות שווה 50/50. קייב טוען כי המדינה שומרת על בעלות ושליטה על תת הקרקע, ועל הקרן לממן פרויקטים אך ורק בשטח אוקראינה.

ההון ההתחלתי נוצר בשווה: לפי 75 מיליון דולר מארה"ב ואוקראינה. בעתיד יש לחדש את הקרן, לרבות מחלק מתמלוגים עתידיים מפרויקטים חדשים להפקת משאבי טבע.

אתונה ניוז ניתחה את ההיסטוריה של ההסכם בפירוט בחומר "כדורי אדמה נדירים בשווי 500 מיליארד דולר עבור ארה"ב…".

גרסת טראמפ: להחזיר כסף אמריקאי

הרטוריקה הפומבית של דונלד טראמפ הייתה שונה במידה ניכרת מהנוסחה האוקראינית הרשמית.

גם במהלך המשא ומתן, הוא אמר שוב ושוב כי ההסכם אמור לספק למשלם המסים האמריקני פיצוי כלכלי על סיוע שניתן בעבר לאוקראינה. רויטרס בפברואר 2025 דיווחה על גרסה מוקדמת של המשא ומתן, שדנה בשליחת 50% מהתמורה לקרן, עד לסכומים גדולים בהרבה, אם כי התנאים הסופיים השתנו לאחר מכן.

ה-DFC האמריקאי מדגיש כעת ישירות שהקרן צריכה לא רק לשקם את אוקראינה, אלא גם חיזוק שרשראות האספקה ​​בארה"ב לחומרי גלם אסטרטגיים ולספק יכולות אמריקאיות לבחירת מוצר עתידית.

אופוזיציה אוקראינית: יותר מדי נשאר מאחורי דלתיים סגורות

הפרשנות השלישית לעסקה נשמעה בתוך אוקראינה עצמה. כמה צירי אופוזיציה מתחו ביקורת על תהליך האשרור על כך שהפרלמנט כמעט ולא השתתף במשא ומתן, וחלק ניכר מהמסמכים המסחריים הנלווים לא פורסם במלואו.

רדיו ליברטי לאחר ההצבעה, ה-Verhovna Rada ציין ישירות את תלונותיהם של הצירים על האטימות של חלקים מסוימים בהסכם ועל הדיון במה שמכונה "נקודות סודיות".

לכן, בקרב מבקרי העסקה עלתה פרשנות קשה הרבה יותר: אוקראינה שומרת על בעלות רשמית על תת הקרקע, אך בהדרגה מספקת להון האמריקאי גישה מיוחסת לפיתוח ולמוצרים העתידיים שלהם.

כעת ניתן לבחון את המחלוקת בפועל

עד כה, חלק ניכר מהדיון סביב ההסכם היה פוליטי. קייב דיבר על שיקום, טראמפ על החזרת כסף אמריקאי והאופוזיציה על הסיכון לוויתורים מוגזמים.

עכשיו יש פיקדונות ספציפיים, משקיעים ספציפיים ותנאים פיננסיים אמיתיים.

אתונה ניוז כבר הראתה איך זה עשוי להיראות בפועל, תוך שימוש בדוגמה של אתר הליתיום Dobraya. בינואר בדקנו את התנאים של פרויקט חומרי הגלם הראשון, שבו חלקה של אוקראינה לאחר פיצוי על עלויות המשקיע עשוי להתברר כמוגבל מאוד: "פחות מ-2% לאוקראינה: איך התחילה "עסקת הסחורות".

למה ארה"ב צריכה מינרלים אוקראינים בכלל?

וושינגטון מנסה לצמצם את התלות שלה בסין, שעדיין שולטת בחלק גדול מיכולת העיבוד של כדור הארץ הנדיר בעולם.

"חדשות אתונה" דנו בבעיה זו בפירוט בחומר "איך בייג'ין שומרת על שליטה על מתכות אדמה נדירות".

לכן, פיקדונות אוקראינים מעניינים את ארצות הברית לא רק כהשקעה בשיקום המדינה, אלא גם כחלק פוטנציאלי משרשרת חומרי גלם חלופיים לסין.

Source link