N.Iglesis על עתיד הכלכלה היוונית: "עם תוכניות פוליטיות קיימות, אין לנו תקווה"

בראיון ל-Thassos Gouriotis ב-Black Monday של Pronews TV, האנליסט הכלכלי הבולט ניקוס איגלסיס ניתח את עתיד הכלכלה היוונית (שהיא עגומה) בגישה מציאותית וסיכם: "אין תקווה להסדרים הפוליטיים הנוכחיים ואנחנו צריכים חלופה ממשל." כדי שהמדינה תשרוד בעתיד".

לגבי משבר הבנקאות שהחל בארה"ב (כמו ב-2008), אמר ניקוס איגלסיס:

"האירוע העיקרי שגרר את המשבר הזה היה העלאת הריבית, שנעשתה על ידי כל הבנקים המרכזיים הגדולים כדי להתמודד עם האינפלציה. כשהכלכלה העולמית הפסיקה להיסגר בגלל הקורונה, חלה עלייה בלחצים האינפלציוניים.

הרבה לפני כן, בקיץ 2021, כשהם סיימו את הסגר, גם יוון חוותה אינפלציה עלייה. כתוצאה מהגלובליזציה, שרשראות האספקה ​​הופסקו, חלק מהחברות הפסיקו לעבוד, אחרות לא יכלו להעביר את מוצריהן. כאן החלה הספירלה האינפלציונית.

זה היה כאשר הבנקים המרכזיים העלו את הריבית מכיוון שזה הנשק היחיד שיש להם להילחם באינפלציה. הם ייקרו כסף, כלומר הלוואות יקרות יותר. בין אם מדובר בהלוואות לממשלות, לעסקים או הלוואות צרכניות.

הלוואות יקרות יותר אומר שממשלות, עסקים ומשקי בית צריכים לשלם יותר ריבית מדי שנה. משמעות הדבר היא הפחתה בביקוש כאשר לוקחים הכנסה מהמשפחה, מהעסק, מהממשלה, והפעילות הכלכלית פוחתת.

כשאומרים "ביקוש", מתכוונים לא רק לביקוש הצרכני, אלא גם לביקוש העסקי. לכן עליית הריבית הביאה לחסימת איגרות חוב. לבנקים יש לא רק פיקדונות, אלא גם איגרות חוב שהם מוכרים לבנקים אחרים. איגרות חוב הן סוג של אשראי, זה נייר, שאחרי פקיעתו יש להחזיר את הכסף עם הריבית המתאימה.

ככל שהריבית עלתה, איגרות חוב ישנות החלו לרדת בערכן. כי איגרות החוב החדשות שהשווקים ציפו לצאת יישאו ריביות גבוהות יותר. אף אחד לא רוצה להחזיק באג"ח בריבית של 1-1.5% כאשר יוצאות אג"ח בריבית של 3 או 3.5%. אז התחילו להוריד את מחירי האג"ח שהיו נעולות כך שאם הבנקים יצטרכו נזילות ויצטרכו למכור את האג"ח שיש להם בתיק, הם יכלו למכור אותן בהרבה פחות.

אנחנו לא יודעים אם המשבר הזה נפסק. נדע על כך כשהבנקים יפסיקו להעלות את הריבית ויתחילו להוריד אותן בסדר הפוך. אבל כרגע נראה שזה לא כך.

לכן, הבנקים החלשים ביותר מצאו עצמם במצב שבו הם אינם יכולים עוד לעמוד בהתחייבויותיהם. כשהאמון בבנק יורד, מתחילה משיכת הפיקדונות, כל אחד רץ אחרי הכסף שלו. ואז בנקים מרכזיים באים להציל את הבנקים האלה על ידי הנפקת כסף חדש, מה שגורם גם לעלייה לאינפלציה".

על איך כל זה משפיע על כלכלת יוון, אמר האנליסט:

"המערכת הפוליטית של יוון אמרה בדיוק את אותם דברים על בטיחות הבנקים היווניים במהלך המשבר של 2008. הם אמרו שלבנקים שלנו אין שום קשר לבנקים האמריקאיים והם בטוחים. תוך פחות משנתיים, יוון הלכה למזכרים של הבנה מ"למשבר החוב שנוצר. עכשיו הבעיה היא עליית הריבית. העלייה הזו היא נטל על הכלכלה היוונית, נטל על עסקים, נטל על משקי בית, נטל על החוב הציבורי".

לגבי האם הכלכלה היוונית בסכנה אמר: "אנחנו לא יודעים איזה סוג שלדים יש בארון של כל בנק, כי עכשיו מנהלים אותו בעלי מניות זרים. הבעיה היא כזו: אם הבנק ילך לפשיטת רגל האם ממשלת יוון יכולה לקחת הלוואות חדשות כדי לממן את חילוץ הבנק?

נראה לי מאוד לא סביר ששום מנגנון ייתן לנו 10 או 20 מיליארד יורו. ומה תהיה העלות של הלוואה כזו? הבנק המרכזי של ארה"ב יכול להנפיק כסף, הבנק המרכזי היווני לא יכול להנפיק כסף. רק הבנק המרכזי האירופי מנפיק את האירו. אחרת, מדינה שיכולה להנפיק כסף משלה עלולה לעמוד בפני משבר, בניגוד למדינות אירופהשהבנקים המרכזיים שלו הם סניפים של ה-ECB.

כשנשאל אם יוון צריכה להיכנס או לצאת מאזור האירו, אמר: "במשבר החדש שיחווה העם היווני וכלכלתו, השאלה הזו תתעורר שוב. גורמים פוליטיים לא ענו על השאלה המרכזית: מדוע הוצגו תזכירים תזכירים הוטלו על יוון על מנת להישאר בגוש האירו ולהמשיך לשלם את חובה.

לחוב יש ארבעה גורמים שקובעים אותו:

1. ראשית, כמה אתה חייב.
2. שנית, למי אתה חייב, למי שייך החוב? לפני 2010, רוב החוב היה בבעלות יוונים, זה היה באג"ח ממשלת יוון, והריבית נשארה ביוון, זה לא המצב היום. החוב שייך לזרים והריבית עוברת לחו"ל.
3. שלישית, באיזו חקיקה נמצא החוב. האם זה במשפט היווני, במשפט האנגלי?
4. והגורם הרביעי – באיזה מטבע נמצא החוב. כעת כל החוב היווני נקוב ביורו, אז זה מטבע חוץ מכיוון שיוון לא יכולה להנפיק אותו.

המשמעות היא שכדי לשרת את החוב מדי שנה ולשלם את הריבית היא צריכה ללוות. פשיטות רגל של כמה מדינות נגרמו גם בגלל מה? הם לא יכלו לשרת את חלקם בחוב במטבע חוץ. אין בעיות במטבע הלאומי. יוון היא מדינה עם בסיס תעשייתי הרוס, עם חוב בלתי בר קיימא במטבע חוץ, מה שאומר שבנשימה ראשונה של משב רוח בזירה הכלכלית הבינלאומית, המדינה הזו תקבל דלקת ריאות. כי אין לה גורמי כוח.

כשנשאל היכן היוונים עובדים סוף סוף מכיוון שהייצור הראשוני קרס מלבד תיירות, השיב:

"שירותים, שירותים כלליים והמגזר הציבורי. יש מגמה פוליטית שרואה בתיירות את התעשייה הכבדה של המדינה ובבנייה כמנוע המשק. הפסיקו להלוות לבניית דירות חדשות והבנייה קרסה.

ההוכחה לכך שהמשק צולע היא העובדה שמאזן התשלומים נמצא בגירעון. הרשו לי להזכיר לכם שיוון הייתה עצמאית מבחינת סוכר. כלומר, קיבלנו את זה מסלק. היו לנו חמישה מפעלים, לתעשיית הסוכר היוונית היו חברות בת בסרביה ובמדינות אחרות. לאט לאט הם נסגרו. האיחוד האירופי הכניס מכסות ומפעלי סוכר נסגרו כי מחיר הסוכר היה תלוי באספקה, וכתוצאה מכך התחלנו לייבא סוכר מצרפת.

גם בדגנים היינו עצמאיים, אבל בהדרגה ביטל האיחוד האירופי את הגנת המכס על מוצרים, וכתוצאה מכך, היצרן היווני נאלץ להתחרות בזרים.

מדיניות הגבול הפתוחה שנכפה על ידי האיחוד האירופי מיטיבה עם מדינות כמו גרמניה, שמייבאת מוצרים חקלאיים מטורקיה אך מייצאת את מוצריה התעשייתיים. לעומת זאת, מדינות כמו יוון מפסידות. כי אין לה מוצרי טכנולוגיה תחרותיים לייצא כדי לפצות על יבוא זול. לא מדובר רק במוצרים חקלאיים, אלא גם בטקסטיל, כותנה וכו', שגם הם מסופקים כיום מפקיסטן וטורקיה.

ואז, כשדיבר על תיירות, במיוחד על חופשת הכל כלול המוכרת, הוא ציין דברים חסרי תקדים:

"כל המוצרים הכלולים בארוחות בוקר בבתי מלון שבהם מתארחים תיירים, מוצרי היגיינה כמו סבון, שמפו ואפילו מוצרים המוגשים לשולחן כמו משקאות קלים, בירה וכו' הם זרים, לא מקומיים! זה אומר שאין רווח לכלכלת יוון. וזה מטעמי עלות."

כפי שמציין האנליסט, המדינה היוונית צריכה לסבסד מוצרים יווניים באמצעות מע"מ:

ייצוא מוצרים יווניים אינו חייב במע"מ. ניתן לאמץ תקנה לפיה עסקים שקונים מוצרים ומוצרים מתכלים יווניים עושים זאת במע"מ מופחת, כאילו הם מייצאים".

לגבי משבר האנרגיה אמר: "הדבר הראשון שהממשלה הייתה צריכה לעשות הוא להפחית את המע"מ וה-BAT כדי לא לגרום לספירלה של שערוך. כי אז עלות הדלק זורמת למזון, לתחבורה וכו'. 60% מחיר הדלק הוא מיסים "במקום זאת, היא בחרה לחלק הטבות! במקום למנוע מהאינפלציה לעלות, היא בחרה לסבסד אותה".

הוא סיכם ואמר שהדבר היחיד שמעניין את המערכת הפוליטית הוא צמיחה ירוקה, לא תעשייה, מלאכה וכו'. הוא כינה את שינויי האקלים טיפש גדול "מכיוון שהאקלים של כדור הארץ משתנה כל הזמן בהתאם למה שקורה על פני השמש. במקום זאת, אנחנו לא רוצים לייצא פחמימנים (ולא עושים מחקר) ורוצים לייבא טחנות רוח, פוטו-וולטאים וכו'. באותו הזמן, אנו נותנים סובסידיות למכוניות חשמליות ואופניים חשמליים המיוצרים בחו"ל, וממריצים את התעשייה הזרה! התקווה היחידה היא ההנהגה הפוליטית שתציג תוכנית חלופית להישרדות העם היווני. תוכניות פוליטיות קיימות, אין תקווה.

מָקוֹר: מגבעת

Source link