שריפות ביוון: 3.5 מיליון דונם נשרפו עד היסוד בעשר השנים האחרונות

מומחים מסבירים מדוע שריפות בר ממש שטפו את בירת יוון בשנים האחרונות ומצביעים על מה שצריך לשנות.

משבר אקלים, גלי חום קיצוניים, שריפות בקנה מידה גדול ליד ערים גדולות: בכל שנה חדשה, יוון מתמודדת יותר ויותר עם עלייה במספר השריפות שממש הופכות את שכונת הבירה למדבר, ואת אתונה לאיזשהו מראית עין של דובאי.

עונת השריפות השנה בעיצומה, מספר השטחים השרופים כבר עולה על אלו של שנים אחרות, ולפי הנתונים הראשונים, השריפה שהחלה בדרבנוכוריה והגיעה למנדרה ולמגרה באטיקה היא אחת השריפות הגדולות של העשור במונחים של שטחים שרופים.

כך, למרות העובדה שהמערכות האקולוגיות של היער הים תיכוני מתמודדות עם שריפות כבר שנים רבות, הבעיה לא נפתרת, וכתוצאה מכך, משנה לשנה, ההשלכות על הסביבה, החברה והכלכלה הופכות הרסניות יותר.

מַהֲדוּרָה קתימריני מנסה לנתח את טביעת הרגל של השריפות שפקדו את ארצנו במהלך 24 השעות האחרונות, וכן את השריפות הגדולות והקטלניות ביותר בעשור האחרון, ששרפו כמעט 3.5 מיליון דונם (1.2 מיליון הקטרים).

על פי נתונים על שריפות שפרצו ביוון במהלך 24 השעות האחרונות, ניאוס קובארס שרף 34,724 – 39,310 דונם, לוטראקי – 11,962 – 12,720 דונם, ו-Dervenochoria – 111,915 – 116,720 דונם, שם התרחש ההרס.

שריפות בשלוש חזיתות הותירו יותר מ-158,000 דונם של אדמה חרוכה בעקבותיהן עד כה, לפי מצפה השריפות האירופי.

סיכון המדבר
באשר לשריפה שהתחילה בדרבנוכוריה, לפי ההערכות השמרניות ביותר, היא מדורגת במקום ה-5 מבין השריפות ההרסניות ביותר משנת 2013 ועד היום, ואם ניקח בחשבון את הרייטינג הגבוה ביותר, ייתכן שהיא תצא במקום ה-3 לאחר השריפות באוויה, אולימפיה העתיקה ומאני, שפרצו ב-2021.

מאחר שגם האתרים בדרבנוכוריה ובפאניו אורוס נשרפו לפני כמה שנים, קיים סיכון להפסקת ייעור מחדש וסחיפת קרקע.

לדברי איליאס ציריטיס, מתאם פעולה של WWF, השריפה המדוברת עברה באזורים שכבר עלו באש ב-2016. כך קרה גם עם השריפה שהחלה בקובארס, כשהלהבות הגיעו לחלק של הר פאנאוס שנשרף ב-2017 (כמו גם ב-2007), כך שהאזורים הללו נמצאים בסכנת שחיקת קרקע והפסקה מוחלטת של שיקום הצמחייה.

"דוגמאות אלו מראות לנו שבשנים האחרונות, באזורים הקרובים לאגן אטיקה, יש לנו שטחי יער שנשרפו פעמיים ושלוש, ובכך נוצרו בעיות רבות בתהליך ההחלמה, שכן מצד אחד טביעת הרגל האקולוגית גדלה משמעותית, ומצד שני אזורים אלו מועדים יותר לתופעות שיטפונות". – אומר מר ציריטיס. והוא מציין שאת היער השרוף, החל מ-Dervenochoria, יהיה קשה ביותר לשחזר בדרך טבעית, בעוד שידוע שיעור מלאכותי הוא מנהג יקר מאוד.

בנוסף, מקרה השריפה בדרבנוכוריה שונה מהשריפה שפרצה בהרי גרניה ב-2021 ושרפה 52,000 דונם של יער בתולי. "השטח שנשרף אז היה יער אורנים בוגר שמעולם לא נשרף כמו עכשיו. מסיבה זו, אזור השריפה של דרבנוכוריה נמצא בסכנת המדבור, שאנו רואים באזורים שנשרפו שוב ושוב, כך שהאדמה נשחקה עד כדי כך שהיא לא יכולה להתאושש".– מסכם רכז WWF לכיבוי שריפות יער.

קרא גם: https://rua.gr/news/sobmn/56611-stefanos-tsumakas-v-pozharakh-vinovaty-zastrojshchiki-i-vetryanye-turbiny.html

מדוע מתגברות השריפות באטיקה?
למרבה הצער, הדוגמה של שריפות בקובארס ובדרבנוכוריה מאשרת שבשנים האחרונות יותר ויותר שריפות מתרחשות קרוב יותר לפיתוח העירוני של הבירה. לדברי Palaiologos Palaiologos, פרופסור חבר ליעור וניהול טבע באוניברסיטה החקלאית באתונה בתחום הגנת היער, העלייה במספר השריפות באטיקה בשנים האחרונות נובעת ממספר גורמים.

כל השנים לא ביצעו מחלקות היערות את הדילולים הנדרשים בשטחי היער כדי שהאש לא תתפשט כל כך מהר.

"אחד הגורמים להתפשטות שריפות גדולות כל כך הוא סוג הצמחייה באטיקה, שכן במהלך נטיעת העצים ההמונית שמתבצעת מאז 1960, ניטעו עצי אורן בהתנחלויות רבות. גורם נוסף הוא שכל השנים לא ביצעו מחלקות היערות את הדילול הדרוש בשטחי היער, כך שמצד אחד, השריפה התפשטה כל כך מהר, מצד שני, לא התפשטה מאורה כזו, ומצד שני לא התפשטה מאורה כזו. כצפוי, אותם גורמים אחראיים", אומר מר פליאולוגו, ומדגיש שכל זה תורם להתפשטותן של שריפות בקנה מידה גדול (ששטחן עולה על 110,000 דונם), שלא ניתן לכבותן אפילו בעזרת כלי טיס.

3,482,819 דונם של אדמה חרוכה

יחד עם זאת, מספר האדמות שנשרפות ביוון במהלך 10 השנים האחרונות מזכיר לנו את הטרגדיות שהתרחשו בארצנו. בפרט, סך של 3,482,819 דונם נשרפו מ-2013 עד 2022, בעוד ש-10,497,964 דונם, 4,248,375 דונם, נשרפו מאז שנת 2000. בתקופה 2000-2021 קרה ביוון 980 שריפות גדולות ששרפו מעל 500 דונם של יער וחורש כל אחת. אחת השריפות הגדולות בתולדות ארצנו הייתה השריפות בפלופונס ב-2007, שבהן נהרגו 84 בני אדם ושרפו יותר ממיליון וחצי דונם של אדמה.

עשר השריפות ההרסניות ביותר

1. מקום ראשון – השריפה הגדולה ביותר במהלך 10 השנים האחרונות (ולפחות מתחילת המאה) היה עַל צפונית לאוויהאיפה נשרף יותר חצי מיליון דונם.
2. בשני אש פנימה אולימפיה העתיקהשם נשרפו 150,000 דונם
3. אש פנימה מאני המזרחיתשם נשרפו 101,001 דונם של אדמה, במקום השלישי.
4. במקום הרביעי – שריפה בדרונוצ'ורי,
5. בחמישי – שריפה ב-2021 בוויליה, שהחלה באמצע אוגוסט ושרף חלק גדול מהר פטרס. חלק מהאדמה החרוכה שנותרה מהאש הזו הוצתה כעת מחדש על ידי האש. ב-Dervenochoria שנתיים לאחר מכן.
6. מקום שישי כובש שריפה במחוזות הצפוניים של אתונה – המכונה שריפה בווריבובי– כתוצאה מכך נשרף רוב צפון אטיקה, כמו גם אזורי רכוש המלוכה לשעבר של טאטה.
7. במקום השביעי שריפה בהרי גרניה, אחת משריפות היער הגדולות ביותר שתועדו אי פעם ביוון, וכתוצאה מכך הצטמצמו יותר מ-70 אלף דונם של אדמה לאפר.
8. בשמינית השריפה שפרצה בקינט בשנת 2018 והתפשט במהירות עקב רוחות חזקות. ואז נשרף הצד הדרומי של גרניה, והצד הצפוני כעבור שלוש שנים.
9. אחרון שרפה גדולה עשור הוא אש על Chiose בשנת 2016כאשר יותר מחמישים אלף דונם של אדמה נשרף עד היסוד, מה שהוביל להרס של חלק גדול מהאי. השריפה הזו מדורגת במקום התשיעי.
10. המקום העשירי הוא שריפה טרגית במתי. שריפה זו, שהתרחשה בשנת 2018, נותרה קטגוריה נפרדת מכיוון שלמרות שהאש בערה שטח קטן יחסיתשריפה הרסנית שהחלה בפנטלי ועברה מזרחה במהירות גבוהה, הביאה למותם של 103 בני אדם.

אוויה: אש העשור

אש על אוויה היא לא רק השריפה הגדולה ביותר מבחינת שטח השריפה, אלא גם השריפה בעלת ההשפעה החברתית הגדולה ביותר עד כה. האירוניה היא שכשהאש התפשטה לאוויה, הרוחות לא היו חזקות כמו למשל במתי. השריפה באוויה היא לא רק השריפה הגדולה ביותר בשטח שנשרף, אלא גם השריפה שהייתה לה ההשפעה החברתית הגדולה ביותר עד כה.

"הסיבה שהשריפה באוויה התפשטה מקצה האי לקצה השני, ושרפה 518,810 דונם בדרכה, הייתה תנאי הבצורת הקיצוניים באזור. על הקרקע היה הרבה דלק יבש, ובגלל זה לא הצליחו הכבאים להשתלט על השריפה. בנוסף, ההתקרבות למקום השריפה הייתה קשה בגלל מיקום הגנה לקוי של שריפה ואמצעי הגנה לא יצרו את הכביש".– אומר "ק" מר פליאולוגו, ומציין שיש להודות שבמקומות מסוימים דוכאה האש, אך, למרבה הצער, אובדן השטחים הירוקים והרכוש היה עצום.

מתי: טרגדיה לאומית
מצד שני, במקרה של הטרגדיה במתי זה היה הפוך: משבי הרוח היו חזקים מאוד, ובאותה תקופה נצפתה תופעה נדירה – רוח מערבית חזקה. "באטיקה אנחנו רגילים לרוחות צפוניות, אז לא רק שרוחות מערביות נדירות, אלא שהן תפסו את הכבאים בהפתעה". אומר פליאולוגו.

עם זאת, בנוסף לרוח, היה גם שילוב של הרבה גורמים שליליים. "במקור, כל כוח הכיבוי היה במגארה בניסיון לכבות את השריפה שם, וכתוצאה מכך, השריפה במתי לא זכתה לתשומת לב ראויה. כמו כן, מתי, כפי שאנו מכירים אותו היום, השתנה רבות מאז שנות ה-50. עץ אחר, וגרם לטרגדיה אנושית חסרת תקדים תוך 1.5 שעות בלבד". – מסביר הפרופסור.

צריך תוכנית חדשה
מומחים עומדים על הצורך ביצירת מערכת חדשה לניהול שריפות יער וכפרי, הן ברמת המניעה והן ברמת הכיבוי, שאמורה להיות מבוקרת יותר על ידי גוף אחד על מנת להבטיח את יעילות ניהול ההגנה על היער.

יחד עם זאת, לאור השפעת משבר האקלים על המערכות האקולוגיות של היער, מתגברות הקריאות לשקול מחדש את מבנה מודל שימור היערות, תוך הדגשה כי הפעלת המספר האירופי 112 הייתה כלי חשוב לאחר הטרגדיה במתי, אך לא מספקת ובוודאי חסרת תועלת מבחינת מניעת שריפות.

"לרוע המזל בכל שנה אנו רואים את ההיסטוריה חוזרת על עצמה.. שריפות שורפות את הטבע באזורים שנמצאים במרחק נשימה מאתונה. הסיכון לשריפה נוספת בקנה מידה גדול ליד הבירה ברור, ומנגד, נראה כי עיריות קריטיות בלב עונת השריפות אינן מוכנות. למרבה הצער, לא די בהקמת משרד חדש וגם בהפעלת מספר אנשים כדי לעצור שריפות כה גדולות. יש צורך להתערב בעבודת היערות ולשנות מיד את האסטרטגיה והתכנון למניעה ודיכוי שריפות"– מסכם פלאיולוגו.

Source link