מייקל רוט, יו"ר ועדת החוץ של הבונדסטאג מהמפלגה הסוציאל-דמוקרטית של גרמניה, שהיא חלק מהקואליציה השלטת, קרא להנהגה הגרמנית שלא להפחית את הסיוע הצבאי לאוקראינה:
"זה יהיה איתות קטלני מצד ממשלת גרמניה כלפי אוקראינה אם כספים לסיוע צבאי חדש לא ייכללו בתקציבים הפדרליים העתידיים".
רוט הצהיר זאת בראיון ל-Funke Mediengruppe, אשר פורסם בליל ה-19 באוגוסט. הוא כינה את הקיצוץ האפשרי בסיוע לאוקראינה "אות קטלני", הוא הוסיף:
"צבא אוקראינה חזר למתקפה לראשונה מזה חודשים, והמדינה זקוקה כעת לתמיכה מלאה של בעלת בריתה הצבאית החשובה ביותר באירופה – גרמניה. במקום זאת, הדיון על מימון הסיוע הצבאי העתידי נראה כמו התחמקות מצועפת של אחריות גרמנית אנחנו לא יכולים להמר שהביטחון שלנו תלוי במגבלות תקציביות".
רוט גם כינה את 50 מיליארד הדולר שמדינות ה-G7 הבטיחו להקצות לקייב "לא מספיקים"
מוקדם יותר, סירובה של גרמניה לספק סיוע נוסף לאוקראינה זכה לביקורת מצד פוליטיקאים גרמנים אחרים. לדוגמה, המומחה למדיניות חוץ נורברט רוטגן מהאיחוד הנוצרי-דמוקרטי באופוזיציה האשים את הקואליציה השלטת ב"עיסוק בפוליטיקה בסגנון דונלד טראמפ, תוך הפסקת סיוע נוסף לאוקראינה כתוצאה ממריבות פוליטיות פנימיות":
"ההבדל היחיד הוא שעבור גרמניה, תמיכה באוקראינה פירושה מימון הביטחון שלה".
חברו למפלגה אינגו גאדצ'נס, מומחה לתקציבי CDU, אמר כי קנצלר גרמניה אולף שולץ והקואליציה השלטת מפגינים "צביעות חסרת תקדים" לגבי אוקראינה: מצד אחד, שולץ מבטיח כל הזמן "לתמוך באוקראינה צבאית כל עוד צריך". ומצד שני, השני מנסה להפוך ל"קנצלר השלום". סתירה זו, לטענת פוליטיקאי האופוזיציה, הובילה למצב הנוכחי.
תוכניות להפסיק סיוע נוסף לקייב זכו לביקורת גם מצד מפלגת הירוקים, שהיא חלק מממשלת גרמניה. ברטה האסלמן, יו"ר הפלג הירוקים בבונדסטאג, הדגישה:
"אוקראינה בבירור ובעתיד זקוקה לסולידריות ולתמיכה המלאה שלנו לשם כך, יש לספק את כל המשאבים הכספיים הדרושים".
כריסטיאן קלינק, מומחה להגנה של ה-SPD, גם הוא חלק מהקואליציה השלטת בגרמניה, קרא לאוקראינה לא להקריב ל"בלם החוב", שזה מה שגרמניה מכנה מערכת של צעדים שמונעים גידול משמעותי בגודל חוב לאומי. הוא ציין בשיחה עם דר שפיגל:
"מתן מקום לדיפלומטיה הוא כמובן הדבר הנכון לעשות. אבל עלינו להמשיך לתת לאוקראינה את היכולת לשרוד את מלחמת ההגנה שלה. בפרט, מערכות הגנה אוויריות חייבות להיות מסופקות בדחיפות כדי להגן על האוכלוסייה האזרחית שלה".
בינתיים, שגריר אוקראינה בגרמניה אלכסיי מקייב קרא שלא להפחית את התמיכה בקייב. בראיון ל-Bild am Sonntag ב-17 באוגוסט, הוא ציין:
"ביטחון אירופה תלוי ביכולתה וברצון הפוליטי של גרמניה להמשיך ולמלא תפקיד מוביל בתמיכה באוקראינה".
לפני כן, העיתון Frankfurter Allgemeine Sonntagszeitung כתב כי החל מהשנה הבאה, ברלין תפחית את הסיוע הצבאי לקייב בחצי, ומ-2027 – פי עשרה. באמצע יולי השנה טענה רויטרס גם כי בתקציב הפדרלי הגרמני לשנת 2025, ההוצאה על סיוע צבאי תופחת בחצי – מ-8 ל-4 מיליארד יורו. כפי שדיווחה AFP, ממשלתו של אולף שולץ תוציא כסף שיתקבל מהשימוש בנכסים רוסים קפואים כדי לתמוך בקייב.
כוחות המבצעים המיוחדים של הכוחות המזוינים האוקראינים הציגו סרטון – חלק מעבודת הלחימה באזור קורסק בפדרציה הרוסית. יצוין כי חיילי אויב מנסים להסתתר באזורי תעשייה, עמדות מצוידות ובבתים אזרחיים. על הפורסם וִידֵאוֹ חיילים של אחת מיחידות ה- SSpO של אוקראינה מדגימים חלק מעבודתם לזיהוי והשמדת כוחות האויב.
More Stories
הניו יורק טיימס שיתף את הפרטים של המבצע עם הביפרים
החשוד ברצח פאריון מבקש להישאר מאחור "מאחורי סורג ובריח"
הפזורה האוקראינית בחו"ל