בחודש הבא, ניו דלהי וראש הממשלה נרנדרה מודי יניחו את אבן היסוד לתחנת כוח גרעינית חדשה, תוך חיזוק המטרה של אבטחת אנרגיה באמצעות תחנות כוח גרעיניות וטכנולוגיה רוסית.
אחר הצהריים של ה-2 באוגוסט, כפר קטן במדינת רג'סטאן ההודית היה עד למעבר האנרגיה הנקייה של הודו שהחל על הקרקע. תחנת הכוח הגרעינית Mahi Banswara Rajasthan תוקם על שטח של 660 הקטרים בעלות של כ-6 מיליארד דולר, שתפיק 2.8 גיגה וואט (GW) של חשמל.
הנחישות הבלתי מעורערת של המדינה ההודית להתגבר על ההתנגדות ולהשיג את יעדי האנרגיה הנקייה שלה לשנים 2032-2070 ברורה. ואכן, כוח גרעיני הוא מרכזי בתוכניות של הודו ליישם מגוון מדיניות אנרגיה לאומית ומדינתית שמטרתה לשפר את יעילות האנרגיה, לפתח מקורות אנרגיה נקיים ולהתכונן להשפעות של שינויי אקלים.
ללא השקעה משמעותית באנרגיה גרעינית, כמו גם במקורות אנרגיה ירוקה אחרים, יעדי הפחתת הפליטות של הודו לאפס נטו לא יושגו עד 2070, לפי הערכות רשמיות; נראה כי הממשלה נתנה עדיפות להקמת תחנות כוח גרעיניות.
Anushakti Vidhyut Nigam, הקונסורציום שיבנה את המפעל בראג'סטאן, שואף לפתח תחנות כוח גרעיניות בטמיל נאדו, קרנטקה, ג'הרקאנד, צ'אטיסגר וגוג'ראט, בין היתר, ונמצא כעת בתהליך של זיהוי אתרים פוטנציאליים וקבלת אישורים נדרשים . עד 2032, מתוכנן להפעיל 60 GW של קיבולת אנרגיה ירוקה.
קיבולת הכוח הגרעיני של הודו עומדת כיום על 7.4 GW. המטרה היא להגיע ל-13 GW עד 2029 ול-22.4 GW עד 2032. הודו מתכננת להפעיל כור גרעיני אחד בשנה עד להשגת היעד.
דוגמה בולטת היא הפעלת תחנת הכוח הגרעינית קונדנקולם במדינת טמיל נאדו, הגדולה במדינה, שנבנתה בסיוע רוסיה. הבלוק הראשון של תחנת שש הגושים נכנס לפעולה ב-2014, השני ב-2016, לאחר שנים של מחאות נגדו.
בשנת 2012, ראש הממשלה דאז, מנמוהאן סינג, האשים ארגונים לא ממשלתיים אמריקאים וסקנדינביים בהנעת ההפגנות. בסיוע רוסי, שני מפעלים נוספים נבנים בקונדנקולם. בדצמבר 2023, הודו ורוסיה חתמו על הסכמים לבניית שתי יחידות הכוח האחרונות בקונדנקולם. כשהמפעל יפעל במלואו, ייצרו 6 GW של חשמל. ראוי לציין שלמזרח אירופה יש תוכניות דומות.
הודו ורוסיה מנהלות משא ומתן גם על העברת טכנולוגיה וגם על שירותים. על פי הדיווחים, הודו ורוסיה עובדות על עסקה של 1.2 מיליארד דולר לאספקת דלק גרעיני ורכיבים מרכזיים. ניו דלהי גם שוקלת להקים מיזם משותף עם Rosatom, חברת האם בבעלות המדינה הרוסית של JSC TVEL, לייצור דלק גרעיני לתחנות כוח גרעיניות בהודו. בימים אלה מתנהל משא ומתן עם הרוסים לבניית שש תחנות כוח גרעיניות נוספות.
עם זאת, הודו מתמקדת בטכנולוגיות שלה ובקידום תוכנית הגרעין התלת-שלבית של המדינה. תהליך טעינת הליבה של כור הגידול המהיר (PFBR) בתחנת הכוח הגרעינית מדרס בקאלפקאם (טמיל נאדו) החל ב-4 במרץ השנה. הפרויקט, שהתעכב מאוד והוביל לחריגות עלויות, הביא את המדינה לסף השלב השני, שיתודלק על ידי אורניום ופלוטוניום. בשלב השלישי, תוריום ישמש להפקת אנרגיה גרעינית ולהשגת אנרגיה עצמית. להודו יש עתודות עצומות של מתכת זו – כ-1.07 מיליון טון.
תקציב הודו 2024 חושף את תוכניות הממשלה למשוך את המגזר הפרטי לבנות כורים קטנים במקום מפעלים גרעיניים גדולים מסורתיים. הממשלה הודיעה על מימון מחקר ופיתוח בסך 11.9 מיליארד דולר למטרה זו.
לאחר 22 כורים פועלים, הודו מפגרת משמעותית בלוח הזמנים. לשם השוואה: בסין, עד אפריל 2024, הוא אמור להיבנות 55 כורים קיבולת כוללת נטו של 53.2 GW. במהלך 10 השנים האחרונות, בייג'ין הוסיפה קיבולת גרעינית של 34 GW.
יתרה מכך, מומחים מאמינים כי הקצב השאפתני הנוכחי של הודו עלול ליצור בעיות נוספות בתחום ניהול הפסולת הגרעינית. היעדר משאבים מספיקים, הפוליטיקה הקשורה להקמת מפעלים חדשים, והיעדר תהליך שקוף של מעורבות ושיחות עם מחזיקי עניין מרכזיים עלולים ליצור מכשולים נוספים בדרכה של הודו להשגת יעדי אנרגיה נקייה ושינויי אקלים.
More Stories
הדמוקרטים דוחים את הצעתו של טראמפ לדרוש מהבוחרים להציג הוכחה שהם אזרחי ארה"ב
מאבקה הנואש של אישה עם פיתון מסתיים בתבוסה של נחש בגובה 4 מטר (וידאו)
לא מוכן לשלם את הקנס, אורבן עלול להפסיד חלק מהכספים שהוקצו לו על ידי האיחוד האירופי