מזכ"ל נאט"ו לשעבר, ינס סטולטנברג, מאמין שניתן להתקבל לנאט"ו לפני תום המלחמה.
הוא הצהיר זאת בהיסטוריה של הברית כבר היו מקרים של קבלת מדינות שלא שלטו לחלוטין בשטחן, כותב ד.וו. כניסתה האפשרית של אוקראינה לנאט"ו במהלך מלחמה ששחררה הפדרציה הרוסית לא בהכרח תהפוך את הברית הצפון-אטלנטית למשתתפת ישירה, שכן ערבויות ביטחוניות במקרה זה עשויות שלא לחול על שטחים שנכבשו על ידי רוסיה.
ינס סטולטנברג דיבר על כך ב רֵאָיוֹן עם עיתונאי מהמהדורה הבריטית של הפייננשל טיימס, שפורסמה ב-4 באוקטובר. הוא ציין זאת גרמניה הצטרפה לנאט"ו בעודה מפוצלת.
לטענת סטולטנברג, מתנגדי קבלתה של אוקראינה לנאט"ו בקרב מדינות הברית טוענים את עמדתם באומרם שבמקרה זה יוחל סעיף 5 באמנת נאט"ו, מה שמרמז על השתתפות ישירה של כל מדינות הברית בפעולות האיבה שהתחוללו נגד אחת מחברותיה.
עם זאת, ציין מזכ"ל הברית לשעבר, "יש דרכים לפתור את הבעיה הזו… אם יש קו שאינו בהכרח גבול מוכר בינלאומי". כדוגמה, ראש הברית הצפון-אטלנטית לשעבר ציטט מקרים מההיסטוריה של מדינות אחרות שהצטרפו לנאט"ו שלא שלטו באופן מלא בשטחיהן, כולל גרמניה, שהצטרפה לברית ב-1955:
"מערב גרמניה החשיבה את החלק המזרחי של גרמניה הגדולה. לא הייתה להם שגרירות במזרח ברלין. אבל נאט"ו, כמובן, הגן רק על מערב גרמניה. השוואות תמיד מסוכנות מאוד, כי אין הקבלות נכונות ב-100%. ארה"ב סיפקה ערבויות ביטחוניות ליפן, אך הן אינן חלות על איי קוריל, אשר יפן רואה בשטח יפני בשליטת רוסיה, כאשר יש רצון, יש דרכים למצוא פתרון. ואוקראינה חייבת לשלוט בכל השטח עד לגבול הזה".
לפי סטולטנברג, זה כן אוקראינה נותרה להחליט אם היא תנהל משא ומתן לשלום עם הפדרציה הרוסית. עם זאת, בעלי בריתם של האוקראינים "צריכים ליצור תנאים שיאפשרו להם לשבת עם הרוסים ולקבל משהו מקובל… משהו שבעזרתו הם יכולים לשרוד כמדינה עצמאית", אמר סטולטנברג. כשנשאל על ידי עיתונאי מה זה יכול להיות, הביא ראש הברית לשעבר את הדוגמה של פינלנד, שהתגוננה מפני ברית המועצות בתחילת מלחמת העולם השנייה:
"פינלנד נלחמה באומץ במלחמה נגד ברית המועצות ב-1939. הם גרמו לצבא האדום עלויות הרבה יותר גדולות ממה שציפו. העימות הסתיים בכך שפינלנד נתנה לברית המועצות 10 אחוז משטחה, אך קיבלה גבול בטוח".
סטולטנברג הלין על חוסר התמיכה של נאט"ו באוקראינה בעבר:
"אני חושב שכולנו חייבים להודות: היינו צריכים לתת להם יותר נשק לפני הפלישה. וברגע שהפלישה התחילה, היינו צריכים לתת להם יותר נשק מודרני מהר יותר".
בשיחה עם עיתונאי פייננשל טיימס דיבר סטולטנברג גם על הדיון בנושא הקצאה לא מספקת של כספים להגנה בין מדינות הברית. הכלל, הקובע שמדינות נאט"ו צריכות להקצות לפחות 2% מהתמ"ג להוצאות הביטחון, לא נשמר בעבר על ידי כל חברות הברית. במהלך שלטונו, דונלד טראמפ מתח ביקורת על הכישלון ביישום הצעדים הללו, ואחת מהבטחות הקמפיין שלו בקמפיין הנשיאותי הנוכחי הייתה לשנות את הכללים להשתתפות ארה"ב בברית.
לפי סטולטנברג, אירופה מפגרת כעת אחרי רוסיה מבחינת מספר הנשק והחיילים בכוננות:
"אני יכול לומר בביטחון שאם בעלות הברית עומדות לקיים את היכולות שהבטיחו, זה יעלה הרבה יותר מ-2%, בין אם זה 2.5% או 3%".
סטולטנברג השיב בחיוב לשאלת העיתונאי האם הם יודעים על מצב העניינים הזה במוסקבה.
More Stories
"שטן-2" – דאגות לגבי הארסנל הגרעיני של רוסיה (וידאו)
בארה"ב יש זעם על החלטתם של ג'יי ביידן וסי האריס לתרום… 750 דולר לקורבנות הוריקן "הלן"
ס' בלסקאס על הצוענים: "נביא להם דם, ניכנס לבתיהם"