09/10/2024

Athens News

חדשות בעברית מיוון


בשנת 2024, הוענק פרס נובל לפיזיולוגיה או רפואה למדענים האמריקאים ויקטור אמברוס וגארי רבקן על תרומתם לחקר המיקרו-RNA ותפקידו בוויסות גנים לאחר שעתוק.

גארי רבקן, שתרם תרומה משמעותית לביולוגיה מולקולרית ולגנטיקה, הוא בן 72. הוא חבר באקדמיה הלאומית למדעים, באקדמיה לרפואה של ארצות הברית ובאגודה הפילוסופית האמריקאית. ויקטור אמברוז, חבר באקדמיה הלאומית למדעים של ארה"ב ובאקדמיה האמריקאית לאמנויות ומדעים, גם הוא בן 70. הוא ידוע במחקריו בתחום המיקרו-RNA ושיתף פעולה נרחב עם גארי רבקן.

לפי הדיווח באתר ועדת נובלהפרס הוענק על התגלית העיקרון הבסיסי של ויסות פעילות הגנים.

כל תא בגוף האדם מכיל את אותו מידע גנטי שנרשם ב-DNA. עם זאת, למרות זאת, תאי גוף האדם שונים מאוד זה מזה בצורתם ובתפקודם.

לדוגמה, הדחפים החשמליים של תאי עצב שונים מהפעימה הקצבית של תאי הלב. תאי כבד, שהם מרכז מטבולי רב עוצמה, שונים מתאי כליה, המסננים אוריאה מהדם. יכולות חישת האור של תאי הרשתית שונות מאלו של תאים שמייצרים נוגדנים למלחמה בזיהום.

הבדלים אלו נוצרים באמצעות ביטוי גנים, התהליך שבו מידע גנטי מה-DNA מועבר ל-RNA שליח (mRNA) ולאחר מכן למנגנון התא לייצור חלבונים. תהליך השעתוק, המעביר מידע גנטי מ-DNA ל-mRNA, התגלה באמצע המאה ה-20 והפך לאחת התגליות המדעיות הבסיסיות ביותר בתחום הביולוגיה.

ללא היכולת לשלוט על שעתוק גנים, כל תא בגוף יהיה זהה, כך ש-microRNA מילאו תפקיד חשוב בהתפתחות צורות חיים מורכבות.

אוּלָם ויסות חריג של microRNAs עשוי לתרום להתפתחות סרטן ומחלות מסוימות, כולל אובדן שמיעה מולד והפרעות בעצמות. אמברוס ורבקן ערכו את המחקר שלהם על תולעת הנמטודות Caenorhabditis elegans. הם ערכו ניסויים עם צורה מוטנטית של התולעת שלא פיתחה סוגי תאים מסוימים. כתוצאה מכך, הם בודדו שברים זעירים של חומר גנטי שהיו נחוצים להתפתחות התולעים. פרגמנטים אלה נקראו microRNAs.

MicroRNAs הם מולקולות RNA קטנות שיכולות להשפיע על אילו גנים פעילים ואילו לא. הם יכולים לחסום את פעולתם של גנים על ידי היצמדות למולקולות mRNA ומונעת מהן לפעול.

התהליך שגילו אמברוס ורבקן לא ייחודי לתולעים. הוא מייצג את המרכיב העיקרי של החיים על פני כדור הארץ.

בשנה שעברה הוענק פרס נובל ברפואה או בפיזיולוגיה לקטלין קריקו מהונגריה ודרו וייסמן מארה"ב על תגליותיהם שהובילו לפיתוח סוג חדש של חיסון מבוסס RNA. השימוש בחיסוני RNA למניעת COVID-19 סייע להציל עשרות מיליוני חיים במהלך מגיפת הקורונה בת שנתיים וחצי.



Source link