"עבודת מין היא עבודה" – דיון בפרלמנט האיחוד האירופי

מדינות אירופה חלוקות לגבי איך להתמודד עם עבודת מין, הדיון הגיע לפרלמנט האירופי.

עד יוני האחרון, עובדי מין בבלגיה היו חלק מכלכלת הצללים: לא הייתה להם גישה לביטוח לאומי, הלוואות ואשראי, חופשת מחלה, אבל גם לא שילמו מסים. גם השירותים סביבם, ממעצבים ועד רואי חשבון, היו פתוחים לתביעה, הודות להפללה ששוררת סביב עובדי מין.

עם זאת, עם אימוץ החוק הראשון באירופה והשני בחוק דה-קרימינליזציה בעולם, הכל השתנה. דין בוונס, מנהל בפועל של UTOPI, ארגון עובדי מין בלגי, אומר: "נלחמנו מאוד, מאוד, מאוד מאוד קשה בשביל זה". ציטוטים euronews.

הרשויות בבלגיה עשו דה-קרימינליות של כל הצדדים השלישיים ואפשרו לחלקם לעבוד כעובדי מין באופן חוקי – עם חוזה המבטיח את זכויות העבודה שלהם. התוצאה הייתה מגזר חלופי שלא היה לו את התקנים או אמצעי ההגנה שלדברי בוונס הם קריטיים למניעת ניצול.

גורם מרכזי לא פחות היה ההשפעה של COVID-19 ומדיניות הנעילה, שלדברי בוונס היו "תקופה קטסטרופלית עבור עובדי מין", מכיוון שכחלק מכלכלת הצללים, לא הייתה להם גישה לתמיכה ממשלתית.

היה קמפיין מאסיבי לחילוץ כספי של עובדי מין במדינה, ובסופו של דבר גם המדינה עשתה את שלה, שכן היא לא יכלה לספק רשת רווחה לעובדי מין שלא הייתה קיימת כחוק. המצב משך תשומת לב תקשורתית וקמפיינים רבים, שסייעו להעלות את הדה-קרימינליזציה על סדר היום באוקטובר 2020, לאחר הקמת ממשלת קואליציה חדשה. בוונס מציין:

"זה הראה כל כך ברור שעובדי מין מתארגנים לעצמם, הם יודעים איך לעשות את זה, הם יכולים לדבר בעד עצמם ויש להם כמה דרישות פוליטיות".

לפיכך, בלגיה הייתה הראשונה לבטל את ההפללה של עבודת מין. בינתיים, באוסטריה, הולנד וגרמניה, זה מאושר בצורה כזו או אחרת. ושוודיה וצרפת מפילות את רכישת מין, אך לא את מכירתו, במטרה "לבטל" את עבודת המין.

הוויכוח על איך לגשת לעבודת מין עבר חלק לפרלמנט האירופי. ועדת FEMM לזכויות נשים ושוויון מגדרי מכינה דו"ח כיצד להסדיר את תעשיית המין. הוא צפוי להיות מוצג בישיבת המליאה ביוני 2023 וככל הנראה ימליץ על צורה כלשהי של איסור. מריה נוכל, חברת הפרלמנט מגרמניה ודוברת על הדו"ח "הסדרת זנות ב אירופה", הוא מדבר:

"זה נושא מאוד מרגש. זנות היא תופעה גלובלית ומגדרית: נשים מוכרות בעיקר את גופן לגברים, משחזרות את מבני הכוח ואי השוויון הקיימים בחברה כולה. שוק המין צריך להתייבש".

היא טוענת שמדיניות עבודת מין ליברלית, כמו זו בגרמניה, יוצרת ביקוש לנשים שנסחרות בהן לצורך ניצול מיני. ורוצה שכל המדינות החברות "יעשו דה-קרימינליזציה של נשים בזנות, יסירו סטיגמה" ויבטיחו להן גישה לזכויות היסוד שלהן. כלומר, אנשים שיקנו מין ימשיכו לעמוד לדין, מה שלטענת תומכי מדיניות זו יצמצם את הביקוש לעבודות מין.

חברת הפרלמנט ההולנדית Sophie in't Veld (Renew) מופתעת מהיעדר מדיניות האיחוד האירופי בנושא ומוצאת שזה מוזר "מכיוון שעבודת מין היא עבודה". היא תומכת בדה-קרימינליזציה של עבודת מין באיחוד האירופי ועבדה על הנושא הזה שנים רבות: "אנשים הם עובדים וצריכים להיות להם זכויות עבודה כמו לכולם".

היא דנה במה צריכה לכלול הגנה מפני אפליה ושנאה. והיא הודתה שזה קשה בגלל הסטיגמה והדעות הקדומות נגד עובדי מין, כמו גם הבעיה האמיתית של התעללות. היא טוענת כי דה-קרימינליזציה מלאה "לא תהיה מוצלחת ב-100 אחוז בן לילה", אך הדגישה את הצורך לעבוד עם עובדי מין כדי להבין מה יעבוד ומה לא. Sophie in't Veld אומרת:

"אני פמיניסטית. זה תמיד היה ככה, ואני תמיד קצת מבולבל מהגישה של פמיניסטיות שמדברות הרבה על עבודת מין אבל ממעטות לדבר על עובדי מין".

היא הצטערה על סירובה של הנציבות האירופית לממן את European Sex Workers Alliance, רשת בראשות עובדי מין המייצגת יותר מ-100 ארגונים ב-30 מדינות באירופה ובמרכז אסיה, כדי לסייע במילוי תפקידה כארגון חברה אזרחית:

"אני לא מבינה איך אנשים שקוראים לעצמם פמיניסטיות, איך הם כל כך מתנשאים, כל כך מוטים, נוקטים בעמדות מוסריות גבוהות במקום לדבר עם אנשים ולשאול מה הם צריכים".

סברינה סאנצ'ז, מתאמת הברית האירופית לזכויות עובדי מין (ESWA), מודאגת מהדו"ח הקרוב של פרלמנט האיחוד האירופי. סביר להניח שהמודל הסקנדינבי ישלוט שם, שממשיך להפליל לקוחות, אך מבטל את ההפללה של מכירת מין. היא טוענת שהפללה חלקית של עבודת מין מגבירה את הניצול ומשדרת מסר שעובדי מין הם "לא רצויים" – הסנקציות בשתיקה על אלימות כלפיהם מצד לא רק לקוחות, אלא גם רשויות:

"עלינו להיות מעשיים ולפתור את הבעיות של אנשים, כלומר המחסור בדיור, היעדר אפשרויות תעסוקה אחרות מלבד עבודת מין. זה מה שאנחנו דורשים: זכויות עובדים, הזכות לצדק חברתי וכלכלי במקום הפללה".

היא טוענת שעובדים אנטי-מיניים ביקשו להסיר כל אזכור של עובדי מין, אפילו להכיר בהם כקבוצה פגיעה: "הם לא ממש אוהבים את המונח 'עובד מין' כי זה נותן לך קצת רצון חופשי".

בין אם המאמצים במדינות החברות או ברמת האיחוד האירופי יובילו ליותר מדיניות לדה-קרימינליזציה או ביטול של עבודת מין, נראה שהשינוי המרכזי הוא ארגון עובדי המין שיתעקשו על צרכיהם ודרישותיהם, אם הפוליטיקאים יהיו מוכנים להקשיב. בוונס מציין:

"יש לי תחושה שיותר ויותר פוליטיקאים באירופה פותחים את עיניהם לדרכים אחרות להתמודד עם הבעיה הזו".

קוד העבודה הבלגי מתעדכן כעת בהתייעצות עם עובדי מין, ארגוני תמיכה רפואית וחברתית וארגונים לא ממשלתיים התומכים בקורבנות סחר. כעת זו תהיה אחת ממדיניות המפתח המסדירה ותומכת בעבודה מינית. חוק הדה-קרימינליזציה כולל הערכת השפעה של החוק עצמו, אותה יש לבצע כל שנתיים ולאחר מכן כל ארבע שנים. בוונס בטוח שזו תהיה הצלחה: "ישנן ראיות מוחצות לכך שדה-קרימינליזציה היא הדרך היחידה להבטיח שזכויות עובדי מין מוגנות".

Source link