יוון שלא התגלתה: הטרגדיה של וילה איולה

הווילה המפורסמת איולה – ארמון אגדי מלא בעתיקות וכמעט ה"הרמיטאז'" באזור אגיה פארסקבי באתונה, נמצאת במצב טרגי, כי…היא נשדדה לחלוטין.

אבל הכל מסודר. אז מי זה אלכסנדר יולס? זה האיש ש"גילה" את יוון עבור הכוכבים הגדולים ביותר של האליטה הבינלאומית ועזר "להקים" את האמנים היוונים המוכשרים ביותר. שמו של אלכסנדרוס איולאס קשור לאמנות, אקסצנטריות, כסף ואורח חיים מתריס – באתונה בשנות ה-70 וה-80. אחרי הכל, הוא היה אדם ששינה לנצח את מושג הטעם והאלגנטיות במובן היווני.

מי היה אלכסנדר יולס

שמו של קונסטנטינוס קוצודיס בהחלט לא מזכיר לנו שום דבר. עם זאת, זה לא חל על השם הבדוי "אלכסנדר יולס", תחתיו גלריסט יווני מפורסם נודע בכל העולם כאחד ממבקרי האמנות המבריקים ביותר.

נולד ב-1907 להורים עשירים באלכסנדריה, מצרים, הוא ידע מוקדם שהוא נועד להצליח. בגיל 20 הוא הגיע לאתונה, וניצל עד תום את כישרונו התקשורתי, החל לתקשר עם האישים הפופולריים ביותר של אותה תקופה.

כמה שנים לאחר מכן, ב-1931, הוא עוזב את יוון ומתחיל את מסעו באירופה, ברצון להגשים את חלומו להיות רקדן. עם זאת, נסיעתו לניו יורק באמצע שנות השלושים שינתה את חייו לנצח. פציעה ברגלו ב-1944 אילצה אותו לוותר על הקריירה. והוא מצא לעצמו עיסוק חדש – "מסחר באמנות". באותה שנה הוא פותח את הגלריה הראשונה שלו בניו יורק. ליווני הדמוני הצליחה תוך זמן קצר להתבסס איתן בתחום האמנות, להפוך לאחת משלה ב"חברה החילונית" של אז. האינטראקציה שלו (מגעים ישירים) עם השמות הגדולים ביותר בתחום האמנות והספרות הפכה אותו לאחד האישים המבריקים של אותה תקופה.

עם זאת, הוא עצמו חשב רק על דבר אחד: לחזור ליוון ולעזור לאמנים יווניים לזכות בהכרה ולהגיע להצלחה ברמה העולמית. והוא הצליח. הגלריות שפתח במילאנו, ז'נבה, פריז, ציריך, מדריד ורומא לא מנעו ממנו לחזור ליוון עם מכתב המלצה מקאבאפי.

בתחילת שנות ה-50 רכש חלקת אדמה באגיה פארסקבי בשטח של יותר מ-10 דונם (!), במטרה לבנות "כפר אמנים" בו יוכל לקבל את כל חבריו המוכשרים. ב-1970, לאחר שסגר את הגלריות שלו מעבר לים, הוא הגיע ליוון למגורי קבע, והביא עמו אוסף עצום של יצירות אמנות ייחודיות בעלות ערך בלתי נתפס.

איך ורסאצ'ה נסע ליוון "לשתות קפה" בוילה איולה

דימיטריס פיקיוניס, יאניס צארוהיס ופבלוס קלצופולוס אחראים על העיצוב והקישוט של הווילה שבה שהו הדמויות המפורסמות ביותר של יוון והוליווד. דוגמה טיפוסית היא ג'יאני ורסאצ'ה, ש"טס" ליוון לשעתיים בלבד (!) רק כדי "לשתות קפה" עם איולה. ראשי מדינות, פוליטיקאים, בוני ספינות, ציירים, פסלים ומעצבים אהבו לבקר בווילה, שנראית היום כמו רוח רפאים של מותרות העבר.

אנדי וורהול הוא האיש שז'ולאס התפרסם ואליו אנחנו חייבים פופ ארט – פבלו פיקאסו, ג'ורג'יו ארמני, אריסטו אונאסיס, סטברוס ניארכוס, אנדראס פפנדריאו, סטברוס קרצ'קוס, ואסיליס ואלייזה גולנדריס ומלינה מרקורי היו רק כמה מאלה שסעדו. בווילה המפורסמת של יולס, שהבעלים הורה לכנותה "מוזיאון". עם זאת, זה היה כך, ללא הגזמה.

דלתות מוזהבות, עמודים עתיקים ו-10,000 יצירות אספנות – כזה היה העיטור של "ההרמיטאז' היווני".

יולס החשיב רק חדר אחד כביתו, זה שליד המטבח. כל האחרים היו נושאים ומוקדשים לכל אחד מהאמנים האהובים עליו, עם למעלה מ-10,000 פריטי אספנות בסך הכל.

הדלתות היו מזהב, והקירות נבנו משיש פנטליס. יחד עם זאת, העמודים העתיקים מרוונה, שקישטו כל פינה בבית, יצרו את התחושה שעם הכניסה לוילה נוסעים בזמן. בנוסף, היצירות והחפצים האישיים של איולס היו ערך מדהים. מי שהזדמן להעריץ את פנים הווילה, מלבד ציורים ועתיקות, ידע על הנעליים והמלתחה האקסצנטריות של אספן אקסטרווגנטי שכבש את כל החלל: 3,000 חולצות, מאות חליפות ושני ארונות מלאים בפרוות.

"אני יווני ואני רוצה לחיות ולנשום בין העמודים העתיקים. החפצים שאתה רואה הם אמיתיים ומגיעים ממקדשים יווניים עתיקים", אמר בפזיזות, בלהט הרגע. ו… השערורייה לא איחרה לבוא. עובד לשעבר ממורמר של הווילה האשים בגלוי את מעסיקו, "נכנע עם גבול" לעיתונאים, וסיפר בפירוט וללא היסוס על "יצירות עתיקות גנובות (שהיו ברכושו האישי של יולס), אורגיות, פדופיליה ושימוש בסמים" בתוך קירות ה"מוזיאון", שזכה לכבוד "קרם החברה".

הטרנסווסטית ש"הוציאה" את איולס

הטרנסווסטית "מריה קאלאס" הייתה אחת מאלה שיולאס העדיף. שמו האמיתי היה אנטוניס ניקולאו, והוא פגש את יולס דרך צארוצ'יס. באותה תקופה עבד באחד הקברטים של אתונה. כמעט מיד הוא/היא החל לעבוד בווילה כשידה, ו"הנדיב" שילם בנדיבות עבור השירותים. בסופו של דבר, לא היה אכפת לו מכסף. היו לו כספים אדירים, תהילה והכרות שכל אחד יקנא בהם. מה שלא נראה היה לו זו התמיכה של האנשים שהוא ראה קרובים.

הטרנסווסטיט "קלאס" לא היסס לגנוב יצירות יקרות רבות מהמעון. היא ידעה היטב מה יש בפנים ודאגה להדליף את כל הסודות לעיתונות כשיולס "פיטר אותה" לאחר שגילה שהיא גונבת ממנו דברים. לפני שנקמה בו באמצעות עיתונאים, ניסתה כמה פעמים לחזור לעבודתה, כשהיא שיכורה כמדרס ופרצה בבכי בוער. אך לשווא. המעסיק הקודם שלה היה נחוש… הסוף היה קרוב. לאחר מספר סירובים של יולס, "קלאס" סיפר הכל לעיתונים. העתיק הואשם בכל חטאי המוות. בנוסף, הוא עצמו גילה שיש לו איידס.

"אוהב עבדות (פולחן), אויב של הסדר הפוליטי, פרו-אמריקאי, פאשיסט, הומוסקסואל, סדיסט ומזוכיסט, שהקים מאורה של נרקומנים ורוצח מוסרי", היה איך עיתונים כתבו על Iolas באותה תקופה. בנוסף, איים הטרנסווסט לפרסם תמונות של "כל התועבה הזו" כהוכחה לדבריו.

כולם, כמובן, ידעו היטב על הנטייה הלא סטנדרטית (הומוסקסואליות) של איולאס. החברה היוונית זעמה לא על העדפותיו המיניות, אלא על כך שהיו האשמות שקטינים השתתפו גם באורגיות בווילה. התערבותו של התובע בפרשת "ארמון האורגיה הרומית", כפי שכונה כעת ביתו, הייתה מעל למצופה.

הדבר היחיד שהיה מוכן לציין כתירוץ היה (כפי שכתב בצוואתו) ש"הוא משאיר את כל רכושו למדינה היוונית, אבל בתנאי אחד: "די שיקום שמי הטוב". על אף שעורכי דינו טענו כי הפריטים מהאוסף שלו אכן הוכרזו, והוא עצמו היה בעל רישיון אספן מאז 1966, יולס מעולם לא זוכה, לפחות לא באופן שציפה.

סוף מפואר

כמה תהילה והכרה בעולם האמנות כפי שהוא חווה בשיאו, אפשר לתאר את סופו כעל תהילה. עייף, מרושש ומושפל בארצו, עזב יולס את יוון ב-1987 כדי להאשפז בבית חולים בניו יורק. לאחר מותו, לא הצליחו היורשים למצוא פתרון פשרה. המחלוקת ביניהם הובילה לאיטום הנכס. תוך מספר חודשים פשטו על מוזיאון איולה, נהרס, איבד כל זכר לנוכחות האמן, וננטש על ידי המדינה כ"רכוש חסר תועלת".

חלק מהפריטים שנגנבו מהווילה נמצאו בבית אחותו והוחרמו על ידי הרשויות. כמה פסלים גדולים נמצאו ארוזים לייצוא במחסן של חברת הובלה כמובן ללא רישיון. עם זאת, רוב 10,000 יצירות האמנות בעלות הערך המופלא מעולם לא נמצאו. ועל השטח, שעליו צעדו בגאווה רגליהם של "החזקים בעולם הזה", כמו גם האישים ש"עשו את העידן", גידלו כעת חולדות וחתולי רחוב.

Source link