הצלחת הבכורה של הסרט "צ'בורשקה" הוכיחה שהקולנוע הרוסי חי וככל הנראה יתפתח בהצלחה בשנים הקרובות. המשמעות היא שיהיה מה להראות בפסטיבלי הסרטים הבינלאומיים הקרובים ברוסיה ב-2023.
לא מאבד אמון בקולנוע הרוסי ובאנה פנדרקובסקיה, מפיקת סרטים, לשעבר מנהלת חברת מוסקינו, בעלת ניסיון רב בארגון פסטיבלי קולנוע בינלאומיים. בין היתר, אנה ואסילבנה מקיימת את הפסטיבל הרוסי-יווני "קינו חברים" באתונה כבר יותר מ-10 שנים. נכון, תחילה מגיפת COVID-19, ולאחר מכן המשבר בין רוסיה לאוקראינה, השעתה את פעילותה. אבל, למרות זאת, אנה ואסילבנה בטוחה שהמשיכה של שני העמים זה לזה היא בלתי ניתנת להריסה. ופסטיבלי קולנוע הם רק חלק מחילופי התרבות שאי אפשר לעצור.
– השתתפות בפסטיבלים בינלאומיים חשובה מאוד לתעשיית הקולנוע. במהלך התקשורת בפסטיבלים יש התכנסות של תרבויות ואנו מסייעים לתהליך זה ככל שניתן. הצגתי את הסרטים שלנו בבתי הקולנוע של אתונה, שאיתם היו לי הסכמים ממוקדים. כל הסרטים הגיעו עם כתוביות ביוונית, כך שקהל הסרטים תמיד נשאר גדול. לדוגמה, הסרט "אגדה מס' 17", "סרגיוס מרדונז'" מאת סרגיי חוטיננקו זכה להצלחה גדולה, רטרוספקטיבה של סרטים וכיתת אמן של אלכסנדר סוקורוב זכו להצלחה גדולה.
ההורים והילדים תמיד צופים בסרט החדשות של ירלאש בהנאה. הרי מצבי החיים של הילדים חוזרים על עצמם ללא קשר למדינה ולאום: הילד עובר את אותם שלבי התבגרות, שליטה בעולמם של המבוגרים. כעת הבמאים חוששים להקרין סרטים רוסיים בגלל התוקפנות של פליטים אוקראינים ופעילים פרו-אוקראינים במדינה. אבל הבקשה והצורך לקולנוע האדיב והמואר שלנו, לסרטים המצוירים שלנו הם נהדרים. היוונים אוהבים את הקולנוע הסובייטי. יש להם רגשות מאוד פתוחים, הרבה יותר פתוחים מאלה של הקהל הרוסי. ולא בגלל שהם פחות מתוחכמים. הם פשוט יותר רגישים.
אנדרטה לתפוח הקזחי, סמלה של אלמטי, הוקמה ברובע אתונה של אהרן (מנידי)
– אנשים עברו ליוון משטחים שונים של ברית המועצות לשעבר, רוסיה. אלה יוונים פונטיים, וסיביריים וקזחים. בנובמבר 2022, באחד ממחוזות אתונה של מגורים קומפקטיים של חוזרים מקזחסטן, אנדרטת תפוח – הסמל של עלמא-אתא. העיר שחינתה כמה עשרות אלפי יוונים פונטיים לאחר 1944. אני לא חושב שהפזורה היוונית שלנו מתייחסת אל עברה הסובייטי או הרוסי באותה צורה. האם הצופים העיקריים שלך היו בני ארצנו דוברי הרוסית או היוונים?
– אנשים הגיעו ליוון מסיבות שונות: הן כשבילים ממוצא יווני, והן למען חיים טובים יותר. ואם אדם התמקם במקום חדש, הסתגל, הוא רוצה לראות את עצמו כיווני. רבים אף מנסים להתמזג כמה שיותר עם התרבות היוונית מבלי ללמד את ילדיהם את השפה הרוסית. הכל שונה מאוד. אבל עדיין, הרוב נוסטלגי, נמשך לתרבות, לשפה. עד לאחרונה, הערוץ הראשון של הטלוויזיה הרוסית עבד ביוון. ואנשים עדיין רצו לראות את ה"כוכבים" מהטלוויזיה לידם. ובאמצעות מגע זה, הפסטיבלים והפגישות שלנו עם שחקנים שמרו על חוטי הקשר התרבותי עם המולדת ההיסטורית.
– אבל אחרי הכל, את הקשרים התרבותיים, האנושיים שלנו, אי אפשר לקטוע, למרות כל המאמצים של הפוליטיקאים. רוסים חיים ביוון, יוונים אתניים חיים ברוסיה. אפילו בסיביר, בערים לאורך מסילת הרכבת הטרנס-סיבירית לשעבר, נוצרו אוטונומיות לאומיות-תרבותיות של יוונים רוסים ופועלות באופן פעיל. אלו הם צאצאיהם של המתיישבים של שנות ה-19 שנמלטו לעבודה לאחר הטבח הטורקי בטרנס-קווקז. במוקדם או במאוחר, כל האירועים הבינלאומיים המשותפים ימשיכו להתקיים. וגם הפסטיבל שלך.
– עכשיו אי אפשר לקיים את הפסטיבל הרוסי-יווני במתכונת הקודמת. אני, כמארגן הפסטיבלים, לא יכול לקחת אחריות על שלומם של המשתתפים, על נוחותם עקב תוקפנות של פליטים אוקראינים ופעילים מקומיים פרו-אוקראינים. אבל ברוסיה, מרכז התרבות היווני בשגרירות פועל באופן פעיל. אחרי הכל, הפזורה היוונית חיה לא רק במוסקבה ובחצי האי קרים. יש לנו אפילו כ-70 יוונים שמתגוררים בקרסנויארסק, הם פעילים בפעילויות חברתיות. הקשרים הפרטיים והתקשורת ממשיכים. לדוגמה, הזמנתי את מנהלת המרכז לתרבות יוון ברוסיה, עובדת השגרירות לשיתוף פעולה כלכלי, ההיסטוריונית תיאודורה יאניקה, לפסטיבל הסרטים התיעודי "ניצחנו ביחד" בוולגוגרד.
יש לציין שמרכז התרבות היווני במוסקבה פעיל מאוד. למשל, הוא מעביר סדרת הרצאות מעניינת ביותר "יוון וקפריסין דרך עיניהם של נוסעים רוסים בתחילת המאה ה-12 – המחצית הראשונה של המאה ה-18" במסגרת אולם ההרצאות של ה-GKC.
בנוסף, הוא משתתף בכנסים מדעיים בנושאי פילולוגיה, היסטוריה, לימודי תרבות יחד עם אוניברסיטת מוסקבה. M. V. Lomonosov. גם איגודים ציבוריים של יוונים ברוסיה לא מפגרים מאחור. אגודת היוונים במוסקבה (MOG) עוזרת לא רק לחבריה – תושבי הבירה, אלא גם ליוונים בשטחים המשוחררים. בתחילת יוני, ה-MTF שלח את המטען הראשון של מטען הומניטרי לילדים למריופול ולכפרים הסמוכים. ובחסות האוטונומיה הפדרלית התרבותית הלאומית של היוונים בשנת 2016 – שנת הצלב של רוסיה-יוון – נערך בהצלחה רבה פסטיבל הסרטים הבינלאומי הראשון "קולנוע יווני מודרני". בסתיו 2021 התקיים הפסטיבל השני במוסקבה.
בתורו, ישנם כ-70 ארגונים ציבוריים ועמותות של אזרחים דוברי רוסית ביוון. ישנם בתי ספר רוסיים רבים שבהם לומדים ילדי בני ארצנו. רוסיה ויוון הן מדינות אורתודוקסיות, מה שמקשר את התרבויות והעמים שלנו ביתר שאת. ובעוד הפסטיבל הרוסי-יווני "סרט של חברים" נמצא בהפסקה, ביוון עצמה, אנשי תעשיית הקולנוע מארגנים פסטיבלים המציגים קולנוע אוונגרד סובייטי לא ידוע.
אז, נערך ב-5-11 בינואר באתונה פסטיבל הסרטים "קולנוע של עריכה סובייטית" כללה 31 סרטים של במאים אוונגרד סובייטים משנות ה-20 – חברי קהילת המונטאז' הסובייטית, שקידמה את רעיונות הקומוניזם, יצירת חברה צודקת בשפה חדשה, אז יוצאת דופן, של קולנוע. 11 קלטות הוקרנו בארץ לראשונה.
גם מארגן הפסטיבל Velissarios Kossivakis, מנהל New Star, מכיר היטב את הקולנוע הרוסי המודרני. ב-2016, יחד עם איגוד הקולנוענים של רוסיה, הוא ארגן הקרנה של 15 סרטים צבאיים-היסטוריים רוסיים: מהקלאסיקה העגורים עפים ופשיזם רגיל ועד הכוכב המודרני והדרך לברלין. הקשרים התרבותיים ארוכי השנים שלנו מראים שביוון הם זוכרים ואוהבים את רוסיה בכל ביטוייה היצירתיים ובכל התקופות.
ייתכן שדעת המחבר לא תשקף את דעת העורכים
More Stories
בסימי, באנטיקירה ובאראצ'ובה החלו לעשן ברביקיו: היוונים חוגגים את חג הפסחא בקנה מידה גדול
היסטוריה ומסורות של חג הפסחא
עיתונאי יווני זוכה על ידי בית המשפט בגין חשיפת "מתיחה" של אש הקודש