סקרים מראים שעם העלייה במספר המהגרים בטורקיה, גובר גם הסנטימנט נגד המהגרים. לכן, נושאי הגירה הפכו לנושא חם בבחירות, עשויות להיות להם השלכות על האיחוד האירופי.
נותר קצת יותר מחודש לבחירות שייערכו ב-14 במאי. בהנחה שהאופוזיציה עשויה בהחלט לנצח אותם, נשאלת השאלה: מה מחכה במקרה זה להסכם בין טורקיה לבין אירופה על ידי מהגרים?
משבר המהגרים במדינה נתפס כקריטי הן לציבור והן למפלגות הפוליטיות המתמודדות על השלטון. עשר השנים האחרונות עמדו בסימן זרם של אנשים שנמלטו מהמלחמה בסוריה. רבים עברו למדינות אירופה, אך מיליונים התיישבו בטורקיה. לפי נתונים רשמיים, נכון למרץ 2023, ישנם במדינה 3,447,837 פליטים סורים בעלי מעמד הגנה זמני.
גוש האופוזיציה "הברית הלאומית" מבטיח לשלוח שני מיליון מהם למולדתם בתוך שנתיים, בתקווה בדרך זו לקבל קולות. נשיא טורקיה, רג'פ טאיפ ארדואן, שסובל כל הזמן באש מתומכיו בשל מדיניות ההגירה שלו, מנסה להרגיע את שני הצדדים. בשנה שעברה, הוא אמר שהממשלה עובדת על תוכנית להחזרת מהגרים, שמטרתה לשלוח בחזרה מיליון סורים מרצונם. אבל רק כמה ימים לאחר ההכרזה הזו, הוא הודה:
"לעולם לא נגרש אותם מהאדמה הזו. הדלתות שלנו פתוחות לרווחה. נמשיך לארח אותם, ולא נזרוק אותם על ברכיהם לפני הרוצחים".
עם זאת, חמישה חודשים לפני הבחירות חזר ארדואן על כך שיותר מחצי מיליון סורים החליטו לחזור הביתה, ואמר שהחזרה מרצון "מאצה".
נזכיר כי בשנת 2016 נחתמה עסקה בנושא פליטים בין האיחוד האירופי לטורקיה, שמטרתה לעצור את זרם המהגרים באמצעות שליחת אנשים שהגיעו ליוון באופן בלתי חוקי בחזרה לטורקיה. על כל סורי שהוחזר, יש עוד מיושב מחדש באיחוד האירופי. בתמורה, הבטיחה בריסל לספק לאנקרה 6 מיליארד יורו כדי לקלוט את הסורים ולליברזציה של משטר הוויזות לאזרחים טורקים.
פרופסור כמאל קירישצ'י מפרויקט טורקיה של מכון ברוקינגס אמר כי העסקה הייתה "מוצלחת לחלוטין" עבור האיחוד האירופי, אם כי הביע ספק אם ניתן יהיה להגיע להסכם כזה בעתיד. קירישי מציין כי הפתרון הריאלי והמציאותי ביותר עבור טורקיה לא יהיה לגרש את הפליטים, אלא להשתמש בהם לבנייה מחדש לאחר רעידת האדמה ההרסנית בפברואר. הוא מפנה את תשומת הלב להצעה של האו"ם לאיחוד האירופי ולמערב לתת תמריצי סחר לטורקיה אם היא תיצור מקומות עבודה בני קיימא לפליטים סורים ולתושבים מקומיים. בהתייחסו וציינו את תמיכתם של הסורים בהצעה זו, אומר פרופסור קירישצ'י:
"זה יקטין את התלות של פליטים סורים בסיוע הומניטרי, יעזור למתן את חוסר שביעות הרצון בקרב הציבור ולהפחית את הסיכויים להעברה. עד לשנה שעברה, פליטים סורים יותר ויותר הרגישו משולבים בחברה הטורקית. אבל חוסר שביעות רצון ציבורית גוברת הובילה את הפליטים לפקפק כעת בנוכחותם. קבלה, שגורמת להם לרצות לעזוב".
בשנים האחרונות התגבר הסנטימנט האנטי-סורי במדינה, במקביל כלכלת המדינה נמצאת במיתון. ב-2017 רק כ-32% מהסורים רצו להתיישב במדינה שלישית, ב-2021 מספר זה גדל ל-64%.
עם זאת, טוען קירישי, לא סביר שהמהגרים יהיו בראש סדר העדיפויות של הממשלה החדשה, שתטפל בנושאים דחופים יותר כמו הכלכלה. לכן, ללא קשר לתוצאות הבחירות, הגירה צפויה להישאר נושא רגיש עוד שנים רבות.
מומחית להגירה וגבולות באוניברסיטת כדיר האס, פרופסור סיבל קרדג אומרת:
"הגירוש והחזרתם של מהגרים הם כבר מזמן נושא חם. מדינות המערב מגרשות מהגרים למדינות שכנות, והשכנים שולחים אותם למדינות המוצא שלהם".
היא הצביעה על המדיניות הרשמית של טורקיה של דילול והפשטה, שבה מהגרים נשלחים בחזרה לאזורים שבשליטת טורקיה בצפון סוריה כחלק מתוכנית "החזרה מרצון". קראדג מאמין שמדיניות זו תימשך. אבל אולי מתבשלים שינויים עמוקים יותר.
גוש האופוזיציה, במהלך מערכת הבחירות שלו, התווה דרכים לפתור את המשבר עם המהגרים בטורקיה בארבעה שלבים. קודם כל, הוא רוצה לנסות לעשות שלום עם שכנותיה של המדינה ו"לשבת ליד שולחן המשא ומתן" עם ממשלת סוריה.
מפלגתו של הנשיא טרם הודיעה על מנשר הבחירות שלה. אבל רצונו של ראש המדינה לנהל משא ומתן עם סוריה והמאמצים ליישב מחדש את הסורים הם מרכיבים מרכזיים במערכה.
עבור שני המומחים, לעשות שלום עם דמשק אינו אפשרי כל עוד אנקרה מחזיקה את חייליה בצפון סוריה. לפי קרדג', הגירה וניהול גבולות יישארו נושאים מרכזיים ביחסי האיחוד האירופי-טורקיה:
"האיחוד האירופי ביקש להוציא את הנושא מחוץ לטורקיה כחלק מהגישה הגלובלית הרחבה יותר שלו לבקרת הגירה, וטורקיה הפכה אותו לכלי מיקוח רב-צדדי. אנקרה השתמשה ב'איום' של פתיחת גבולה כדי להתמקח על 'עוד'. תמיכה כספית או סובלנות פוליטית שבשתיקה" למשטר.
בשנת 2019, נשיא טורקיה שלח אלפי מהגרים לגבול יוון, והזהיר כי יהיו יותר אם לא תהיה תמיכה בינלאומית והאיחוד האירופי ימשיך למתוח ביקורת על התערבותו הצבאית בסוריה. המשטרה היוונית מנעה מאיש לחצות את הגבול, ובמקום פרצו עימותים אלימים.
קראדג מאמין כותב Euronews שאם אנקרה תנסה להחזיר את המהגרים שלה בהמוניהם, אנו עשויים לראות שוב סצנות דומות, למרות שהמצב בגבול טורקיה-יוון כבר קשה, וכוחות הביטחון היוונים דוחפים כל הזמן לאחור. המומחה מסכם:
"העדיפות הראשונה של הממשלה החדשה צריכה להיות בניית דיפלומטיה ביקורתית וחזקה המבוססת על עקרונות זכויות אדם נגד מדיניות ההגירה והגבולות של האיחוד האירופי. היא צריכה לנהל מדיניות ששמה את כבוד האדם בחזית".
More Stories
רפורמת ההגירה של האיחוד האירופי אושרה ותפעל במלואה בעוד שנתיים (וידאו)
גרמניה: כרטיסים למבקשי מקלט בלבד נכנסים לתוקף (וידאו)
יורוסטט: פליטים אוקראינים חוזרים הביתה