סלוניקי: הפונטיאנים נשפטים ונשללים מהם אזרחות יוונית, הם עומדים בפני גירוש

גולים פונטיים ממדינות ברית המועצות לשעבר, שבתחילת שנות ה-90 הגשימו את חלומם להתיישב במולדתם, נמצאים בסכנה לאבד את זהותם היוונית.

כמעט שלושים שנה לאחר מכן (!) גילו השלטונות היווניים שהחותמות שהודבקו לדרכוניהם הסובייטיים המעידים על כך שהם אזרחים שהוחזרו היו מזויפות. והם יוזמים תהליך של שלילת אזרחותם וזהותם היוונית. חלקם אף עומדים בפני גירוש ושלילת אזרחות כלשהי, משום שמעולם לא הייתה להם אזרחות של המדינות שבהן גרו בעבר.

ולדימיר בן ה-81, נתמך על ידי גיסתו, עוזב את אולם בית המשפט של המחוז השלישי של סלוניקי, כך כותב העיתון. voria.gr. לפני מספר ימים הכיר בו בית המשפט חף מפשע בשימוש בזיוף וקבלת תעודה מזויפת. הכל התחיל כשהגיש בקשה להטבות לפני ארבע שנים. לאחר חקירה התברר כי החותמת על הויזה המחודשת שלו, שהונפקה ב-1993, זויפה. אבל הוא לא ידע על זה. הוא חשב שבאותו זמן הוא פנה לקונסוליה במוסקבה, אבל כמה רמאים, שניצלו את העובדה שהוא לא יכול לחזור באותו זמן, לקחו את המסמכים עצמם. התוצאה של זה הייתה שההחלטה דאז להעניק לו אזרחות יוונית בוטלה. ומאז הוא זר בארצו.

הקשיש הציג בפני בית המשפט מספר מסמכים, בעיקר משלטונות ברית המועצות, חלקם עוד לפני מהפכת 1917. מהם עלה כי שורשיו הם יווניים, החל מסבתא רבתא שלו. כמובן, המסמך החשוב ביותר היה הכרטיס הצבאי שלו של הצבא הסובייטי, שבו כתב כי הלאום שלו – יווני.

זה הספיק כדי להצדיק אותו באישור שהוא יווני. אלא שלטענת המינהל אין די בכך. "האם סביר לשלול ממנו את אזרחותו, גם אם הוכח שהוא יווני, על משהו שהוא עצמו אינו אחראי לו? מה זה אומר שההחלטה לא מחייבת את המינהל?", שאל עורך הדין. אתנאסיוס קמאס בן ה-81. הוא זה שדרש לבטל את ההחלטה שבמסגרתה שלל המינהל המבוזר אזרחות מהקשיש ועדיין לא החזיר לו. התיק לביטול ההחלטה נמצא כעת בדיון בבתי המשפט המנהליים. "יש להותיר על כנו את החלטת בית המשפט הפלילי. נקבע כי הוא לא ביצע שום פעולות בלתי חוקיות על מנת לקבל אזרחות יוונית. על כך יעידו המסמכים שהגשנו לגבי מוצאו של אדם זה", אמר קמאס בהודעה ראיון עם Voria.gr.

בהצהרתו אמר כי "היוונים הפונטיים נמצאים תחת איום בגירוש". הדבר נכון גם לגבי עשרות מקרים נוספים של גולים מברית המועצות לשעבר שהגיעו ליוון במהלך גל הפליטים של תחילת שנות ה-90, ברוב המקרים בגלל שהוריהם רצו לחזור הביתה. הם איבדו את האזרחות שניתנה להם עם הגעתם לארץ בין 1992 ל-1995. "כולנו פונטים. שמה של אמי היה אפרמיס. גדלנו עם החלום לחזור הביתה. וכל השנים האלה אחר כך אומרים לנו שאנחנו חייזרים חייזרים", אומרת אלנה טאטבוסיאן, נשיאת יוצאי אלכסנדרופוליס וסגנית הנשיא. של הפדרציה של יוצאי מזרח מקדוניה – תרקיה, שאיבדה את אזרחותה היוונית לפני כמה שנים.

למעשה, ההחלטה לגרש אותה כבר נמצאת בבחינה. הרשויות המנהליות ביוון קבעו כי תעודת הלידה שהוגשה על ידה ותעודת הנישואין של הוריה בשנת 1995 לא אושרו על ידי רשויות ג'ורג'יה, שם נולדה וגדלה עם הוריה. והם ביטלו את האזרחות שלה.

"זה מנגנון, הם רוצים לפגוע ביוצאי פונטיק. כבר עשרים שנה אני מדבר עם פוליטיקאים, מתערב בפתרון בעיות, ורגע בהיר אחד התקשרו אליי וביקשו ממני לבקר במשרד מבוזר. הם החזיקו בדרכון שלי. אמרו שיחרימו את זה. הייתי בהלם". נשיאת השבים לא האמינה שהיא עצמה סבלה מאותו הדבר בזמן שהתמודדה עם בעיות דומות של חברים גולים אחרים באגודה.

בית המשפט הפלילי, בית המשפט המליאה בסלוניקי המורכב משלושה חברי בית המשפט, מאז רכשה אזרחות בסלוניקי, הנאשם לא אשם. היא הציגה בפני בית המשפט מסמכים שעליהם ערער הממשל היווני, אותם ביקשה וקיבלה שוב מהרשויות הגיאורגיות. שם אושר שהיא יוונית. אולם דבר לא השתנה עם שלילת אזרחותה, ולכן פנתה לבתי המשפט המנהליים.

תלונתה משכנעת:"הגענו ליוון כי זה היה חלומם של ההורים והסבים שלנו לחזור הביתה. עזבנו את סלוניקי והתיישבנו באלכסנדרופולי כדי לבצר את אזורי הגבול. עכשיו אומרים לי שאני לא יווני, זה לא נשמע".

לטבוסיאן שתי דיפלומות ממוסקבה, בעיקר במדעי המדינה, והחליטה לגור ביוון עם קרובי משפחה נוספים של משפחתה הפונטית שהתגוררה בצלקה, ג'ורג'יה. היא החלה במאבק לפתרון בעיות אלה באמצעות חקיקה. לדבריה, "כבר כמה אנשים שאיבדו את אזרחותם כבר אינם ביוון. הם גורשו".

מהעורך. אם יש לך בעיות דומות, שלח את הסיפורים שלך לעורכים במייל כתובת האימייל מוגנת מפני ספבוטים. Javascript חייב להיות מופעל בדפדפן שלך כדי לראות את הכתובת. אולי פרסומם יעזור למצוא פתרון לבעיה זו.

Source link