מגיפת COVID-19, משבר יוקר המחיה והמלחמה באוקראינה דחפו 165 מיליון אנשים מתחת לקו העוני מאז 2020, אמר האו"ם, וקרא ל"הפסקה" בהחזרי החוב על ידי מדינות מתפתחות כדי להפוך את המגמה.
בשל ההשפעה המצטברת של זעזועים כלכליים, 75 מיליון אנשים נקלעו לעוני קיצוני (הכנסה מתחת ל-2.15 דולר, לפי חישובי UNDP). העניים יסבלו הכי הרבהוההכנסות שלהם בשנת 2023 צפויות להישאר מתחת לרמות הטרום-מגיפה", אומר דו"ח UNDP שכותרתו "העלויות האנושיות של אי-פעולה: עוני, הגנה חברתית ושירות חובות 2020-2023" ("Το ανθρώπινο κοόςσ ας: Φτώχεια, κοινωνική προστασία και εξυπηρέτηση του χρέους, 2020-2023").
"מדינות שהצליחו להשקיע ברשתות ביטחון סוציאליות בשלוש השנים האחרונות מנעו ממספר לא מבוטל של אנשים לגלוש לעוני", אמר ראש ה-UNDP, אחים שטיינר.
"במדינות עם חובות יתר, יש מתאם בין רמות גבוהות של חוב, הוצאות חברתיות לא מספקות ורמות גבוהות להחריד של עוני", אומרים מומחים. תוכנית הפיתוח של האו"ם ממליצה על "הפסקה" בהחזר החוב הציבורי במדינות שנאלצות לבחור בין שירות לחובות או עזרה לאוכלוסייתן. הדו"ח מעריך שהוצאת 165 מיליון ה"עניים החדשים" הללו מהעוני יעלה כ-14 מיליארד דולר, במילים אחרות, 0.009% מהתמ"ג העולמי ב-2022, או קצת פחות מ-4% מהסכום שמוציאות מדינות מתפתחות על שירות חובותיהן. אם להוסיף אובדן הכנסה לאנשים שכבר היו מתחת לקו העוני עוד לפני הזעזועים האחרוניםעלות הוצאות הסיוע תגיע ל-107 מיליארד (0.065% מהתמ"ג העולמי, כרבע מהסכום שהוצא על שירות חובות).
נכון לשנת 2020, המדינות העניות בעולם סובלות מעודף חובות כדי להתמודד עם המגיפה, חשבונות מזון ודלק גבוהים יותר עקב המלחמה באוקראינה, האינפלציה המהירה ביותר מזה ארבעה עשורים וריביות גבוהות יותר.
לפי הערכות, 3.3 מיליארד בני אדם חיים במדינות שמוציאות יותר על תשלום ריבית לבנקים או לנושים רשמיים מאשר על חינוך או טיפול באזרחיהן. "משמעות הדבר היא שהממשלה לא יכולה עוד לשלם למורים שלה, לא יכולה עוד לשכור רופאים ואחיות בבתי חולים, לא יכולה יותר לספק תרופות למרכזי בריאות כפריים", אמרו ב-UNDP.
כל זה מתורגם לפחות טיפול רפואי, חינוך, ערבויות סוציאליות שיכולות לספק הקלה זמנית לאנשים ש"בלא אשמתם מוצאים את עצמם במצב שבו הם לא יכולים עוד להאכיל את משפחותיהם".
בתורו, העוני וחוסר היכולת של המדינה לעזור, להיות נותנת שירות, מתחילים לקטב (כוונן את החברה במונחים של עימות מעמדי). "קיטוב פוליטי, רדיקליזציה, אובדן יציבות פוליטית, מחסור (בעיות) ביבוא דלק, מחסור בתרופות או אפילו מוצרי מזון בסיסיים מציבים את החברה "על סף", מסכמים המומחים בדו"ח.
More Stories
ילדים וגאדג'טים: כיצד שימוש יתר משפיע על כישורי שפה
מה המשמעות של תאורת "סרט הזהב" בפרלמנט היווני?
בתחרות השנתית עבור "הכלב הכי מכוער בעולם" פקינז פרא טאנג ניצח