משבר אמצע החיים: איך להתמודד איתו (וידאו)

עצבנות, חוסר ודאות, זיכרונות העבר ומחשבות אובססיביות לגבי העתיד, החלטות קיצוניות ושינוי תדמית מוחלט – כל אלה הם סימנים לתקופה מיוחדת בגיל מסוים, הנקראת "משבר אמצע החיים". האם זה באמת קיים, ואם כן איך מתמודדים עם זה?

משבר אמצע החיים – מה זה?

בואו ננסה להבין את זה בעזרת מומחים ופרסומים מדעיים פסיכולוגיה היום ו Healthline. ראשית, ראוי לציין כי משבר אמצע החיים אינו הפרעה ואין לו תסמינים קליניים. פסיכולוגים אומרים כי מדובר בתקופה מסוימת של חיים, המלווה בהשתקפות, שינוי ורפלקציה*.

בתקופה זו אנשים מתחילים לנתח את חייהם: מה הם הצליחו להשיג, מה כבר יש להם. יש השוואה של החיים הנוכחיים עם מה שקרה קודם והערכה של מה יכול לקרות.

בנוסף, בגיל העמידה מתחילים שינויים בגוף: תהליך ההזדקנות הופך את הגוף לפחות גמיש ואלסטי, ואולי לא יעמוד באף אחת מהציפיות שלנו. וזה מחמיר את המשבר, אומרים פסיכולוגים:

"כל שינוי מלווה בתחושות מסוימות. אם הם מתרחשים בגוף שלנו, בחברה, זה יכול להשפיע על ההרגשה שלנו".

מומחים אומרים כי משבר אמצע החיים אינו אבחנה, אלא תקופה קשה בחייו של אדם בגיל העמידה. החל מגיל 40, גברים ונשים כאחד מגלים שהתפקידים העיקריים שלהם במערכות יחסים משתנים: הורים מזדקנים וזקוקים לטיפול, וילדים כבר לא זקוקים לעזרה כזו כשהם גדלים. הפסיכולוג הקליני מייקל ג'י ווטר אומר:

"משבר אמצע החיים מוגדר כתקופה או שלב של מעבר חיים כאשר אדם מתחיל לפקפק במה הוא השיג, או להיפך, והאם הדברים הללו מספקים תחושת הנאה ומשמעות."

סימנים וגילויים

כל אדם חווה משבר אמצע החיים בצורה שונה. חלקם עשויים להרגיש מבולבלים ולא בטוחים, אבל עבור אחרים התקופה הזו עשויה להיראות כמו הזדמנות לנתח את חייהם ולשנות לטובה. הפסיכולוגית סופיה ולוך מסבירה:

"באופן כללי, למשבר יכול להיות מספר מסוים של תסמינים, שעשויים להשתנות בהתאם לאדם, אבל זה לא קריטריון אבחוני להפרעה נפשית ספציפית, ולכן לא מוגדרים סימפטומים ספציפיים. ספרות שונה נותנת סימפטומטולוגיה שונה".

בין הביטויים של תקופה קשה זו, היא שמה:

חרדה מוגברת;

"נדנדה" רגשית;

ירידה במצב הרוח;

עצבנות ועייפות;

הפרעות שינה ו/או תיאבון.

התבונן ברגשות שלך. אם אתם חווים רגשות שליליים, עצבנות או מצב רוח מדוכא במשך תקופה מסוימת עקב השתקפות או שינויים מסוימים, זה די דומה למשבר אמצע החיים, ועדיף לפנות לפסיכולוג.

*בחיי היומיום, כמו גם בהקשרים פסיכולוגיים מסוימים, רפלקציה מתייחסת לכל השתקפות של אדם שמטרתה להתחשב ולנתח את עצמו ואת פעילותו שלו (מעין התבוננות פנימית), למשל, מצביו, פעולותיו ואירועי העבר שלו.

Source link