DW שוחח עם גברים אוקראינים בגיל צבא בגרמניה וביקש מעורך דין שמתמחה בגיוס להתייחס לאפשרות ההתגייסות שלהם.
רוסטם אומרוב, שר ההגנה של אוקראינה, נָקוּב בראיון ל- Welt TV, Bild ו-Politico ב-21 בדצמבר, כי אזרחים אוקראינים בני 25 עד 60 השוהים כעת בחו"ל, יש לגייס בכוחות המזוינים של אוקראינה. בשנת 2024 עליהם להתייצב במרכזי גיוס צבאיים בחו"ל, ובמידה ותחבל ב"הזמנה" יופעלו עליהם סנקציות.
מהדורת DW דיבר עם כמה אזרחים אוקראינים בגיל צבא ושאלו אם הם מוכנים ל"הזמנה" כזו בגרמניה (שמות שונו לבקשתם).
סרגיי בן ה-35 נמצא בגרמניה תחת הגנה זמנית מאז יולי 2022:
"נראה לי שאי אפשר לממש את זה. איפה אצטרך להתייצב? ללשכת הרישום והגיוס הצבאית, שלא נמצאת כאן בגרמניה? אבל אפילו חוסר האפשרות הפיזית לממש את זה הוא שעוצר אותי. אני שואל לעצמי את השאלה: למה אני צריך לעשות את זה?
בתחילת המלחמה הייתי מוכן לצאת לחזית, הייתי במשרד הרישום והגיוס הצבאי פעמיים, אבל לא לקחו אותי אז. ואז התחלתי לשאול את עצמי, האם אני באמת מוכן לזה, האם אני מפחד, בשביל מה אני אלחם? וענה על השאלות הללו בכנות. עכשיו אני כאן, ולמיטב כוחי ויכולתי, אני עוזר לחבר'ה שנמצאים בשוחות, ביניהם רבים מחבריי. אני מצטער שהם שם, אבל אני בהחלט לא אלך לשם יותר. אתה יודע, ככל שאני יותר זמן בגרמניה, כך ברורה לי יותר תמונת השחיתות במדינה וחוסר האחריות עליה באוקראינה, שעדיין נפוצות מאוד. וזה ממש כואב לי.
אני מאמין שאותם גברים בגיל צבא שבמהלך המלחמה עזבו את אוקראינה באופן חוקי, כמוני, או שלא כדין וקיבלו הגנה זמנית בחו"ל, כבר בחרו. לא יהיה ביניהם מי שיענה מרצונו לקריאה לצאת לחזית. וכפייה בהחלט לא תוביל לשום מקום".
ניקולאי בן ה-42 נמצא בגרמניה תחת הגנה זמנית מאז יולי 2023, נלחם ממרץ 2022 עד יוני 2023, משוחרר מסיבות בריאותיות:
"מבחינתי, היוזמה הזו של שר הביטחון בכלל לא ברורה. יש הרבה גברים באוקראינה עכשיו – הם יושבים במוסדות בילוי, הולכים, נרגעים, שותים ולא מתביישים להתהדר שלא לוקחים אותם לחזית. וראיתי את זה רק בחרקוב, כשהייתה לי ההזדמנות לבוא לשם ליום מהחזית. ויש גם את קייב, לבוב, טרנופול ועוד ערים גדולות. יש אישי ציבור שונים, כמו בלוגר אחד שהתהדר בעובדה שפעם שירת, ועכשיו עוסק במה שהוא משלו שהוא מפרסם למיליוני האנשים שלו בעיר, אבל הוא לא הולך לחזית.
אותם אנשים שרצו לצאת למלחמה הרימו מקלעים והלכו – כמתנדבים או בגיוס. ומי שיצא לחו"ל מפחד מזה, הם לא רוצים את המלחמה הזו. הם לא פחדנים, רחוק מזה, אבל יש להם פחד לחייהם, והוא חזק מהכל. אני לא רואה טעם לקחת את האנשים האלה מכאן; הם לא יהיו התמיכה שאוקראינה צריכה. כי אנשים מפחדים הם נטל על הצבא; בחזית הם הופכים ל"בשר תותחים".
ראיתי את זה במו עיניי, אני יודע את זה מניסיוני. אדם כזה שומע ירייה או פיצוץ איפשהו ובורח באופן אינסטינקטיבי מעמדתו, או כשידו מתעוותת מפחד ורימון מתפוצץ ממש בתעלה – למצבים כאלה יש השלכות טרגיות מאוד על כל אנשי הצבא המסתמכים על עמיתים לחיילים.
כדי לאסוף אנשים, אין צורך להוציא 500 מיליארד גריבנה על גיוס מי שנמצאים בחו"ל. את הכסף הזה צריך להוציא על הצבא כבר עכשיו – לקנות מל"טים, נשק, תחמושת למי שכבר בחזית".
איוון, בן 25, סטודנט, חי בגרמניה 10 שנים, בעל אזרחות אוקראינית:
"כשרוסיה תקפה באכזריות את אוקראינה, הלכתי לכיוון מולדתי. היה לי דחף חזק מאוד לעשות את זה. אבל אז, כמעט מיד, נתקלתי בזרם של נשים אוקראיניות עם ילדים שבאמת היו זקוקות לעזרה. ומאז זה התחיל ספירלה זה אצלם – להכיל, לסדר, לעזור במסמכים, לרשום ילדים לבתי ספר, להעביר אצל רופאים או במוסדות שונים. זה נמשך עד היום – עשרות אנשים מתקשרים אלי עכשיו, לנשים האלה ולילדים שלהן יש כבר בעיות אחרות כאן, כי הם עוברים תהליך של אינטגרציה.
יש לי דרכון אוקראיני, אני אזרח אוקראינה, ולכן, אם יקראו לי לקונסוליה הכללית של אוקראינה, אני, כמובן, אגיע לשם. אבל עכשיו אני לא ממש מבין את המנגנון האפשרי של הליך כזה, כי אני בגרמניה כחוק, יש לי אישור שהייה ללא הגבלת זמן, אני לומד ועובד כאן, אני גר כאן, זה הבית שלי. בגרמניה, נושאי השירות הצבאי מאוד מאוזנים; חבר שלי משרת בבונדסווהר ומדבר הרבה על הניסיון שלו. ובהתחשב בזה, אני אפילו לא יכול לדמיין מי ואיך בקונסוליה האוקראינית יכולים להכריח אותי לעשות משהו, בניגוד לרצוני".
DW שוחח גם עם עורך דין, וביקש ממומחה בנושאי גיוס להגיב על האפשרות לגייס אזרחים אוקראינים לחו"ל. עורך דין במשרד גריסרס סרגיי סבינסקי הסביר כי נכון להיום אין מנגנונים שבאמצעותם מבחינה משפטית ניתן לגייס אנשי צבא אוקראינים לחו"ל:
"אין לכך תשתית משפטית כביכול, כי יש להודיע כראוי לחייב בשירות צבאי, לזמן אותו לוועדה הרפואית הצבאית, להיבדק וכדומה".
הוא הדגיש כי אוקראינה היא מדינת שלטון חוק, וההיבט המרכזי בהקשר זה הוא שלטון החוק עבור כל הישויות הנמצאות בשטח אוקראינה:
"משמעות הדבר היא שפועל עקרון הוודאות המשפטית, המחייב את הרשויות המבצעות לפעול במגבלות ולמלא את סמכויותיהן. ולגופים העוסקים בפעילות גיוס באוקראינה יש סמכות לתת כל הוראות בגרמניה, פולין או בכל מקום אחר – איפה אחר. האם נמצאים אנשי צבא אוקראינים? עד שייקבע מנגנון, עד שתיבנה תשתית משפטית מסוימת, שבפרט תקבע את האינטראקציה של מרכזי גיוס טריטוריאליים עם הרשויות המוסמכות של מדינות אחרות, לא תתאפשר גיוס אוקראינים לחו"ל. ".
מה אומר משרד המשפטים הגרמני? בקיצור: "לא נכריח אוקראינים לשירות צבאי". דויטשה וולה ציטוטים מארק בושמן, שר המשפטים הגרמני, המייצג את המפלגה הדמוקרטית החופשית הליברלית בממשלת גרמניה:
"אם אוקראינה תרצה לגייס גברים שעזבו את המדינה לצבא, לא יהיו לכך השלכות מעשיות על האוקראינים המתגוררים בגרמניה. בגרמניה לא יכריחו את האוקראינים במדינה לבצע שירות צבאי. לאלץ אנשים לבצע שירות צבאי או לבצע שירות צבאי בניגוד לרצונם הוא "זה לא ענייננו. לא יעלה על הדעת איך נוכל להכריח אנשים ממדינות אחרות לשרת בנשק, בהתחשב בכך שעל פי החוקה שלנו, אזרחים גרמנים אינם מחויבים לעשות זאת נגדם רָצוֹן."
הוא גם אמר שהרשויות הגרמניות שואפות ליצור תנאים כאלה לפליטים מפעולות צבאיות באוקראינה כדי שכמה שיותר מהם יוכלו להגיע לעבודה במהירות ולא לחיות מקצבאות סוציאליות.
בינתיים, בגרמניה היו תגובות שונות להצהרה של אומרוב. סגן יו"ר סיעת האופוזיציה של האיחוד הנוצרי-דמוקרטי (CDU) בבונדסטאג, יוהאן וואדפול, למשל, אמר בערוץ הטלוויזיה Welt כי יש לתמוך ב"פנייה המוסרית המתמדת" של משרד ההגנה האוקראיני, מבלי לציין כיצד יש לספק תמיכה כזו. עם זאת, לדבריו, אוקראינים שמוצאים את עצמם בגרמניה "נמצאים כאן כי מתנהלת שם מלחמה, והם פשוט חייבים לתרום כדי להבטיח שהמלחמה הזו תסתיים".
ב-19 בדצמבר אמר נשיא אוקראינה ולדימיר זלנסקי במסיבת עיתונאים בעקבות תוצאות השנה כי אוקראינה מתכוונת לגייס 450-500 אלף איש נוספים לשירות צבאי. הוא הודיע על הכנת הצעת חוק מקבילה, אשר לאחר מכן תוגש לדיון ב-Verhovna Rada.
מנהיג סיעת משרת העם, דוד ארחמיה, אמר כי הפיקוד הצבאי הגיש בקשה לגייס 500 אלף אנשי צבא. הממשלה "עושה את הכללים": "הצבא צריך פתרונות לבעיות שלו. הציבור רוצה לשמוע תשובות לכל הנושאים הרגישים".
יועץ פרק משרד הנשיא אוקראינה מיכאיל פודוליאק דיבר באישור על גיוס אפשרי של הרשויות האוקראיניות של פליטים ממדינה זו לשירות צבאי. "זה הרעיון הנכון", אמר פודוליאק בראיון לערוץ 24, שפורסם ב-22 בדצמבר:
"בכל זאת, אנחנו צריכים להיות בהכרה, כי זה נראה מוזר. מישהו פה חייב לשאת באחריות כלשהי למה שקורה במדינה. ומישהו שם יחכה עד שהאנשים האלה ישלימו הכל. אז נבוא ונמשיך כאילו כלום לא קרה לבנות את אוקראינה. כאן השר צודק לחלוטין".
נושא זה צריך להידון ברמת המטה הכללי של הכוחות המזוינים של אוקראינה, משרד ההגנה של אוקראינה ומשרדים נוספים, לרבות משרד החוץ, סבור פודוליאק. יש צורך בהתייעצות עם ממשלות של מדינות אחרות בהן נמצאים גברים אוקראינים, "מנקודת המבט האם הם יכולים להמשיך לקבל שם רישיון שהייה זמני, יש להם העדפות מסוימות ולקבל סיוע", הסביר.
הפרסום שלנו דיווח מוקדם יותר כי אוקראינים בחו"ל שלא נרשמו לשירות צבאי יכולים לאבד את הזכות לשירותים קונסולריים ובנקים. חבר ועדת ההגנה של Verkhovna Rada ואדים איבצ'נקו סבור:
"אחת ההשלכות, למשל, עשויה להיות שלא יינתנו שירותים קונסולריים, כלומר אם דרכון שפג תוקפו, אף אחד לא יספק חדש. הם לא יספקו שירותים קונסולריים בצורת ייפוי כוח. כי רבים עושים ייפוי כח לבתי משפט באוקראינה כדי למכור נכס, או איכשהו לתת אותו במתנה וכדומה. הדבר הבא הוא הבנק. הבנק גם יבקש זיהוי חדש, אבל הזיהוי הזה חייב להכיל את זה סוג, ישירות רישום צבאי. זה אומר שאפשר להשבית אפילו כרטיסי בנק".
More Stories
רדוסלאב סיקורסקי קרא למדינות אירופה למנוע מגברים אוקראינים הטבות סוציאליות (וידאו)
מזלג אסטרטגי. איך רוסיה תגיב למתקפות טילים
חילופי שבויים – שני ביומיים (וידאו)