פורסמה טיוטת הסכמי שלום בין רוסיה ואוקראינה לשנת 2022

טיוטת הסכמי השלום, שנדונו בין הפדרציה הרוסית לאוקראינה באפריל 2022 באיסטנבול, מיום 15 באפריל 2022, פורסמו ב"וול סטריט ג'ורנל".

המסמך נדון על ידי שתי המדינות לאחר משא ומתן בין משלחות, שהתקיים בסוף מרץ ותאריך 15 באפריל 2022, כלומר לאחר ביקורו של בוריס ג'ונסון, ראש ממשלת בריטניה לשעבר, שהואשם בשיבוש הסכמים. הטיוטה כללה התחייבות של אוקראינה לנטוש את שאיפותיה להצטרף לנאט"ו ולשמור על מעמד נייטרלי, אך איסור על הצטרפות אוקראינה אירופה המסמך לא הכיל.

עוד נאמר במסמך על צמצום הצבא האוקראיני עם זאת, עד גודל מסוים, לצדדים היו חזונות שונים בנושא זה:

1. רוסיה התעקשה על מספר של 85 אלף אנשי צבא, 342 טנקים, 519 כלי ארטילריה.
2. אוקראינה הסכימה ל-250 אלף אנשי צבא, 800 טנקים ו-1,900 כלי ארטילריה.

נקבע במסמך ו איסור על פריסת אנשי צבא זרים וכלי נשק באוקראינהכולל רקטה.

טיוטת הסכמי השלום כללה שמירה על חצי האי קרים המסופחת בשליטה רוסית, ללא ויתור רשמי על הריבונות עליו על ידי אוקראינה. עתידם של חלקים מאזור דונייצק ולוהנסק שהיו בשליטה רוסית עד ה-24 בפברואר 2022, היה אמור להיקבע במהלך המשא ומתן בין נשיאי שתי המדינות. המסמך לא דיבר על מעמדם של שטחים אחרים שנכבשו על ידי רוסיה – בעבר נאמר שוב ושוב כי הוא מספק את נסיגת הכוחות הרוסיים משם והחזרת השטחים לשליטת אוקראינה.

רוסיה הציגה מספר דרישות שאיתן אוקראינה לא הסכימה. זה היה בערך על הרחבת השימוש הרשמי בשפה הרוסית באוקראינה, נטישת חקירות על פשעי מלחמה לכאורה באוקראינה והסרת כל הסנקציות. קייב גם לא הסכימה שלאף אחת מהמדינות שמבטיחות את ביטחון אוקראינה (שהייתה אמורה לכלול את רוסיה) תהיה זכות וטו: אוקראינה האמינה שזה יכול לשחרר את ידיה של רוסיה לתוקפנות חדשה בעתיד.

WSJ טועןמה המשא ומתן נמשך עד יוני 2022 והסתיים ביוזמת אוקראינה. מוסקבה טענה בעבר כי המשא ומתן הסתיים באפריל.

מעיר על זה פרסום, דובר הקרמלין, דמיטרי פסקוב, אמר כי מוסקבה לא תרצה שהמסמך יתפרסם וכי כעת, אם יתחדש המשא ומתן לשלום, תנאיה של רוסיה יהיו שונים – שכן מאז היא הודיעה על סיפוחם של ארבעה אזורים אוקראינים. שלטונות אוקראינה לא הגיבו לפרסום.

שני הצדדים הודו בעבר כי תנאי הסכם שלום אפשרי נדונו באיסטנבול וזמן מה לאחר השיחות באיסטנבול. השלטונות הרוסיים האשימו את אוקראינה ובעלות בריתה המערביות, במיוחד בריטניה, בשיבוש ההסכמים.

בנובמבר 2023, אמר ראש המשלחת האוקראינית, דוד ארחמיה, בראיון לערוץ הטלוויזיה האוקראיני "1+1" כי הדרישה העיקרית של מוסקבה היא הנייטרליות של אוקראינה. לדבריו, הצד האוקראיני סירב להסכם משתי סיבות. ראשית, לשם כך היה צורך לשנות את חוקת המדינה, שכן היא מעגנת את רצונה של אוקראינה להצטרף לנאט"ו. שנית, חוסר אמון בצד הרוסי שהוא יקיים את ההסכם: "זה יכול להיעשות רק אם יש ערבויות ביטחוניות".

ארחמיה הוסיפה זאת ראש ממשלת בריטניה בוריס ג'ונסון, שהגיע אז לקייב, המליץ ​​לאוקראינה לא לחתום על דבר ו"פשוט להילחם". עם זאת, גם הוא וגם ג'ונסון עצמו דחו את הפרשנות הרוסית, ואמרו כי לא מדובר בהוראות כלשהן, וההחלטה להפסיק את המשא ומתן התקבלה על ידי השלטונות האוקראינים עצמם.

כוחות רוסים, לאחר משא ומתן באיסטנבול בסוף מרץ, נסוגו מקייב ומצפון אוקראינה. הצד הרוסי פירש זאת כמחווה של רצון טוב. ההתקפה על קייב נעצרה עד שהכוחות נסוגו.

המשא ומתן הושעה למעשה עד קיץ 2022. בנובמבר 2022 הציג נשיא אוקראינה ולדימיר זלנסקי תוכנית בת עשר נקודות – "נוסחת השלום". הוא קובע, במיוחד, שכל משא ומתן עם מוסקבה יכול להתחיל רק לאחר החזרת כל השטחים שנכבשו על ידה, לרבות קרים שסופח, ונסיגת הכוחות מכל האזורים הכבושים. לפי צו נשיאותי, משא ומתן אישי עם ולדימיר פוטין אסור באוקראינה.

Source link